דלג לתוכן הראשי

    צללים בנגב: פרשת קו 300

    38:00 19.4.2026 פרשיות ישראליות🇮🇱 תורגם לעברית
    שתף:

    תיאור

    פרשת קו 300, הידועה גם כפרשת השב"כ, נותרה עד היום אחד האירועים המטלטלים והמשמעותיים ביותר בתולדות מדינת ישראל. מה שהחל כפיגוע חטיפה רצחני בערב ה-12 באפריל 1984, הפך במהרה לדרמה פוליטית ומשפטית חסרת תקדים שחשפה מאבקי כוח ביטחוניים, טיוח ברמות הגבוהות ביותר ושאלות אתיות נוקבות על גבולות הכוח של זרועות הביטחון במדינה דמוקרטית. האירוע החל כאשר ארבעה מחבלים פלסטינים השתלטו על אוטובוס "אגד" שיצא מתל אביב לאשקלון, ובו עשרות נוסעים. המחבלים אילצו את הנהג לנסוע לכיוון רצועת עזה, אך האוטובוס נעצר על ידי כוחות הביטחון סמוך לדיר אל-בלח. לאחר לילה מתוח של משא ומתן, פרצו לוחמי סיירת מטכ"ל לאוטובוס במבצע נועז שבו נהרגה אחת החטופות ושני מחבלים. עם סיום הפעולה, הדיווח הראשוני מסר כי כל המחבלים נהרגו במהלך הפריצה. אולם, תצלום מפורסם של הצלם אלכס ליבק, שבו נראה אחד המחבלים מובל חי על ידי אנשי שב"כ, סדק את הגרסה הרשמית ופתח תיבת פנדורה של הסתרות ושקרים. במרכז הפרשה עמדה הוצאתם להורג של שני המחבלים שנותרו בחיים לאחר תפיסתם, בהוראת ראש השב"כ דאז, אברהם שלום. מה שבא בעקבות המעשה היה ניסיון טיוח שיטתי וממושך שכלל הדחת עדים, זיוף ראיות והפניית אצבע מאשימה כוזבת כלפי תת-אלוף יצחק מרדכי, שפיקד על כוחות צה"ל בשטח. החשיפה המאוחרת של האמת על ידי בכירי שב"כ שסירבו לשתף פעולה עם השקר, הובילה לרעידת אדמה בשירות הביטחון הכללי, להתפטרות צמרת הארגון ולמתן חנינה נשיאותית שנויה במחלוקת למעורבים עוד בטרם הוגשו כתבי אישום. סרט דוקומנטרי זה צולל אל עומק הפרשה ששינתה את פני החברה הישראלית. באמצעות חומרי ארכיון נדירים, ראיונות ושחזור האירועים, נבחן כיצד השפיע האירוע על היחסים בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני, כיצד עוצבה מחדש דמותו של השב"כ כארגון הכפוף לחוק, ומהו המחיר שמשלמת דמוקרטיה כאשר הפעילים בשמה פועלים בחשיכה מוחלטת. זהו סיפור על גבורה, בגידה בערכים וחיפוש אחר צדק במקום שבו הצללים ארוכים במיוחד.

    כותרת מקורית

    Shadows on the Negev: The Bus 300 Affair

    Documentary on the Bus 300 Affair - the kidnapping, killing of terrorists, and the cover-up.

    תמלול הסרטון

    לסרטון זה אין כתוביות זמינות ביוטיוב.

    ניתן ליצור תמלול מקורב באמצעות AI על בסיס פרטי הסרטון.

    סרטונים קשורים

    מבט שני - חקירת פרשת ילדי תימן החטופים
    52:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    מבט שני - חקירת פרשת ילדי תימן החטופים

    פרק מיוחד ומטלטל של תוכנית התחקירים המיתולוגית "מבט שני" מבית ערוץ 1, הצולל אל אחד הפצעים המדממים והכואבים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל: פרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח ובלקן. התחקיר מציג חומרים ארכיוניים נדירים, עדויות מצמררות וניסיון להתחקות אחר גורלם של אלפי תינוקות וילדים שנעלמו למשפחותיהם בשנותיה הראשונות של המדינה, בעיקר בין השנים 1948 ל-1954. הסרט בוחן לעומק את טענות המשפחות, שסיפרו לאורך עשורים דפוס פעולה דומה: ילדים בריאים שנלקחו לבתי חולים או לבתי תינוקות במחנות העולים (המעברות), וזמן קצר לאחר מכן נמסרה להורים הודעה לקונית על מותם, ללא הצגת גופה, ללא תעודת פטירה וללא קבר מסומן. דרך ראיונות עם הורים שנותרו עם חלל עמוק בלב ועם אקטיביסטים שנלחמו לחשיפת האמת, התוכנית מעלה שאלות נוקבות לגבי הממסד הרפואי והשלטוני של אותם ימים. במהלך החקירה, נחשפים המנגנונים הבירוקרטיים והחברתיים שאפשרו את ניתוק הילדים מהוריהם, תחת מעטה של פטרנליזם וזלזול בתרבותם של העולים. התוכנית אינה מסתפקת רק בתיאור העבר, אלא בוחנת גם את השלכות הפרשה על החברה הישראלית כיום ואת עבודתן של ועדות החקירה השונות שקמו לאורך השנים (בהן ועדת בהלול-מינקובסקי, ועדת שלגי וועדת כהן-קדמי). צפו בתיעוד היסטורי מרתק שמנסה לשפוך אור על התעלומה: האם מדובר ברשלנות מערכתית פושעת, או שמא במנגנון מאורגן של אימוצים כפויים? זהו מסע דוקומנטרי נוקב אל תוך טראומה לאומית שטרם נרפאה, המשלב בין הדרמה האנושית של המשפחות לבין הניסיון העיתונאי לחשוף את מה שהוסתר מאחורי דפי ההיסטוריה והארכיונים החסויים של מדינת ישראל.
    19.4.2026
    פרשת ילדי תימן - המספרים והסיפורים שהושתקו
    15:30
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    פרשת ילדי תימן - המספרים והסיפורים שהושתקו

    פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן היא אחת הפצעים המדממים והכואבים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. מה שהחל כדיווחים מקוטעים על היעלמותם של תינוקות ופעוטות בשנותיה הראשונות של המדינה, הפך עם השנים לפרשה סבוכה של האשמות, סימני שאלה ותחושת עוול עמוקה המלווה אלפי משפחות עד היום. הסרט שלפניכם צולל אל עומק הארכיונים וחושף את המספרים שנותרו חסויים במשך עשורים, לצד עדויות מטלטלות של הורים שנותרו עם ידיים ריקות ושל אחים שמחפשים את בשרם ודמם כבר למעלה משבעים שנה. במהלך שנות ה-50 וה-60, אלפי ילדים ממשפחות עולים, רובם המכריע מתימן אך גם מארצות האסלאם וממזרח אירופה, נלקחו לבתי חולים או לבתי ילדים במחנות העולים ולא שבו עוד לחיק משפחתם. להורים נמסר לעיתים קרובות כי ילדם נפטר, אך ברוב המקרים לא הוצגו תעודות פטירה, לא נערכו הלוויות ובתי הקברות נותרו אלמוניים. בסרט זה אנו בוחנים את העדויות על הליכים בירוקרטיים תמוהים, פרוטוקולים של ועדות חקירה ממלכתיות שעוררו סערה, ואת הטענות הקשות על אימוצים בלתי חוקיים שנעשו הרחק מעין הציבור. התיעוד שלפניכם מציג ניתוח מעמיק של הנתונים הסטטיסטיים שנחשפו בשנים האחרונות, כולל פתיחת חומרי הארכיון החסויים של ועדת כהן-קדמי. אנו מביאים את סיפוריהם של אלו שאינם מוותרים על זכותם לדעת את האמת: החל מהאימהות שראו את ילדן בריא ושלם שעות ספורות לפני שבושרה להן "פטירתו", ועד למאבקם של פעילי ציבור וארגונים שנלחמים למען הכרה רשמית ובדיקות DNA שיאחדו משפחות קרועות. זהו אינו רק מסע היסטורי, אלא חקירה דוקומנטרית נוקבת המבקשת לשפוך אור על המנגנונים שהשתיקו את הפרשה ועל ההשלכות החברתיות והפוליטיות שלה על דורות שלמים בישראל. הצטרפו אלינו לחשיפה של הסיפורים והמספרים שנסגרו מאחורי דלתות הממסד, בניסיון להבין מה באמת קרה לאותם ילדים אבודים והאם המדינה מוכנה להתמודד עם האמת המסתתרת בין דפי ההיסטוריה.
    19.4.2026
    מזעזע: הניסויים בילדי תימן
    10:20
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    מזעזע: הניסויים בילדי תימן

    פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן היא אחד הפצעים המדממים והכואבים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. לאורך עשרות שנים, הצטברו עדויות קשות מפי משפחות עולים הטוענות כי ילדיהן נלקחו מהם בבתי החולים ובבתי התינוקות בשנותיה הראשונות של המדינה, תוך דיווח כוזב על פטירתם. אולם, מעבר לשאלת הגורל של אותם ילדים – האם אומצו או נעלמו – עולה תת-פרשה מזעזעת אף יותר: הטענות על ניסויים רפואיים שבוצעו בתינוקות ללא הסכמת הוריהם ואף תוך סיכון חייהם. סרטון זה צולל אל עומק העדויות והפרוטוקולים שנחשפו לאורך השנים, כולל ממצאים שהוצגו בפני ועדות החקירה השונות. אנו בוחנים את העדויות על הליכים רפואיים חריגים, זריקות מסתוריות וצילומי רנטגן תכופים שבוצעו בילדי העולים, שלעיתים שימשו כ"שפני ניסוי" במחקרים פולשניים. חלק מהמסמכים שנחשפו מעלים שאלות נוקבות לגבי האתיקה הרפואית באותם ימים והגישה הפטרנליסטית של הממסד הרפואי כלפי אוכלוסיית העולים, שנתפסה לעיתים כנחותה או ככלי לקידום המדע. החקירה המובאת כאן אינה מסתפקת רק בתיאור העבר, אלא מבקשת להבין את ההקשר הרחב יותר: כיצד התאפשרה התנהלות כזו במדינה דמוקרטית צעירה? אילו גופים היו מעורבים ומה עלה בגורלם של אותם ילדים ששרדו את הטיפולים? הפרשייה מציפה שוב את הצורך בשקיפות מלאה ובחשיפת כלל הארכיונים שנותרו חסויים, במטרה להעניק מזור למשפחות שעדיין מחפשות תשובה לשאלה – מה באמת קרה לילדיהן מאחורי דלתות בתי החולים הסגורות. הצטרפו אלינו למסע מטלטל בעקבות אחת התעלומות האפלות ביותר בתולדות הציונות, המשלבת עדות אישית, מחקר היסטורי ושאלות מוסריות כבדות משקל שנותרו ללא מענה עד היום. האם מדובר ברשלנות פושעת, או שמא במדיניות מכוונת ומאורגנת? הצפייה מחייבת, אך אינה קלה.
    19.4.2026
    יום המודעות לפרשת חטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן
    8:15
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    יום המודעות לפרשת חטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן

    יום המודעות הממלכתי לפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן הוא מועד טעון ובעל חשיבות היסטורית עמוקה בחברה הישראלית. משדר מיוחד זה של "כאן" מביא לקדמת הבמה את הכאב הבלתי נגמר של אלפי משפחות, אשר מאז שנותיה הראשונות של המדינה נושאות עימן פצע פתוח וסימני שאלה קשים בנוגע לגורל ילדיהן שנעלמו מעריסותיהם בבתי החולים ובמחנות העולים. המשדר מבקש לא רק להנציח את הזיכרון, אלא גם להעמיק בחקר האמת ולתת קול לדורות שלמים שחשו כי זעקתם הושתקה. פרשת היעלמות הילדים נחשבת לאחת הפרשיות הכואבות והשנויות במחלוקת ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. לפי העדויות, מאות ואף אלפי תינוקות ופעוטות, רובם המכריע ממשפחות של עולים חדשים מתימן, מדינות ערב והבלקן, הופרדו מהוריהם באמתלה של טיפול רפואי ומעולם לא הוחזרו אליהם. למשפחות נאמר כי הילדים נפטרו, מבלי שניתנה להן האפשרות לראות גופה, להשתתף בלוויה או לקבל תעודת פטירה מסודרת. לאורך השנים, ועדות חקירה ממלכתיות אמנם קבעו כי מרבית הילדים אכן נפטרו, אך הספקות בקרב המשפחות והציבור הרחב נותרו בעינם, כשהם מלווים בחשדות כבדים למסירות לאימוץ ללא ידיעת ההורים. במסגרת יום המודעות, הדיון הציבורי מתמקד בחשיפת פרוטוקולים חסויים, קידום בדיקות גנטיות לאיחוד משפחות ותביעה להכרה רשמית מטעם המדינה בעוול שנעשה. המשדר מציג ראיונות מרגשים עם אחים והורים שעדיין מחפשים קצה חוט, לצד ניתוח של חוקרים והיסטוריונים הבוחנים את המנגנונים הממסדיים של אותה תקופה. זוהי הזדמנות לעצור ולהתבונן באומץ באחד הפרקים המורכבים ביותר בבניית כור ההיתוך הישראלי, תוך ניסיון לרפא את הטראומה הבין-דורית שעוברת במשפחות. הצטרפו לסיקור המיוחד של תאגיד השידור הישראלי, הכולל כתבות עומק, עדויות ממקור ראשון ודיונים סביב המאמצים העדכניים לחקיקה ולצדק היסטורי. זהו ערב המוקדש לזכות הבסיסית של כל אדם להכיר את שורשיו, ולזכותן של המשפחות לקבל, סוף כל סוף, תשובות ברורות על מה שאירע ליקיריהן בימיה הראשונים של המדינה.
    19.4.2026
    ערוץ הכנסת - מאות אלפי מסמכים נחשפים בפרשת ילדי תימן
    11:50
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    ערוץ הכנסת - מאות אלפי מסמכים נחשפים בפרשת ילדי תימן

    דיווח מיוחד של ערוץ הכנסת על אירוע היסטורי ומכונן בתולדות החברה הישראלית: חשיפתם של מאות אלפי מסמכים חסויים מארכיוני המדינה העוסקים בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן. לאחר עשורים של מאבק ציבורי עיקש, חוסר ודאות ודרישה לשקיפות מצד המשפחות, הוחלט לפתוח את הפרוטוקולים והעדויות שנאספו לאורך השנים על ידי ועדות החקירה השונות, במטרה לשפוך אור על אחת התעלומות הכואבות והמפלגות ביותר מאז הקמת המדינה. המסמכים שנחשפו כוללים פרוטוקולים מדיונים חסויים, רישומי בתי חולים, תיקי אימוץ ודיווחים של רשויות הרווחה משנותיה הראשונות של המדינה. חשיפה זו מאפשרת הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של מנגנוני המדינה בשנות ה-50 וה-60, ובוחנת את הטענות הקשות על היעלמותם של אלפי תינוקות וילדים ממשפחות עולים, בעיקר מתימן אך גם מארצות האיסלאם וממזרח אירופה. עבור משפחות רבות, מדובר בצעד ראשון וקריטי בדרך למציאת קצה חוט שיסביר מה עלה בגורל יקיריהן, שנלקחו לעיתים לטיפול רפואי שגרתי ומעולם לא שבו. פרשת ילדי תימן היא פצע מדמם בלב החברה הישראלית, המערבת שאלות של אתיקה רפואית, ניהול רישומים לקוי ותחושות קשות של אפליה וגזענות ממסדית. לאורך השנים הוקמו שלוש ועדות חקירה ממלכתיות לבדיקת הנושא: ועדת בהלול-מינקובסקי, ועדת שלגי וועדת קדמי. בעוד שהממצאים הרשמיים קבעו ברובם כי הילדים נפטרו ממחלות, חוסר האמון הציבורי הלך וגבר עקב סתירות בעדויות והיעדר קברים או תעודות פטירה מהימנות. פתיחת הארכיונים כעת מהווה ניסיון לאחות את הקרע ולאפשר לחוקרים, עיתונאים ובני משפחה לבחון את הראיות בצורה בלתי אמצעית. הסרטון מציג את רגע החשיפה הדרמטי בכנסת, את קולותיהם של חברי הכנסת שהובילו את המהלך ואת תגובותיהן המעורבות של המשפחות והפעילים החברתיים. האם המסמכים החדשים יספקו את "האקדח המעשן" שיוכיח חטיפה ממוסדת, או שמא יחזקו את הגרסה הרשמית? הצטרפו למסע מרתק ומטלטל בין דפי ההיסטוריה, בחיפוש אחר הצדק והאמת בפרשה שלא נותנת למדינת ישראל מנוח כבר למעלה משבעה עשורים.
    19.4.2026
    קבר פתוח - פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן: פתיחת קברו של עוזיאל חורי
    14:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    קבר פתוח - פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן: פתיחת קברו של עוזיאל חורי

    שידור ישיר ומרגש המתעד את הרגעים הדרמטיים של פתיחת קברו של הילד עוזיאל חורי בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. מדובר באחד האירועים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות במסגרת המאבק המתמשך של משפחות יוצאי תימן, המזרח והבלקן לחשיפת האמת מאחורי היעלמות ילדיהן בשנותיה הראשונות של המדינה. עוזיאל, שעלה עם משפחתו מתוניסיה, חלה כתינוק ואושפז, ולאחר זמן קצר נמסר למשפחתו כי נפטר – אולם הם מעולם לא ראו גופה, לא קיבלו תעודת פטירה מסודרת ולא הורשו להשתתף בקבורה. פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן היא פצע מדמם בהיסטוריה הישראלית, הכוללת אלפי עדויות על תינוקות שנעלמו מבתי החולים וממחנות העולים בשנות ה-50. במשך עשורים טענו ועדות חקירה ממלכתיות כי מרבית הילדים נפטרו ממחלות ונקברו, אך המשפחות, שנתקלו בחומות של שתיקה, סתירות במסמכים וקברים ריקים, ממשיכות לטעון כי ילדיהן נחטפו ונמסרו לאימוץ. פתיחת הקבר של עוזיאל חורי התאפשרה לאחר מאבק משפטי עיקש, במטרה לבצע בדיקת DNA שתקבע באופן חד-משמעי האם השרידים הטמונים במקום אכן שייכים לבן המשפחה. בסרטון ניתן לראות את אנשי המכון לרפואה משפטית, נציגי המשטרה והמשפחה, כשהם מבצעים את החפירה בחרדת קודש ובתקווה מהולה בכאב. הצורך בפתיחת הקברים עלה לאחר שנמצאו ליקויים רבים ברישומי הקבורה ההיסטוריים, ומשפחת חורי, כמו משפחות רבות אחרות, סירבה להשלים עם סימני השאלה המלווים אותה כבר למעלה משבעה עשורים. הגילויים במקום עשויים להוות תקדים משפטי ומוסרי שיסלול את הדרך לפתיחת קברים נוספים ולחשיפת עובדות חדשות בפרשה. התיעוד שלפניכם אינו רק דיווח חדשותי, אלא עדות חיה למאמץ הסיזיפי של חברה המנסה להגיע לצדק היסטורי. האם הבדיקות המדעיות יאשרו את גרסת המדינה או שמא יפתחו תיבת פנדורה חדשה שתטלטל שוב את הציבור בישראל? הצטרפו למעקב אחר התפתחות החקירה בפרשה שטרם נאמרה בה המילה האחרונה.
    19.4.2026
    משפט קסטנר - פרק 2
    45:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית
    2

    משפט קסטנר - פרק 2

    הפרק השני והמכריע בתיעוד ההיסטורי של "משפט קסטנר" צולל אל תוך אחת הדרמות המשפטיות והציבוריות המטלטלות ביותר בתולדות מדינת ישראל הצעירה. לאחר פסק הדין המהדהד של השופט בנימין הלוי בערכאה הראשונה, שבו נכתב כי ישראל קסטנר "מכר את נפשו לשטן", הסערה הציבורית מסרבת שוככת. פרק זה עוקב אחר שלב הערעור בבית המשפט העליון, המאבק המשפטי על טיהור שמו של קסטנר, והניסיון הנואש של המדינה והפרקליטות להפוך את הקערה על פיה אל מול זעם ציבורי יוקד. הסרט מציג את המורכבות המוסרית הבלתי אפשרית שבה עמדו חברי ועד ההצלה בבודפשט. מצד אחד, הצלתם של 1,684 יהודים ב"רכבת קסטנר", ומצד שני – ההאשמות הקשות על שיתוף פעולה עם אדולף אייכמן והסתרת המידע על גורלם המר של יהודי הונגריה שנשלחו לאושוויץ. הצופים ייחשפו לעדויות המפתח ולטיעונים המשפטיים שניסו להכריע בשאלה: האם קסטנר היה גיבור שהציל את מי שניתן היה להציל, או שמא פעל ממניעים זרים תוך הפקרת המוני בית ישראל? שיאו של הפרק עוסק בטרגדיה האישית והלאומית שהתרחשה במרץ 1957. בעוד הערעור תלוי ועומד, קסטנר נרצח בפתח ביתו בתל אביב על ידי מתנקשים יהודים – הרצח הפוליטי הראשון במדינת ישראל. הסרט בוחן את ההסתה שקדמה לרצח, את האווירה הציבורית הטעונה ואת השוק שאחז במדינה לאחר המעשה. מותו של קסטנר הפך אותו לקורבן של השיסוי החברתי, עוד לפני שבית המשפט העליון הספיק לנקות את שמו ברוב קולות לאחר מותו. זהו מסע דוקומנטרי מרתק אל תוך הפצעים הפתוחים של החברה הישראלית, העוסק ביחסה של המדינה לשואה, בגבולות המוסר בזמן מלחמה ובהשלכות ההרסניות של משפט שדה ציבורי. דרך קטעי ארכיון נדירים וניתוח מעמיק, הפרק משרטט את דמותו השנויה במחלוקת של קסטנר, שנעה בין בוגד למושיע, ונותרה חקוקה בזיכרון הלאומי כפצע שלעולם לא יגליד לגמרי.
    19.4.2026
    חשיפה מיותרת (פרשת העסק הביש) - חללי קהיר
    28:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    חשיפה מיותרת (פרשת העסק הביש) - חללי קהיר

    פרשת "העסק הביש", הידועה גם בשם הקוד "מבצע סוזנה", נותרה עד היום כאחד הפצעים המדממים והשנויים במחלוקת ביותר בהיסטוריה של המודיעין הישראלי. הסרט "חשיפה מיותרת" צולל אל עומק הטרגדיה שהתרחשה במצרים בתחילת שנות ה-50, אך הוא עושה זאת מזווית ייחודית וכואבת במיוחד: דרך עיניהם של הלוחמים עצמם, חברי רשת הריגול היהודית שנלכדו, עונו ושילמו את המחיר הכבד מכל בעקבות כישלון המבצע. המבצע, שנועד לערער את היחסים בין מצרים למערב באמצעות סדרת חבלות במתקנים בריטיים ואמריקאיים, הסתיים בקריסה מהירה וטוטאלית של התשתית המודיעינית. התיעוד שלפניכם שופך אור על גורלם של "חללי קהיר" – ד"ר משה מרזוק ושמואל עזר, שהועלו לגרדום בכלא המצרי בגבורה עילאית, ועל חבריהם שנמקו שנים ארוכות בבתי הכלא בתנאים קשים. הסרט בוחן את תחושת ההפקרה של הלוחמים על ידי הממסד הישראלי באותן שנים, ואת השאלות המוסריות והפיקודיות הקשות שנותרו פתוחות: מי נתן את ההוראה, ולמה הרשת לא נסוגה בזמן? מעבר לדרמה הפוליטית שטלטלה את הממשלה בירושלים והובילה להתפטרותו של שר הביטחון פנחס לבון, הסרט מתמקד בפן האנושי. בעזרת עדויות מרגשות, חומרי ארכיון נדירים ושחזור האירועים, נחשף סיפור של הקרבה וציונות חסרת פשרות של צעירים יהודים-מצרים שחלמו לסייע למדינת ישראל הצעירה, אך מצאו עצמם בליבה של קונספירציה פוליטית שהובילה למותם. זהו מסע היסטורי מצמרר שבוחן את הגבול שבין גבורה לחוסר אחריות פיקודית, ומחזיר את הכבוד הראוי לאלו שהקריבו את חייהם בצללים.
    19.4.2026
    פרופ' דניאל פרידמן: חנינות לנבחרי ציבור - מפרשת קו 300 ועד נתניהו
    55:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    פרופ' דניאל פרידמן: חנינות לנבחרי ציבור - מפרשת קו 300 ועד נתניהו

    בהרצאה מרתקת ומעמיקה זו, שר המשפטים לשעבר וחתן פרס ישראל למשפט, פרופ' דניאל פרידמן, צולל אל אחת הסוגיות המורכבות והשנויות במחלוקת במערכת המשפט הישראלית: מוסד החנינה והשימוש בו עבור נבחרי ציבור ואנשי זרועות הביטחון. פרידמן, הידוע בביקורתו המושחזת על האקטיביזם השיפוטי ובגישתו המקורית למשפט החוקתי, סוקר את התפתחות המושג "חנינה" ואת הגבול הדק שבין שיקולים משפטיים צרופים לבין אינטרסים לאומיים ופוליטיים. מרכז ההרצאה מוקדש לניתוח היסטורי של פרשת קו 300 – פרשה שטלטלה את המדינה בשנות ה-80 והציבה את שירות הביטחון הכללי בעימות חזיתי מול מערכת אכיפת החוק. פרידמן מסביר כיצד החלטת הנשיא דאז, חיים הרצוג, להעניק חנינה לאנשי השב"כ עוד לפני שהוגשו נגדם כתבי אישום ("חנינה בטרם הרשעה"), יצרה תקדים משפטי דרמטי שעורר סערה ציבורית ומשפטית חסרת תקדים. הוא בוחן את הנימוקים שניתנו אז – הצורך להגן על סודות המדינה ועל יציבות השירות – אל מול עקרון השוויון בפני החוק. משם, עובר פרופ' פרידמן לנתח את יישום המנגנונים הללו בהקשרים מודרניים יותר, תוך התייחסות למערכת היחסים המתוחה שבין הדרג הנבחר למערכת המשפט בימינו. ההרצאה נוגעת בשאלות הבוערות סביב תיקי נתניהו והאפשרות (התאורטית או המעשית) של הסדרי חנינה או חנינה בתמורה לפרישה, כפי שעלו בשיח הציבורי. פרידמן מעמת את המודלים השונים של סיום הליכים פליליים ומסביר מדוע סוגיית החנינה אינה רק כלי הומניטרי של חסד, אלא מכשיר פוליטי-חוקתי בעל השפעה מכרעת על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית. זהו שיעור מאלף על כוח, סמכות ומוסר, המיועד לכל מי שרוצה להבין לעומק את שורשי העימות בין הרשויות בישראל. דרך עיניו של משפטן בעל שיעור קומה, הקהל נחשף לאופן שבו אירועים היסטוריים מעצבים את המציאות המשפטית העכשווית, ולאתגרים הניצבים בפני נשיא המדינה כערכאה האחרונה של "מידת הרחמים" במערכת שלטונית סבוכה.
    19.4.2026
    רצח בחוף הים: פרשת ארלוזורוב וחקירת המשטרה
    35:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    רצח בחוף הים: פרשת ארלוזורוב וחקירת המשטרה

    בליל שבת, ה-16 ביוני 1933, נשמעו שתי יריות בחוף תל אביב ששינו לעד את פני ההיסטוריה הציונית. ד"ר חיים ארלוזורוב, מהמנהיגים המבריקים והמבטיחים ביותר של היישוב היהודי וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, נרצח בעת שטייל עם רעייתו סימה על שפת הים. סרט דוקומנטרי זה, בהפקת בית המורשת של משטרת ישראל, צולל אל עמקי אחת הפרשות המסעירות, השנויות במחלוקת והכואבות ביותר בתולדות מדינת ישראל שבדרך – פרשה שנותרה פתוחה ומדממת עד ימינו. הסרט סוקר בהרחבה את חקירת המשטרה המנדטורית, שנדרשה להתמודד עם זירה מורכבת ועם לחץ ציבורי חסר תקדים. נחשפים כאן שלבי החקירה, איסוף הראיות והדרמות שהתחוללו בחדרי החקירות ובכתלי בית המשפט. הפרשה, שהובילה למעצרם של פעילי התנועה הרוויזיוניסטית – אברהם סטבסקי, צבי רוזנבלט ואב"א אחימאיר – חוללה קרע עמוק ותהומי בין ימין לשמאל ביישוב היהודי, קרע שהשפעותיו ניכרות בפוליטיקה הישראלית גם עשרות שנים לאחר מכן. מעבר לצד הפלילי, התיעוד מביא את ההקשר ההיסטורי הרחב של הרצח: המאבק הפוליטי הסוער על דמותו של הבית הלאומי, הסכם הטרנספר השנוי במחלוקת שארלוזורוב קידם מול גרמניה הנאצית להצלת רכוש יהודי, והשאלות שנותרו ללא מענה – האם היה זה רצח פוליטי, ניסיון תקיפה שהסתבך, או אולי בכלל התנקשות של סוכנים זרים? דרך עדויות, מסמכים ארכיוניים ושחזור הליכי החקירה, אנו מקבלים הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של התיק שזעזע את המדינה שבדרך. זהו סיפור על אישיות יוצאת דופן שנגדעה באיבה, על מערכת אכיפת חוק בחיתוליה ועל תעלומה בלשית שנותרה ללא פתרון חד-משמעי גם לאחר ועדת חקירה ממלכתית. הסרט מזמין את הצופים לבחון מחדש את העובדות, להכיר את הפנים שמאחורי הכותרות ולנסות להבין כיצד אירוע טרגי אחד בחוף הים של תל אביב עיצב את הזהות הישראלית המודרנית.
    19.4.2026
    המרגל של המוסד שבגד באמריקה – פרשת פולארד
    45:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    המרגל של המוסד שבגד באמריקה – פרשת פולארד

    סיפורו של ג'ונתן פולארד נחשב לאחת הפרשיות המטלטלות והשנויות במחלוקת ביותר בהיסטוריה של היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לישראל. הסרט התיעודי "מלחמת המרגלים: חשיפה" צולל אל עומק דמותו של פולארד, אנליסט במודיעין הצי האמריקאי, שהחליט להעביר אלפי מסמכים מסווגים לידי המודיעין הישראלי במהלך שנות ה-80. מה שהחל כרצון לסייע לביטחונה של מדינת ישראל, הפך במהרה למשבר אמון חסר תקדים בין בנות הברית הקרובות ביותר. הפרק חושף את המכניקה שמאחורי מבצע הריגול, את רגעי השיא של העברת המידע הרגיש, ואת המחדלים שהובילו בסופו של דבר לחשיפתו של פולארד. מעבר לצד המבצעי, הסרט בוחן את ההשלכות המדיניות הכבדות: כיצד הגיבו הממשל האמריקאי וקהילת המודיעין לבגידה מבית, ואיך המוסד והלק"ם (הלשכה לקשרי מדע) ניהלו את אחד המבצעים הנועזים והמסוכנים ביותר על אדמת ארצות הברית. במהלך הסרט מוצגים פרטים מרתקים על סוג המידע שהועבר – מידע על מערכות נשק ערביות, יכולות גרעיניות במזרח התיכון ותנועות כוחות, שלטענת פולארד הוסתרו מישראל על ידי האמריקאים בניגוד להסכמים ביניהם. הצופים ייחשפו לדרמה האנושית והמשפטית שליוותה את פולארד מרגע המעצר הדרמטי בשערי שגרירות ישראל בוושינגטון, דרך גזר הדין המחמיר של מאסר עולם, ועד למאבק הציבורי הממושך לשחרורו שנמשך שלושה עשורים. זהו אינו רק סיפור על ריגול ואיסוף נתונים, אלא חקירה עמוקה של שאלות על נאמנות כפולה, מוסר בעולם הביון והמחיר האישי הכבד שמשלמים אלו שבוחרים לפעול בצללים. הצטרפו למסע מרתק בין פרוזדורי הפנטגון לחדרי המבצעים של המודיעין הישראלי, בפרשה ששינתה את פני המודיעין העולמי לנצח.
    19.4.2026
    פרסום ראשון: תיעוד בלעדי של ההדלפה בפרשת מנדלסון-שטרן | 770News
    15:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    פרסום ראשון: תיעוד בלעדי של ההדלפה בפרשת מנדלסון-שטרן | 770News

    פרסום ראשון ובלעדי: תיעוד מצולם נדיר השופך אור חדש על אחת הטלטלות הפוליטיות-משפטיות הגדולות ביותר בתולדות מדינת ישראל – פרשת "בר-און חברון". הסרטון שלפניכם חושף רגעים מכרעיים מאחורי הקלעים של מה שנודע כ"הדלפת מנדלסון-שטערן", אירוע שזעזע את אמות הסיפים של המערכת הציבורית בינואר 1997 והוביל לחקירה פלילית חסרת תקדים נגד הצמרת השלטונית. למי שאינו בקיא בפרטי הפרשה, מדובר בסערה שפרצה בעקבות חשיפתה של העיתונאית איילה חסון בערוץ הראשון. על פי החשד שעלה אז, מינויו של רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה היה חלק מ"עיסקה" פוליטית אפלה: תמיכת סיעת ש"ס בנסיגת צה"ל מחברון בתמורה להסדר טיעון מקל לאריה דרעי. התיעוד הנוכחי מתמקד בנקודת המפנה הדרמטית – העברת המידע הרגיש ותהליך ההדלפה שהוביל לחשיפה המטלטלת, רגע לפני שהמינוי הפך לעובדה מוגמרת. פרשת בר-און חברון הייתה הפעם הראשונה בה הוגשה המלצה משטרתית להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן, בנימין נתניהו, בעבירות של מרמה והפרת אמונים. למרות שבסופו של יום החליטו היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, ופרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שלא להגיש כתבי אישום נגד דרעי ונתניהו מחוסר ראיות מספיקות, הפרשה הותירה צלקת עמוקה בציבוריות הישראלית ושינתה לעד את הדרך שבה נתפס הקשר בין פוליטיקה, משפט ומינויים בשירות הציבורי. בסרטון הבלעדי של 770News, אנו צוללים אל תוך חומרי הארכיון והעדויות החדשות, המאפשרים הצצה נדירה אל הדינמיקה המורכבת שבין המדליפים, אנשי הסוד והעיתונאים בפרשה שעיצבה את פני השלטון בישראל בשלהי שנות ה-90. זהו מסמך תיעודי מרתק עבור כל מי שמתעניין בהיסטוריה פוליטית, במאבקי כוח ובסודות האפלים של מסדרונות השלטון.
    19.4.2026
    הסיפור האמיתי מאחורי התקיפה הישראלית על הליברטי
    50:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    הסיפור האמיתי מאחורי התקיפה הישראלית על הליברטי

    ביוני 1967, בעיצומה של מלחמת ששת הימים ששינתה את פני המזרח התיכון, התרחש אחד האירועים המסתוריים והשנויים במחלוקת ביותר בהיסטוריה של יחסי ארצות הברית וישראל. ספינת הביון האמריקאית "USS Liberty", שהפליגה במים בינלאומיים מול חופי חצי האי סיני, הותקפה באכזריות על ידי מטוסי קרב וספינות טורפדו של חיל האוויר וחיל הים הישראלי. המתקפה המשולבת נמשכה כשעתיים והותירה אחריה 34 הרוגים אמריקאים ו-171 פצועים, כמו גם נזק כבד לכלי השיט המשוכלל. סרט דוקומנטרי מקיף זה צולל אל עומק הפרשה שנשארה פצע פתוח במשך עשורים. דרך עדויות מצמררות של ניצולים שהיו על הסיפון, חשיפת מסמכים מסווגים ושחזור רגע הדרמה בלב ים, אנו בוחנים את השאלות הקשות שנותרו ללא מענה: האם מדובר בטעות טראגית בזיהוי כפי שטוענת הגרסה הרשמית בישראל, או שמא הייתה זו פעולה מכוונת שנועדה למנוע מהאמריקאים לצותת למהלכי המלחמה הרגישים? החקירה חושפת את הכאוס המבצעי ששרר באותן שעות גורליות, את כשלי התקשורת בין וושינגטון לתל אביב, ואת הניסיונות הפוליטיים המורכבים "לטייח" את האירוע כדי לשמור על הברית האסטרטגית בין המדינות. בעוד שישראל התנצלה ושילמה פיצויים למשפחות הקורבנות, רבים מהניצולים ואנשי מודיעין לשעבר בארה"ב ממשיכים לטעון עד היום כי דגל הפסים והכוכבים התנוסס בבירור מעל הספינה, וכי לא ניתן היה לטעות בזהותה. הצטרפו למסע מרתק אל מאחורי הקלעים של אחת התקריות הדיפלומטיות והצבאיות הסבוכות ביותר במאה ה-20. זהו סיפור על גבורה תחת אש, על אינטרסים גיאו-פוליטיים גלובליים, ועל החיפוש הבלתי מתפשר אחר האמת המסתתרת בין גלי הים התיכון לבין מסדרונות השלטון האפלים.
    19.4.2026
    כהנא והכהניסטים בהתנגדות אלימה לפינוי ימית 1982
    15:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    כהנא והכהניסטים בהתנגדות אלימה לפינוי ימית 1982

    תיעוד היסטורי נדיר ורב עוצמה המציג את רגעי השיא של המאבק נגד פינוי העיר ימית באביב 1982. בסרטון נראה הרב מאיר כהנא, מייסד תנועת "כך", לצד חסידיו ופעילי ימין נוספים, כאשר הם נוקטים בהתנגדות פיזית אקטיבית ומתבצרים במקלטים ובגגות מול כוחות צה"ל והמשטרה. התמונות ממחישות את הטראומה הלאומית ואת הקרע העמוק שנוצר בחברה הישראלית בעקבות יישום הסכמי קמפ דייוויד הנסיגה מחצי האי סיני. פינוי ימית נחשב לאחד האירועים המעצבים והכואבים בתולדות מדינת ישראל. העיר, שהוקמה ב-1973 והפכה למרכז משגשג של חבל ימית, הייתה אמורה להימחק כחלק מהסכם השלום עם מצרים. בעוד שרוב התושבים התפנו בהסכמה או תחת מחאה שקטה, חבורה של פעילי ימין רדיקלי בהנהגת הרב כהנא החליטה להפוך את המקום למוקד של "קידוש השם" ומלחמה על שלמות הארץ. באותם ימים דרמטיים, התבצרו כהנא ואנשיו במקלט בעיר וקראו לחיילים לסרב פקודה, תוך שהם מאיימים בהתאבדות קבוצתית אם יפונו בכוח – איום שחייב התערבות של הדרגים המדיניים הגבוהים ביותר. מעבר להיבט הפוליטי, הסרטון חושף את המורכבות המבצעית של הפינוי. צה"ל השתמש בשיטות יצירתיות, כגון כלובים שהורמו על ידי מנופים כדי לפנות מתבצרים מגגות הבתים, בניסיון למנוע שפיכות דמים. הרב כהנא, שהיה דמות שנויה במחלוקת עזה, ניצל את הבמה התקשורתית בימית כדי להפיץ את משנתו האידיאולוגית, דבר שהוביל בסופו של דבר להקצנה נוספת בשיח הציבורי ולצמיחת תנועות מחאה דומות במאבקים עתידיים על ארץ ישראל. התיעוד שלפניכם אינו רק פיסת היסטוריה ויזואלית, אלא צוהר להבנת השורשים של תנועת הכהניזם והדינמיקה שבין המדינה למתיישבים ברגעי משבר. הצפייה בכהנא ובחסידיו מתעמתים פיזית עם הריבונות הישראלית מספקת פרספקטיבה חשובה על המחיר הכבד של השלום, על עוצמת האמונה האידיאולוגית, ועל הצלקות שנותרו בלב הציבור הישראלי גם עשורים רבים לאחר שהחולות של סיני כיסו את הריסותיה של ימית.
    19.4.2026
    לב שבור: עדות לרצח אמיל גרינצווייג
    14:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    לב שבור: עדות לרצח אמיל גרינצווייג

    ב-10 בפברואר 1983, רעדה האדמה בירושלים. למרגלות בניין ראש הממשלה, בסיומה של צעדת מחאה של תנועת "שלום עכשיו", הושלך רימון רסס לעבר המפגינים שדרשו את יישום מסקנות ועדת כהן בעקבות אירועי סברה ושתילה. הפיצוץ קטע את חייו של אמיל גרינצווייג, איש חינוך, קצין במילואים ופעיל שלום, והפך לרצח הפוליטי המזעזע הראשון בתולדות מדינת ישראל המודרנית. עדות דוקומנטרית זו צוללת אל רגעי האימה, אל השבר החברתי העמוק שקדם לאירוע ואל הדינמיקה המסוכנת של ההסתה שהובילה להנפת היד על מפגין בשל דעותיו. הסרט מביא למסך עדויות מצמררות, קטעי ארכיון נדירים וזכרונות של אלו שהיו שם, בלב ההמון, כששורות המפגינים נתקלו בחומה של שנאה ואלימות מילולית שהפכה ברגע אחד לקטלנית. דרך סיפורו של גרינצווייג, אדם שביקש לבנות גשרים של הידברות ודמוקרטיה, נחשף הפצע הפתוח של החברה הישראלית – הקרע בין ימין לשמאל והשאלה המהדהדת על גבולות המחאה והחשיבות של חופש הביטוי במדינה דמוקרטית. מעבר לתיאור האירוע עצמו, היצירה בוחנת את דמותו של הרוצח, יונה אברושמי, ואת הלך הרוח הציבורי שאיפשר את צמיחתה של אלימות פוליטית ברחובות ירושלים. זהו מסמך היסטורי ורגשי המנסה להבין כיצד רגע אחד של אובדן רסן שינה לתמיד את פניה של הפוליטיקה הישראלית והפך לתמרור אזהרה בוער שרלוונטי היום אולי יותר מתמיד. "לב שבור" אינו רק סיפור על רצח של אדם אחד, אלא עדות על רצח התקווה והתמימות של תקופה. הסרט מזמין את הצופים למסע בזמן אל השבועות הגורליים של חורף 1983, תוך התבוננות מעמיקה במורשתו של גרינצווייג ובשאלה הקשה שנותרה פתוחה: האם למדנו את הלקח מהרימון שהתפוצץ ברחוב עזה, או שהשברים עדיין מפוזרים בינינו, מחכים לרגע הבא של משבר.
    19.4.2026
    שיבה להפגנה שהסתיימה ברצח
    11:30
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    שיבה להפגנה שהסתיימה ברצח

    במרחק של עשרות שנים מאותו ערב טראגי שזעזע את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, "כאן" חוזרת אל זירת הרצח בירושלים כדי לבחון מחדש את האירוע שבו נגדעו חייו של אמיל גרינצווייג ז"ל. היה זה ב-10 בפברואר 1983, בשיאה של מתיחות חברתית ופוליטית חריפה סביב מלחמת לבנון הראשונה ומסקנות ועדת כהן, כאשר תהלוכה של תנועת "שלום עכשיו" צעדה אל עבר משרד ראש הממשלה בדרישה ליישם את המלצות הוועדה. האווירה באותו לילה הייתה טעונה באלימות מילולית קשה ובהתנכלויות פיזיות כלפי המפגינים, אך איש לא שיער שהשיא עוד לפניו. ברגע אחד של טירוף, השליך יונה אברושמי רימון יד לעבר קהל המפגינים בזמן שהתפזרו. הרסיסים פגעו באמיל גרינצווייג, קצין מילואים ואיש חינוך, וגרמו למותו המיידי, תוך שהם פוצעים תשעה מפגינים נוספים – ביניהם מי שיהיו לימים שרים בממשלת ישראל, אברהם בורג ויובל שטייניץ. התיעוד המחודש של "כאן" יוצא למסע בעקבות הזיכרון הקולקטיבי והאישי. דרך ראיונות עם עדי ראייה, פעילים שהיו שם וניתוח של חומרי הארכיון, הסרט משרטט את קווי המתאר של השבר החברתי שהוביל לרצח הפוליטי הראשון מסוגו בישראל המודרנית. הוא בוחן כיצד רגע אחד של אלימות פוליטית שינה את פני המחאה בישראל והפך לתמרור אזהרה בוער מפני סכנת ההסתה והקיטוב. מעבר לערך ההיסטורי, השיבה אל האתר מול בניין בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה מעלה שאלות נוקבות על אופיו של השיח הציבורי בישראל כיום. האם הלקחים נלמדו? הסרט מספק מבט מעמיק על דמותו של גרינצווייג, שהפך בעל כורחו לסמל של המאבק על חופש הביטוי והזכות למחות, ובוחן כיצד פצעי אותו לילה סירבו להגליד גם בחלוף ארבעה עשורים.
    19.4.2026
    אלימות מתנחלים | שלום עכשיו
    25:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    אלימות מתנחלים | שלום עכשיו

    סרט תיעודי זה מבית תנועת "שלום עכשיו" צולל אל מעמקי הסוגיה המורכבת והכואבת של האלימות הפוליטית בישראל, תוך התמקדות בתופעת אלימות המתנחלים ותומכי הימין הקיצוני בשנותיה המעצבות של המדינה. הסרט מבקש לשרטט את קווי המתאר האידיאולוגיים והחברתיים שהובילו לעימותים אלימים בשטח, ומנתח כיצד מחלוקות פוליטיות תהומיות על עתיד השטחים וההתנחלויות תורגמו לעיתים למעשי תוקפנות שזעזעו את החברה הישראלית ואת יסודות הדמוקרטיה. במרכז היצירה עומד התיעוד והניתוח של הרקע שהוביל לאחד האירועים הטראומטיים ביותר בתולדות המחאה בישראל: רצח אמיל גרינצוויג. במהלך הפגנה של "שלום עכשיו" בירושלים בשנת 1983, שהתקיימה במחאה על מסקנות ועדת כהן לאחר מלחמת לבנון הראשונה, השליך יונה אברושמי רימון יד לעבר המפגינים. הפיצוץ קטל את חייו של גרינצוויג, קצין מילואים ופעיל שלום, ופצע נוספים, ביניהם השר לעתיד אברהם בורג. אירוע זה הפך לתמרור אזהרה היסטורי מפני התדרדרות השיח הציבורי לאלימות פיזית קטלנית. מעבר למקרה גרינצוויג, הסרט סוקר שורה של תקריות נוספות ובוחן את תפקודן של רשויות האכיפה והמערכת הפוליטית מול התעצמות תנועות הימין הרדיקלי באותה תקופה. דרך עדויות מהשטח, חומרי ארכיון נדירים וראיונות, נחשפת תמונה המציגה את המתח הבלתי פוסק שבין החוק לבין תפיסות אידיאולוגיות משיחיות או לאומניות. התיעוד אינו מסתפק רק בתיאור העובדות, אלא מנסה להבין את השורשים העמוקים של השנאה והקיטוב שעדיין מהדהדים בשיח הישראלי העכשווי. זהו מסמך היסטורי ופוליטי חשוב המציע נקודת מבט ביקורתית על השפעת ההתנחלויות לא רק על המפה הגיאוגרפית, אלא גם על הנפש הקולקטיבית של מדינת ישראל. הסרט מזמין את הצופים להתבונן במציאות המורכבת ובמחיר הדמים שגובה האלימות הפוליטית, ומדגיש את החשיבות שבשמירה על גבולות הוויכוח הדמוקרטי גם בתנאים של מחלוקת אידיאולוגית קשה.
    19.4.2026
    המרגל הישראלי שהונה את הממשל הסורי כולו
    15:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    המרגל הישראלי שהונה את הממשל הסורי כולו

    סיפורו המדהים של אלי כהן, "האיש שלנו בדמשק", נחשב עד היום לאחת מפרשיות הריגול הנועזות והמשפיעות ביותר בתולדות מדינת ישראל והמודיעין העולמי. כהן, יהודי יליד מצרים שגויס ליחידה 188 של אמ"ן, נשלח למשימה חסרת תקדים: לחדור ללב השלטון הסורי תחת הזהות הבדויה של כָּאמל אמין ת'אבּת, איש עסקים פטריוט ששב למולדתו לאחר שהות ממושכת בארגנטינה. דוקומנטרי זה צולל אל עומק פעילותו החשאית, החל משלבי ההכשרה המפרכים ועד לבניית רשת הקשרים הענפה שאפשרה לו להפוך לאיש סודם של בכירי הממשל והצבא בדמשק. במהלך שהותו בסוריה בין השנים 1962 ל-1965, הצליח כהן להשיג גישה למידע ביטחוני רגיש מאין כמוהו. הוא ביקר בביצורים הסוריים ברמת הגולן, תיעד עמדות ארטילריה וחשף תוכניות אסטרטגיות להטיית מי הירדן. המידע שהעביר לישראל באמצעות מכשיר אלחוט נסתר נחשב לגורם מכריע בניצחון המוחץ במלחמת ששת הימים, במיוחד בכל הנוגע לכיבוש הרמה. דמותו של כהן הייתה כה דומיננטית בסצנה החברתית והפוליטית בסוריה, עד ששמו אף הועלה כמועמד לתפקיד סגן שר ההגנה – הישג דמיוני עבור מרגל של מדינת אויב. הסרט אינו מסתפק רק בתיאור ההצלחות, אלא בוחן גם את המתח הנפשי העצום בו היה נתון כהן, את הגעגועים למשפחתו בבת ים ואת הנסיבות הטראגיות שהובילו ללכידתו על ידי המודיעין הסורי בעזרת ציוד איתור רוסי מתקדם. דרך ראיונות, חומרי ארכיון נדירים ושחזורים היסטוריים, נחשפת הדרמה המטלטלת של משפטו הפומבי וההוצאה להורג בכיכר מרג'ה, אירוע שזעזע את ישראל והפך את אלי כהן לסמל של הקרבה וגבורה עילאית. זהו דיוקן מרתק של אדם שחי חיים כפולים על קצה התהום, תוך שהוא משנה את פני המזרח התיכון במו ידיו. צפו בסיפורו של המרגל שהצליח להונות מערכת שלמה, להפוך לחבר קרוב של נשיאים וגנרלים, ולבסוף לשלם את המחיר הכבד ביותר עבור ביטחון המדינה. הסיפור של אלי כהן נותר פצע פתוח בזיכרון הלאומי, כשמאמצי המדינה להשיב את עצמותיו לקבורה בישראל נמשכים עד עצם היום הזה.
    19.4.2026
    אלי כהן - האיש שלנו בדמשק - חלק ב
    22:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    אלי כהן - האיש שלנו בדמשק - חלק ב

    הצטרפו למסע מרתק בעקבות סיפורו המופלא והטראגי של אלי כהן, מי שנחשב לגדול המרגלים בתולדות מדינת ישראל. בחלקו השני של הדוקומנטרי מאת אדי כהן, אנו צוללים עמוק יותר אל תוך הזהות הבדויה של "כאמל אמין ת'אבת" – איש העסקים המצליח והנדיב שהצליח לחדור לצמרת השלטון, הצבא והחברה בסוריה של שנות ה-60. הסרט חוקר את המורכבות המרתקת של חיים בזהות כפולה, את האומץ העילאי הנדרש כדי לפעול לבד בלב מדינת אויב, ואת המיומנות יוצאת הדופן שאפשרה לו להפוך לאיש סודם של בכירי הממשל בדמשק. התיעוד שופך אור על המידע המודיעיני יקר הערך שהעביר כהן לישראל, מידע ששינה את פני המזרח התיכון. בין היתר, נסקרת תרומתו הקריטית להבנת מערך הביצורים הסורי ברמת הגולן – כולל הסיפור המפורסם על עצי האקליפטוס שנטע כדי לסמן עבור צה"ל את מיקומי הבונקרים הסוריים – מידע שהיווה גורם מכריע בניצחון הבזק של מלחמת ששת הימים. הפרק בוחן את המתח התמידי בו היה נתון כהן, את הגעגועים למשפחתו בארץ, ואת תחושת השליחות שהנחתה אותו גם כאשר טבעת החנק של המודיעין הנגדי הסורי החלה להתהדק סביבו. מעבר לערך ההיסטורי, היצירה מביאה עדויות, ניתוחים וצילומים נדירים השופכים אור חדש על הפרשה שהסעירה את העולם הערבי והפכה למיתוס ישראלי. נבחן את הנסיבות שהובילו ללכידתו הדרמטית בעודו משדר לישראל, את המשפט המתוקשר ואת המאמצים הדיפלומטיים הכבירים שנעשו כדי להצילו מן הגרדום. זהו סיפור על הקרבה אישית יוצאת דופן, על תחכום מודיעיני ועל מורשת של גיבור לאומי שדמותו ממשיכה להלהיב את הדמיון גם עשורים רבים לאחר מותו. צפו בפרק המלא המשלב היסטוריה, מתח ורגש, ומציג את דמותו של אלי כהן לא רק כמרגל על, אלא כאדם שחי על הקצה למען ביטחון מולדתו, עד לרגעיו האחרונים על הגרדום בכיכר מרג'ה בדמשק. הקשר המיוחד שלו עם המולדת, המעמקים אליהם הגיע בסוריה והמחיר הכבד ששילם, הופכים את הסרט הזה למסמך חובה לכל מי שרוצה להבין את עומק פעילות המודיעין הישראלי ואת מחיר הגבורה.
    19.4.2026
    מילותיו האחרונות של אלי כהן - המרגל הישראלי בסוריה
    6:00
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    מילותיו האחרונות של אלי כהן - המרגל הישראלי בסוריה

    תיעוד היסטורי מצמרר ומרגש של רגעיו האחרונים ודבריו האחרונים של אלי כהן, "האיש שלנו בדמשק", אשר הוצא להורג בתליה בכיכר מרג'ה שבלב דמשק ב-18 במאי 1965. סרטון זה שופך אור על סיומה הטרגי של אחת מפרשיות הריגול הנועזות והמשמעותיות ביותר בתולדות מדינת ישראל, פרשיה שעיצבה במידה רבה את פני המזרח התיכון בשנות ה-60. אלי כהן, לוחם המוסד שהצליח לחדור לצמרת השלטון והביטחון הסורית תחת הזהות הבדויה "כאמל אמין ת'אבת", סיפק לישראל מודיעין יקר מפז. המידע שהעביר, שכלל פרטים מדויקים על ביצורי הצבא הסורי ברמת הגולן ותוכניות להטיית מי הירדן, נחשב עד היום לגורם מכריע בניצחון המוחץ של צה"ל במלחמת ששת הימים. חדירתו לשכבת הממשל הייתה כה עמוקה, עד ששמו אף הועלה כמועמד לתפקיד סגן שר הביטחון הסורי. במכתבו האחרון, אותו כתב בכתב יד רועד דקות לפני עלייתו לגרדום, פנה אלי לאשתו האהובה נדיה וביקש ממנה לגדל את ילדיהם ברוח היהדות והלאום, תוך שהוא מפציר בה להמשיך בחייה ולא להישאר שקועה באבל. גבורתו השקטה אל מול פני המוות והעובדה שסירב לכסות את עיניו ברגע התלייה, הפכו אותו לסמל ומופת של הקרבה וציונות. גם עשרות שנים לאחר האירוע, דמותו של אלי כהן ממשיכה להלהיב את הדמיון ולעורר עניין רב בעולם כולו. הסרטון שלפניכם מביא את הקולות והתמונות מאותו יום גורלי בסוריה, ומנציח את זכרו של המרגל שהקריב את חייו למען ביטחון ישראל ושגופתו טרם הושבה לקבורה בקבר ישראל. היחשפו לסיפור של האיש שחי חיים כפולים ומצא את מותו כגיבור לאומי.
    19.4.2026

    מאמרים קשורים

    עוגיות ופרטיות 🍪

    אנו משתמשים בעוגיות לשיפור החוויה שלך

    למידע נוסף ראו את מדיניות הפרטיות