Lecture 8.1 of the academic course 'Introduction to Philosophy of Science' by Tel Aviv University. Presents Karl Popper's falsificationist philosophy and the demarcation criterion separating science from non-science.
קארל פופר ועיקרון ההפרכה 8.1
ברוכים הבאים לפרק 8.1 בקורס "מבוא לפילוסופיה של המדע" של אוניברסיטת תל אביב. פרק זה מהווה אבן יסוד בהבנה הפילוסופית של המדע המודרני, ומתמקד בדמותו ובמשנתו של הפילוסוף האוסטרו-בריטי קארל פופר. נבחן לעומק את תרומתו פורצת הדרך של פופר לדיון על מהותו של המדע, ובמיוחד את עיקרון ההפרכה (Falsificationism) – קריטריון התיחום המפורסם שלו בין מדע ללא-מדע. הבנה מעמיקה של פופר הכרחית לכל סטודנט בפילוסופיה של המדע, שכן רעיונותיו עיצבו במידה רבה את השיח הפילוסופי סביב הסוגיה זמן רב, ואף כיום הם מהווים פריזמה דרכה אנו מנתחים את הפעילות המדעית. הפילוסופיה של פופר קמה כתגובה ישירה לבעיית התיחום אשר הטרידה הוגים רבים, ובמיוחד את חברי החוג הווינאי. בעוד שהללו ניסו להבחין בין מדע למטאפיזיקה באמצעות עקרון האימות (Verificationism) – כלומר, יכולת לאמת טענות באמצעות תצפיות – פופר טען כי עיקרון זה אינו מספק ואף מוביל לכשלים לוגיים מהותיים. הוא הצביע על כך שניתן למצוא אינסוף אישורים לכל תיאוריה, וכי הדבר אינו מעיד בהכרח על מהותה המדעית. במקום זאת, הציע פופר נקודת מבט רדיקלית: תיאוריה נחשבת מדעית אם ורק אם היא ניתנת להפרכה. כלומר, חייבת להיות דרך עקרונית להראות שהיא שגויה באמצעות תצפית או ניסוי. דוגמאות מובהקות לכך הן תיאוריות כמו זו של איינשטיין על עקמומיות החלל-זמן, שהייתה ניתנת למבחן באמצעות תצפית על אור הכוכבים בזמן ליקוי חמה, או זו של ניוטון שהופרכה לבסוף על ידי תיאוריות מתקדמות יותר. פרק זה יצלול אל נבכי הפלסיפיקציוניזם של פופר ויבהיר מהם הצדדים הביקורתיים המהותיים של תפיסתו. נסביר מדוע פופר ראה בחשיפה פוטנציאלית לכישלון את המאפיין העיקרי של המחקר המדעי, ומדוע סירוב להעמיד תאוריה למבחן פרכה מעיד על חוסר מדעי. נבחן את גישתו האינדוקטיביסטית והדדוקטיבית, ואת טענתו כי המדע מתקדם לא באמצעות אימות אלא באמצעות ניסיונות עקביים להפריך השערות קיימות, ובכך ללמוד מטעויות. בניגוד לגישות אחרות, פופר ראה את המדע כתהליך מתמיד של "ניסוי וטעייה", שבו תיאוריות חזקות יותר מחליפות תיאוריות חלשות יותר שהופרכו. בנוסף, נתייחס לביקורתו של פופר כלפי תיאוריות פסיכואנליטיות כמו זו של פרויד, וכן כלפי המרקסיזם. הוא טען כי תיאוריות אלו, בשל גמישותן היתרה ויכולתן להסביר כל תופעה בדיעבד, אינן ניתנות להפרכה ולכן אינן מדעיות במובן האמיתי של המילה. הן אינן מספקות קריטריון ברור שמאפשר לקבוע מתי הן שגויות. פרק זה יעמוד על ההבדלים המהותיים בין תיאוריות מדעיות לבין תיאוריות פסבדו-מדעיות על פי הקריטריונים של פופר, ויספק כלים אנליטיים להבחנה בין השתיים. לסיום, נדון בקצרה בביקורות שהועלו כנגד גישתו של פופר, ונרמוז על המשך הדרך הפילוסופית בעקבותיו. ההבנה של פופר כפי שתוצג בפרק זה, תהווה נקודת מוצא חיונית לדיונים בפרקים הבאים של הקורס, שיעסקו בהוגים כמו קון, פיירבנד ולייטוש, אשר הציגו ביקורות ופרספקטיבות אלטרנטיביות על טבעו של המדע.
This video has no captions on YouTube.
You can generate an approximate AI transcript from the video metadata.








We use cookies to improve your experience
For more information, see our Privacy Policy