Aristotle's Conception of Science 1.2

Description

Original title

התפיסה של אריסטו את המדע 1.2

ברוכים הבאים לפרק 1.2 בקורס "מבוא לפילוסופיה של המדע" של אוניברסיטת תל אביב. בפרק זה נתעמק ביסודות המחשבה האריסטוטלית אודות המדע, ונבין כיצד תפיסתו של אריסטו, אחד מעמודי התווך של הפילוסופיה המערבית, השפיעה עמוקות על התפתחות המדע והחשיבה המדעית לאורך ההיסטוריה. לימוד תפיסה זו הכרחי להבנת הרקע הפילוסופי שממנו צמחו גישות מדעיות שונות, ומשמש בסיס איתן לדיון בתפיסות מאוחרות יותר של מדע, כפי שנראה בהמשך הקורס. הפרק מתמקד בראש ובראשונה בתורת ארבע הסיבות של אריסטו, שהיוותה את עמוד השדרה של הסברו לתופעות בעולם. תורה זו מציעה ארבעה אופנים שונים להבנת סיבותיה של כל ישות או תופעה: הסיבה החומרית – החומר שממנו עשוי הדבר (למשל, שיש המרצפות); הסיבה הצורנית – התבנית או המהות שהופכת את החומר לדבר מסוים (הצורה של הריצוף); הסיבה הפועלת – הגורם או האירוע שיוזם את קיומו של הדבר או את שינויו (האדם שביצע את הריצוף); והסיבה התכליתית – המטרה או היעד של הדבר (הצורך בריצוף יפה ושימושי). אריסטו הדגיש כי הבנה שלמה של תופעה כלשהי מחייבת התייחסות לכל ארבע הסיבות. מושגים אלו נדונים בהרחבה בהקשר של המטאפיזיקה האריסטוטלית, הכוללת את תורתו על החומר והצורה, הפוטנציה והאקט, ומספקת מסגרת קוהרנטית להבנת המציאות. הרקע ההיסטורי-פילוסופי להגותו של אריסטו (החי במאה הרביעית לפני הספירה) טמון בפילוסופיה היוונית הקלאסית, ובמיוחד בדמותו של מורו, אפלטון. בעוד שאפלטון חיפש את הידע האמיתי בעולם האידיאות הטרנסצנדנטי, אריסטו הפנה את מבטו לעולם הנגיש לחושים, מתוך אמונה שהידע אמיתי וחיוני נמצא במה שבפנינו, וכי המדע הוא בסופו של דבר ידע מהותני. כלומר, מטרת המדע לפי אריסטו היא לחשוף את המהות הפנימית והקבועה של הדברים, את ה"טי" של הדברים, לא רק לדעת שהם קיימים אלא "למה" הם קיימים באופן מסוים ומה מגדיר אותם. הטיעונים המרכזיים בפרק מתמקדים ביחסי הגומלין בין הסיבות השונות ובחשיבותן להסבר המדעי. אריסטו טען כי הסיבה התכליתית, או הטלולוגיה, היא החשובה ביותר להבנת העולם הטבעי. עבורו, לכל דבר בטבע יש תכלית מובנית, המתבטאת בהתפתחותו ובפעולתו. לדוגמה, זרע צמח שואף מטבעו להיות עץ בוגר; זוהי תכליתו. תפיסה זו, שגרסה כי הטבע כולו מכוון למטרות מסוימות, הטביעה את חותמה על המחשבה המדעית במשך אלפי שנים, והשפיעה עמוקות על הביולוגיה, הרפואה והאסטרונומיה בימי הביניים וברנסנס. הדיון יכלול גם ביקורת על תפיסות אריסטוטליות מסוימות, בעיקר את התפיסה הטלולוגית בעולם הטבע, מהפרספקטיבה של המדע המודרני, שנוטה להעדיף הסברים מכניסטיים על פני הסברים תכליתיים. לדוגמא, מדע האנטומיה בימי הביניים, שסבר כי כל איבר בגוף האדם נוצר לתכלית מסוימת (לב למחזור דם, ריאות לנשימה), שאב רבות מהתפיסה הטלולוגית האריסטוטלית. בסיום הפרק, נדגיש את הרלוונטיות של תפיסת אריסטו למדע המודרני, על אף השינויים הפרדיגמטיים שחלו. נבין כיצד חלקים מתפיסתו של אריסטו עדיין מהדהדים בתחומי מדע מסוימים, וכיצד היא שימשה כקרקע פורייה לצמיחתן של תיאוריות מדעיות חדשות. פרק זה מהווה גשר חיוני לקראת הבנת התפתחות המדע בעידן המודרני, כפי שיתבטא בפרקים הבאים של הקורס, שיעסקו במהפכה המדעית ובהוגים כמו גליליי וניוטון, אשר יצרו תפיסות מדעיות חדשניות שקראו תיגר על ההגמוניה האריסטוטלית. אריסטו היתה קיימת.

Biases in Science – Bacon's Four Idols 2.1

Hume on Relations of Ideas and Matters of Fact 5.1

Creativity and Imagination in Forming Hypotheses 6.2

The Distinction Between Analytic and Synthetic Statements 7.1

Types of Definitions in the Positivist Approach 7.3

Descartes' Scientific Method 3.1

Description of the Hypothetico-Deductive Method 6.3

Critique of Induction 6.1

Aristotle's Argument 1.3

Kuhn – Revolutionary Science 12.1

Axioms of the Field of Research 7.4

Hume's Critique of Causal Relations and Induction 5.2

Kuhn – The History of Science and the Concept of Paradigm 9.1

Descartes and the Piece of Wax 3.2

Newton's Prism Experiment 4.2

Bacon's Tables of Presence and Absence 2.2

Logical Thinking – What is a Statement and what is an Argument? 1.1

Scientific Holism 10.1

Newton's Research on Gravitation 4.1

The Anti-Metaphysical Approach 7.2