Kuhn – The History of Science and the Concept of Paradigm 9.1

Description

Original title

קון - ההיסטוריה של המדע ומושג הפרדיגמה 9.1

ברוכים הבאים לפרק 9.1 בקורס "מבוא לפילוסופיה של המדע" של אוניברסיטת תל אביב. בפרק זה נצא למסע מרתק אל עולמו של אחד ההוגים המשפיעים ביותר במאה ה-20 בתחום פילוסופיה של המדע – תומס סמואל קון. פרק זה מהווה אבן יסוד בהבנת ההתפתחות ההיסטורית של המדע ושינוי הפרספקטיבה שלנו לגבי מהות המדע, ועל כן חשיבותו מכרעת להמשך הקורס כולו. עד לדבריי קון, נהוג היה להתייחס להתפתחות המדעית כאל תהליך ליניארי של צבירת ידע והתקדמות אובייקטיבית ורציונלית. הפרק יציג את הגישה ההיסטורית-סוציולוגית של קון, שערערה על תפיסה זו והציעה מודל מהפכני, פחות ליניארי ויותר מורכב, של התפתחות המדע. המושג המרכזי והמהפכני שאותו נדון בהרחבה בפרק זה הוא "פרדיגמה". נחקור את מהותה של הפרדיגמה מנקודת מבטו של קון – לא רק תיאוריה מדעית או קבוצת חוקים, אלא מסגרת רחבה הכוללת בתוכה מודלים תיאורטיים, שיטות מחקר, קריטריונים לאימות ופסילה, אוצר מילים מקצועי, ואף מערכת של ערכים והנחות יסוד מטאפיזיות ואפיסטמולוגיות המשותפות לקהילה מדעית מסוימת. נבין כיצד הפרדיגמה משמשת כמעין "משקפיים" שדרכם מדענים תופסים את העולם, מגדירים בעיות מחקריות, מפרשים תצפיות ומעצבים פתרונות. נדון בהבחנה שקון עורך בין "מדע רגיל" (Normal Science) – התקופה שבה מדענים פועלים בתוך פרדיגמה קיימת, פותרים "חידות" כפי שהן מוגדרות על ידי הפרדיגמה, ופועלים להרחבתה וחידודה – לבין "משבר מדעי" ו"מהפכה מדעית". נבחן כיצד הצטברות של "אנומליות" – תצפיות או תופעות שאינן ניתנות להסבר במסגרת הפרדיגמה הקיימת – יכולה להוביל למשבר, ולבסוף למהפכה מדעית, שבה פרדיגמה ישנה מוחלפת על ידי פרדיגמה חדשה, לעיתים קרובות באופן לא רציונלי וללא דרך ישירה להשוואה לוגית בין השתיים (אי-שקילות). הרעיונות של קון צמחו על רקע הדיונים הפילוסופיים של המאה העשרים, ובפרט כתגובה וכביקורת על התפיסות הפוזיטיביסטיות והפופריאניות ששלטו בכיפה. בעוד שהזרמים הללו חיפשו כללי היגיון ואמות מידה אוניברסליות לקביעת האובייקטיביות והרציונליות של המדע, קון הפנה את תשומת הלב לפן ההיסטורי והסוציולוגי. הוא שאב השראה מהוגים ואסכולות שונים, כולל ההיסטוריה של המדע, ובספרו המכונן משנת 1962, "המבנה של מהפכות מדעיות", הוא הציג את טענותיו באופן מפורט ומנומק. קון לא התמקד רק ב"מה" המדענים חוקרים, אלא ב"איך" ו"למה" הם חוקרים באופן מסוים, תוך הדגשה של ההשפעה של הקהילה המדעית והנורמות הכלולות בפרדיגמה. הטיעונים המרכזיים של קון מתמקדים בכך ששינוי מדעי אינו תמיד מצטבר או ליניארי, אלא כולל לעיתים קרובות שינויים מהפכניים ולא רציונליים לחלוטין. הוא טוען כי פרדיגמות שונות מובילות לתפיסות עולם שונות כל כך, עד כדי כך שאין סט אובייקטיבי של קריטריונים שיכול להכריע באופן חד משמעי בין שתי פרדיגמות מתחרות. ההחלטה על מעבר לפרדיגמה חדשה מושפעת לא רק מטיעונים לוגיים ועובדות, אלא גם מגורמים פסיכולוגיים, סוציולוגיים ואף אסתטיים. קון גם טען נגד ההנחה בדבר "התקדמות" ליניארית, והציע במקומה תפיסה של "התפתחות" שאינה בהכרח מכוונת ליעד סופי כלשהו. למרות שקון מעולם לא התיימר להציע שאלות מטאפיזיות על טיב המציאות, הגישה שלו עוררה דיונים עמוקים על מעמד האמת המדעית ועל טבע הרציונליות המדעית. נדגים את רעיונותיו של קון באמצעות דוגמאות מובהקות מההיסטוריה של המדע, כגון המעבר מהפרדיגמה האריסטוטלית-תלמאית (מודל גאוצנטרי) לפרדיגמה הקופרניקאית (מודל הליוצנטרי) באסטרונומיה, או המהפכה הניוטונית בפיזיקה והמעבר מפרדיגמת המכניקה הניוטונית לפרדיגמה של תורת היחסות של איינשטיין. נראה כיצד בכל אחד מהמקרים הללו, מהפכה מדעית לא הייתה רק החלפה של תיאוריות, אלא שינוי עמוק באופן שבו המדענים ראו את העולם, הגדירו את מושגי היסוד שלהם וביצעו את עבודתם. הפרק על קון מהווה נקודת מפנה בקורס. הוא מאתגר את ההנחות שלנו לגבי המדע ומכין את הקרקע לפרקים הבאים, שיעסקו בביקורות על קון, בהתפתחויות פילוסופיות מאוחרות יותר, ובניסיונות לגשר בין הגישה ההיסטורית-סוציולוגית לבין הגישות הנורמטיביות יותר. הבנת הפרדיגמה הקוניאנית ומשמעויותיה תאפשר לנו לגשת אל שאלות עמוקות יותר על טבע הידע המדעי, אובייקטיביות, רציונליות וההקשר החברתי של המדע.

Aristotle's Conception of Science 1.2

Biases in Science – Bacon's Four Idols 2.1

Hume on Relations of Ideas and Matters of Fact 5.1

Creativity and Imagination in Forming Hypotheses 6.2

The Distinction Between Analytic and Synthetic Statements 7.1

Types of Definitions in the Positivist Approach 7.3

Descartes' Scientific Method 3.1

Description of the Hypothetico-Deductive Method 6.3

Critique of Induction 6.1

Aristotle's Argument 1.3

Kuhn – Revolutionary Science 12.1

Axioms of the Field of Research 7.4

Hume's Critique of Causal Relations and Induction 5.2

Descartes and the Piece of Wax 3.2

Newton's Prism Experiment 4.2

Bacon's Tables of Presence and Absence 2.2

Logical Thinking – What is a Statement and what is an Argument? 1.1

Scientific Holism 10.1

Newton's Research on Gravitation 4.1

The Anti-Metaphysical Approach 7.2