Lecture 2.2 of the academic course 'Introduction to Philosophy of Science' by Tel Aviv University. Explores Bacon's inductive method using tables of presence, absence, and degree to discover natural causes.
טבלאות הנוכחות וההיעדרות של בייקון 2.2
ברוכים הבאים לפרק 2.2 בקורס "מבוא לפילוסופיה של המדע" של אוניברסיטת תל אביב. פרק זה מהווה אבן יסוד בהבנת התפתחות המחשבה המדעית המודרנית, ומעמיק בגישתו של פרנסיס בייקון, הנחשב לאחד מאבות המדע האמפירי. באמצעות ניתוח "טבלאות הנוכחות וההיעדרות" שפיתח, נחשף למתודה אינדוקטיבית פורצת דרך שביקשה לשחרר את המדע מכבלי הסכולסטיקה ולהניח את היסודות לשיטה מדעית מבוססת תצפית וניסוי. הבנת גישה זו חיונית לא רק מנקודת מבט היסטורית, אלא גם להבנת מהותה של האמפיריציזם ודיוני הליבה בה מה יבואו בהמשך הקורס. הפרק מתמקד בשיטתו של בייקון ל"אינדוקציה אמיתית", כפי שהובעה בספרו המונומנטלי "נובום אורגנום". נצלול אל הרעיון המרכזי של בייקון: חיפוש אחר סיבות לתופעות טבע באמצעות השוואה שיטתית של מקרים. מושגי המפתח שעומדים בלב הדיון הם "טבלאות הנוכחות", "טבלאות ההיעדרות" ו"טבלאות הדרגות". טבלאות הנוכחות כוללות רישום שיטתי של כל המקרים בהם התופעה הנחקרת (לדוגמה, חום) קיימת, תוך פירוט הנסיבות הרלוונטיות. טבלאות ההיעדרות, לעומתן, מתעדות מקרים דומים בהם התופעה אינה קיימת, למרות שאפשר לצפות לה. לבסוף, טבלאות הדרגות מודדות את השינויים בעוצמת התופעה ביחס לשינויים באחרים. תהליך זה, לפי בייקון, מאפשר לנפות סיבות שאינן אינהרנטיות לתופעה ולהתקרב ל"צורתה" – היאה הסיבה האמיתית העומדת בבסיסה. בייקון פעל בתקופה רבת תהפוכות, על סף המהפכה המדעית של המאות ה-16 וה-17. הוא ביקר בחריפות את השיטה האריסטוטלית הסכולסטית, שהתבססה בעיקרה על דדוקציה מתוך עקרונות א-פריוריים ועל סמכות, וטען שהיא מוליכה שולל ומעכבת את התקדמות הידע. בייקון ראה בחושים ובניסיון את המקור היחיד לידע מהימן, והטיף ל"שיקום" המדע על בסיס אמפירי. הטיעון המרכזי שלו הוא כי בניגוד ל"אינדוקציה פשוטה" – זו המסיקה מסקנות כלליות ממעט תצפיות – שיטתו השיטתית והסדורה מאפשרת להימנע מכשלים לוגיים ולצמצם את השפעת ה"אידאלה" (הדמויות, המערות, השוק והתיאטרון) – ההטיות השונות המטעות את התפיסה האנושית. נדגים את השיטה באמצעות דוגמתו המפורסמת של בייקון - חקירת טבעו של החום. בייקון סוקר מגוון רחב של תופעות חמות (אש, שמש, חיות חמות ועוד) ושל תופעות קרות שדומות באופן מהותי (אור ירח, גבישים ועוד). הוא בוחן את השינויים בעוצמת החום (לדוגמה, חיכוך מוגבר המלווה בעליית טמפרטורה) ומנסה למצוא את המאפיין המשותף היחיד לכל המקרים החמים והנעדר מכל המקרים הקרים, ואשר משתנה באופן פרופורציונלי לעוצמת החום. בדרך זו, בייקון הגיע למסקנה כי חום הוא סוג של תנועה זעירה של חלקיקים – תובנה שהתבררה כנכונה באופן חלקי ואשר הקדימה את זמנה. אף שלשיטתו היו חסרונות – למשל, התלות במספר בלתי נדלה של תצפיות והקושי בבידוד משתנים במערכות מורכבות – היא הניחה את היסודות למדע ניסויי ומהווה השראה להוגים רבים שבאו אחריו, כולל ג'ון לוק ודיוויד יום, שדנו במגבלות האינדוקציה בדרכים אחרות. לקראת סיום, נדגיש כי אף שבייקון לא פיתח תיאוריה מלאה של סיבתיות או פתרון מקיף לבעיית האינדוקציה, תרומתו טמונה בהדגשה חסרת הפשרות של הניסיון כתשתית לידע המדעי ובהנחת המתודולוגיה של ה"מדען העובד". הבנת שיטתו של בייקון הכרחית לההקשר ההיסטורי של התפתחות המדע ומסייעת לנו לזהות את השאלה המרכזית שמעסיקה את הקורס: כיצד אנו יודעים מה נכון במדע? שאלות אלו ילוו אותנו גם בפרקים הבאים, בהם נדון בהרחבה בביקורות על האינדוקציה, במודלים חלופיים של הסקה מדעית ובדילמות אפיסטמולוגיות נוספות הקשורות לטבעו של הידע המדעי.
This video has no captions on YouTube.
You can generate an approximate AI transcript from the video metadata.








We use cookies to improve your experience
For more information, see our Privacy Policy