לב שבור: עדות לרצח אמיל גרינצווייג

ב-10 בפברואר 1983, רעדה האדמה בירושלים. למרגלות בניין ראש הממשלה, בסיומה של צעדת מחאה של תנועת "שלום עכשיו", הושלך רימון רסס לעבר המפגינים שדרשו את יישום מסקנות ועדת כהן בעקבות אירועי סברה ושתילה. הפיצוץ קטע את חייו של אמיל גרינצווייג, איש חינוך, קצין במילואים ופעיל שלום, והפך לרצח הפוליטי המזעזע הראשון בתולדות מדינת ישראל המודרנית. עדות דוקומנטרית זו צוללת אל רגעי האימה, אל השבר החברתי העמוק שקדם לאירוע ואל הדינמיקה המסוכנת של ההסתה שהובילה להנפת היד על מפגין בשל דעותיו. הסרט מביא למסך עדויות מצמררות, קטעי ארכיון נדירים וזכרונות של אלו שהיו שם, בלב ההמון, כששורות המפגינים נתקלו בחומה של שנאה ואלימות מילולית שהפכה ברגע אחד לקטלנית. דרך סיפורו של גרינצווייג, אדם שביקש לבנות גשרים של הידברות ודמוקרטיה, נחשף הפצע הפתוח של החברה הישראלית – הקרע בין ימין לשמאל והשאלה המהדהדת על גבולות המחאה והחשיבות של חופש הביטוי במדינה דמוקרטית. מעבר לתיאור האירוע עצמו, היצירה בוחנת את דמותו של הרוצח, יונה אברושמי, ואת הלך הרוח הציבורי שאיפשר את צמיחתה של אלימות פוליטית ברחובות ירושלים. זהו מסמך היסטורי ורגשי המנסה להבין כיצד רגע אחד של אובדן רסן שינה לתמיד את פניה של הפוליטיקה הישראלית והפך לתמרור אזהרה בוער שרלוונטי היום אולי יותר מתמיד. "לב שבור" אינו רק סיפור על רצח של אדם אחד, אלא עדות על רצח התקווה והתמימות של תקופה. הסרט מזמין את הצופים למסע בזמן אל השבועות הגורליים של חורף 1983, תוך התבוננות מעמיקה במורשתו של גרינצווייג ובשאלה הקשה שנותרה פתוחה: האם למדנו את הלקח מהרימון שהתפוצץ ברחוב עזה, או שהשברים עדיין מפוזרים בינינו, מחכים לרגע הבא של משבר.

תמלול הסרטון