Types of Definitions in the Positivist Approach 7.3

Description

Original title

סוגי הגדרות בגישה הפוזיטיביסטית 7.3

ברוכים הבאים לפרק 7.3 בקורס "מבוא לפילוסופיה של המדע" של אוניברסיטת תל אביב. בפרק זה נתעמק בסוגיית ההגדרה במסגרת הגישה הפוזיטיביסטית, אבן יסוד בהבנת המתודולוגיה המדעית והאופן שבו אנו בונים ידע מהעולם הנצפה. חשיבותו של פרק זה נעוצה ביכולתו להאיר את הקשר המורכב בין תצפיות אמפיריות לבין בניית מושגים תיאורטיים, קשר המהווה את לב ליבה של הפילוסופיה של המדע בכלל ושל הגישה הפוזיטיביסטית בפרט. הבנה מעמיקה של סוגי ההגדרות השונים תאפשר לנו לנתח ביקורתית תיאוריות מדעיות ולהבין את יסודות ההצדקה שלהן. הדיון בפרק מתמקד בשלושה סוגי הגדרות מרכזיים: הגדרות אוסטנסיביות, הגדרות הקשריות והגדרות תיאורטיות. הגדרות אוסטנסיביות, הידועות גם כהגדרות באמצעות הצבעה, הן הדרך הבסיסית ביותר לרכישת משמעות. הן מתייחסות לאובייקטים או אירועים ספציפיים בעולם באמצעות הפניית תשומת לב אליהם, לדוגמה: "זהו אדום". הפוזיטיביסטים ראו בהן את נקודת המוצא האולטימטיבית לכל בניית ידע, שכן הן מקשרות את השפה אל המציאות באופן ישיר. עם זאת, מגבלותיהן ברורות; לא ניתן להגדיר דרכן מושגים מורכבים או מופשטים, והן תלויות בפרשנות ובהקשר. לעומתן, הגדרות הקשריות מציעות פתרון למגבלות אלו בכך שהן מגדירות מונחים לא בבידוד, אלא בתוך הקשר משפט או תחום ידע מסוים. הגדרה זו, שפותחה במיוחד על ידי פרידריך וייסמן, מאפשרת להגדיר מונחים דרך התנהגותם הלשונית בהקשר רחב יותר, לדוגמה, הגדרת "אלקטרון" במונחי האופן שבו הוא פועל ומתנהג בתוך תיאוריה פיזיקלית מסוימת. לבסוף, הגדרות תיאורטיות הן הגדרות המקבלות את משמעותן מתוך תיאוריה מדעית מקיפה. הן אינן מתייחסות ישירות לעולם, אלא מקבלות את כוחן ההסברי ממיקומן בתוך רשת של חוקים, עקרונות והשערות. מושגים כמו "כוח" בפיזיקה הניוטונית או "DNA" בביולוגיה המודרנית הם דוגמאות למושגים שמוגדרים באופן תיאורטי, ומשמעותם נגזרת ממערכת היחסים שלהם עם מושגים אחרים בתוך התיאוריה. הרקע ההיסטורי-פילוסופי לדיונים אלו שזור בהתפתחות הפוזיטיביזם הלוגי, ובמיוחד בעבודתם של חברי החוג הווינאי, כגון רודולף קרנפ ואוטו נויראט, לצד הוגים כמו ברטרנד ראסל. הוגים אלו ביקשו לבסס את המדע על יסודות אמפיריים איתנים ונטולי מטאפיזיקה, וראו בהגדרות – ובפרט באופרציונליזם – את המפתח לבהירות ולוודאות במדע. הם האמינו כי כל מונח מדעי חייב להיות ניתן לרדוקציה, באופן ישיר או עקיף, לנתונים תצפיתיים. הטיעון המרכזי שמתפתח בפרק הוא המתח שבין הדרישה הפוזיטיביסטית המחמירה לקישור ישיר ובלתי אמצעי בין מושגים לתצפית, לבין המורכבות האינהרנטית של מושגים מדעיים רבים שאינם ניתנים להגדרה פשוטה. הדיון עובר מן הניסיון לבסס את המדע על "מושגי יסוד" תצפיתיים טהורים אל ההכרה ההדרגתית בצורך במושגים תיאורטיים מופשטים יותר, שאינם ניתנים לרדוקציה מלאה למושגים אוסטנסיביים. הפרק ידגים תהליכים אלו באמצעות דוגמאות מגוונות. לדוגמה, בניית מושגים בפיזיקה כמו "טמפרטורה" מתחילה בתצפיות פשוטות (חם/קר), עוברת דרך הגדרות אופרציונליות (קריאת מדחום), ומתפתחת בהמשך להגדרות תיאורטיות המעוגנות במודלים של תרמודינמיקה וסטטיסטיקה מולקולרית. דוגמאות נוספות יבואו מתחום הפסיכולוגיה, כגון הגדרת "אינטליגנציה" שהחלה כהגדרה אוסטנסיבית (אדם חכם מול אדם שאינו חכם), עברה לשיטות מדידה (מבחני IQ), והיום נידונה במסגרת מודלים תיאורטיים מורכבים. הפרקים הבאים בקורס, ובמיוחד אלו שיעסקו בביקורת על הפוזיטיביזם ובפילוסופיה של המדע שלאחר הפוזיטיביזם (כמו אצל קוהן ופייראבנד), יראו כיצד מתחים אלו סללו את הדרך לחשיבה מורכבת יותר על הקשר בין תיאוריה לתצפית ועל מהותם של מושגים מדעיים. הבנת סוגי ההגדרות בגישה הפוזיטיביסטית תעניק לנו את הכלים להעריך את הישגיה ואת מגבלותיה של גישה זו, ולהכין אותנו לדיונים עמוקים יותר על טבעו של הידע המדעי.

Aristotle's Conception of Science 1.2

Biases in Science – Bacon's Four Idols 2.1

Hume on Relations of Ideas and Matters of Fact 5.1

Creativity and Imagination in Forming Hypotheses 6.2

The Distinction Between Analytic and Synthetic Statements 7.1

Descartes' Scientific Method 3.1

Description of the Hypothetico-Deductive Method 6.3

Critique of Induction 6.1

Aristotle's Argument 1.3

Kuhn – Revolutionary Science 12.1

Axioms of the Field of Research 7.4

Hume's Critique of Causal Relations and Induction 5.2

Kuhn – The History of Science and the Concept of Paradigm 9.1

Descartes and the Piece of Wax 3.2

Newton's Prism Experiment 4.2

Bacon's Tables of Presence and Absence 2.2

Logical Thinking – What is a Statement and what is an Argument? 1.1

Scientific Holism 10.1

Newton's Research on Gravitation 4.1

The Anti-Metaphysical Approach 7.2