Kuhn – Revolutionary Science 12.1

Description

Original title

קון - מדע מהפכני 12.1

ברוכים הבאים לפרק 12.1 בקורס "מבוא לפילוסופיה של המדע" של אוניברסיטת תל אביב. פרק זה עוסק בתרומתו המהפכנית של תומאס קון לפילוסופיה של המדע, ובפרט בניתוח שלו את המדע כפעילות אנושית המאופיינת בתקופות של "מדע נורמלי" ו"מהפכות מדעיות". הבנת גישתו של קון חיונית להבנת הדינמיקה של ההתפתחות המדעית ולשבירת תפיסות מסורתיות לגבי אופיה המצטבר והרציונלי לחלוטין של המדע. המושגים המרכזיים שנדונים בפרק זה עוסקים בשינויים הרדיקליים המאפיינים את ההתפתחות המדעית על פי קון. ראשית, נתמקד במושג ה"פרדיגמה", שהוא לבו של מודל ההתפתחות המדעית של קון. פרדיגמה אינה רק תיאוריה או אוסף של חוקים, אלא מערך כולל של אמונות, ערכים, טכניקות ופתרונות מופתיים לבעיות, המשותף לקהילה מדעית מסוימת. הפרדיגמה מגדירה את השאלות שנשאלות, את השיטות המקובלות לחקרן, ואת אופן הפרשנות של הנתונים. במהלך תקופת ה"מדע הנורמלי", המדענים פועלים בתוך מסגרת הפרדיגמה הקיימת, פותרים "חידות" בהתאם לכלליה, ומצפים שהתוצאות יתאמו את ציפיות הפרדיגמה. עם זאת, במהלך פעילות המדע הנורמלי, מתחילים להופיע "אנומליות" – תצפיות או ניסויים שאינם ניתנים להסבר במסגרת הפרדיגמה הקיימת. בתחילה, מדענים נוטים לנסות ולפתור את האנומליות בתוך הפרדיגמה, אך אם האנומליות מתרבות ומתעצמות, והניסיונות לפתור אותן נכשלים באופן עקבי, המערכת נכנסת ל"משבר". משבר זה מטיל ספק בבסיס הפרדיגמה הקיימת ופותח פתח להתפתחות של תיאוריות וגישות חלופיות. זהו הרגע שבו אנו עדים ל"מעבר פרדיגמות" – מהפכה מדעית, שאינה רצף הגיוני או הצטברות ידע, אלא שינוי פתאומי ורדיקלי בתפיסת העולם המדעית. הטיעון המרכזי והשנוי במחלוקת ביותר של קון הוא מושג ה"אי-המידתיות" (incommensurability) בין פרדיגמות מתחרות. קון טוען כי אין בסיס ניטרלי או לוגי טהור להשוואה בין פרדיגמות שונות. מונחים עשויים לקבל משמעויות שונות, תצפיות נתפסות בצורות שונות, ואפילו הבעיות הרלוונטיות לחקירה משתנות. לדוגמה, המונח "מסה" בקונטקסט של פיזיקה ניוטונית שונה מהמונח "מסה" בפיזיקה רלטיביסטית. אי-המידתיות פירושה שלא ניתן להכריע באופן מוחלט ורציונלי איזו פרדיגמה "טובה" יותר, וההכרעה כרוכה גם בגורמים פסיכולוגיים, סוציולוגיים ואפילו אסתטיים. זהו רגע מכונן שמהותו היא הינתקות מהתפיסה הפוזיטיביסטית של התקדמות מדעית ליניארית ואובייקטיבית. דוגמאות קלאסיות מההיסטוריה של המדע הממחישות את עקרונותיו של קון כוללות את המעבר מהמודל הגיאוצנטרי של תלמי למודל ההליוצנטרי של קופרניקוס, ואת המעבר מהפיזיקה המכאנית של ניוטון לפיזיקה של איינשטיין. בשני המקרים, לא היה מדובר רק בשינויים תיאורטיים קטנים, אלא במהפכות של ממש ששינו את האופן שבו מדענים תפסו את היקום, את תפקידם ואת הכלים שעמדו לרשותם. פרק זה מהווה אבן דרך קריטית בקורס, מכיוון שהוא מציג אלטרנטיבה חזקה למודלים פופריאניים של הפרכה או מודלים לוגי-פוזיטיביסטיים של אישוש. התפיסה הקוניאנית מדגישה את ההיבטים החברתיים, ההיסטוריים והתרבותיים של המדע, ומעוררת שאלות חשובות לגבי הרציונליות והאובייקטיביות של הידע המדעי. בכך, הוא מכין את הקרקע לדיונים עתידיים על הסוציולוגיה של המדע, יחסי גומלין בין מדע וחברה, ולבסוף, לשאלות מהותיות לגבי טבעו של הידע והאמת במדע. השיעורים הבאים יתייחסו לסוגיות אלו, ויבחנו את תגובותיהם של הוגים שונים לתאוריה של קון, כולל ביקורות והרחבות על מודל המהפכות המדעיות.

Aristotle's Conception of Science 1.2

Biases in Science – Bacon's Four Idols 2.1

Hume on Relations of Ideas and Matters of Fact 5.1

Creativity and Imagination in Forming Hypotheses 6.2

The Distinction Between Analytic and Synthetic Statements 7.1

Types of Definitions in the Positivist Approach 7.3

Descartes' Scientific Method 3.1

Description of the Hypothetico-Deductive Method 6.3

Critique of Induction 6.1

Aristotle's Argument 1.3

Axioms of the Field of Research 7.4

Hume's Critique of Causal Relations and Induction 5.2

Kuhn – The History of Science and the Concept of Paradigm 9.1

Descartes and the Piece of Wax 3.2

Newton's Prism Experiment 4.2

Bacon's Tables of Presence and Absence 2.2

Logical Thinking – What is a Statement and what is an Argument? 1.1

Scientific Holism 10.1

Newton's Research on Gravitation 4.1

The Anti-Metaphysical Approach 7.2