Descartes' Scientific Method 3.1

Description

Original title

המתודה המדעית של דקארט 3.1

ברוכים הבאים לפרק 3.1 בקורס "מבוא לפילוסופיה של המדע" של אוניברסיטת תל אביב. בפרק זה נצא למסע מרתק אל ליבת המהפכה המדעית והפילוסופית של העת החדשה, דרך משנתו הפורצת דרך של רנה דקארט – אחד ההוגים המשפיעים ביותר בתולדות המחשבה המערבית. הבנת המתודה הדקארטית חיונית להתפתחות ההיסטורית והאפיסטמולוגית של המדע המודרני, שכן היא מציגה לראשונה מודל שיטתי של חקירה רציונלית, המבקש לבסס ידע על יסודות מוצקים ובלתי ניתנים לערעור. פרק זה מהווה אבן יסוד בהבנת המתחים והחיבורים בין מטפיזיקה, אפיסטמולוגיה ומדע, נושאים שילוו אותנו לאורך כל הקורס. הפרק מתרכז בשלושה מושגים מרכזיים מכתביו של דקארט, ובמיוחד מתוך "מאמר על המתודה": הספקנות המתודית, עקרון ה"רעיונות הברורים והמובחנים", וארבעת הכללים לניהול נכון של התבונה ולחיפוש האמת במדעים. נתחיל בספקנות המתודית, שאינה ספקנות סקפטית גרידא אלא כלי מתודי שמטרתו לטהר את הידע מכל הנחה מוקדמת או דעה קדומה שאינה עומדת במבחן תבוני מחמיר. דקארט מציג גישה רדיקלית לפיה יש להטיל ספק בכל מה שאינו ודאי לחלוטין – החל בחושים, דרך הידע שהתקבל מהסמכות, ועד האפשרות כי כל מציאותנו היא חלום או אשליה הנגרמת על ידי "שד מתעתע". מעבר לספקנות, נחקור את הקריטריון המרכזי שדקארט מציע לידע ודאי: עקרון הרעיונות הברורים והמובחנים (clear and distinct ideas). רעיון נחשב ל"ברור" כשהוא נוכח וגלוי באופן מלא לתודעה, ו"מובחן" כשהוא מופרד ואינו מתערבב עם שום דבר אחר. אלו הם הרעיונות הבסיסיים והבלתי ניתנים לערעור שעליהם ניתן לבנות את כל הידע האחר, וה-"אני חושב, משמע אני קיים" (Cogito, ergo sum) הוא הדוגמה המובהקת ביותר לרעיון כזה. התיאור ההיסטורי-פילוסופי של הפרק ימקם את דקארט על רקע סוף ימי הביניים ותחילת העת החדשה, תקופה המאופיינת בהתערערות הסמכות של הכנסייה והפילוסופיה הסכולסטית, ועליית המדעים האמפיריים והמתמטיים (כמו עבודותיהם של גלילאו ואחרים). דקארט, שהושפע עמוקות מהפילוסופיה הקלאסית ומהמתמטיקה, ביקש לספק בסיס פילוסופי חדש לידע, שיענה על אתגרי זמנו. הוא הציע מתודה קפדנית, כמעין מתודולוגיה אבסולוטית למדעים, המהווה חלופה ללוגיקה האריסטוטלית המסורתית. ארבעת הכללים המפורסמים שדקארט מציג ב"מאמר על המתודה" הם הליבה המעשית של המתודה שלו. הכללים הם: 1. לקבל כאמת רק מה שברור ומובחן באופן שאינו משאיר מקום לספק. 2. לחלק כל בעיה לחלקיה הפשוטים ביותר לצורך ניתוח טוב יותר. 3. להסיק מסקנות באופן הדרגתי, מהפשוט למורכב. 4. לבצע סקירה כללית ומקיפה על מנת לוודא שלא הושמט דבר. כללים אלו, המציגים גישה אנליטית-דדוקטיבית, מהווים עמוד תווך הן בפילוסופיה של המדע והן במתודה המדעית המודרנית. הם שימשו השראה למדענים רבים ושונים לדורותיהם, גם אם לא תמיד באופן ישיר ומובהק. הטיעונים המרכזיים שיתפתחו בפרק נוגעים ביכולת ליישם מתודה כזו בפועל, במגבלותיה, ובהשפעתה על תפיסות עולם דואליסטיות של גוף ונפש – רעיונות שישפיעו על הפילוסופיה המערבית מאות שנים. למרות שמדובר במתודה פילוסופית, השלכותיה על המדע ניכרות. דקארט האמין כי ניתן להגיע לוודאות ולדיוק של המתמטיקה בכל תחומי הידע, גישה שהיוותה השראה לגיבוש שיטות חקירה מדעית שדוגלות בבהירות, בפירוק לגורמים ובבנייה מדורגת של תיאוריות. ניתן לראות את הד לרעיונותיו בתחומים מדעיים שונים המבקשים לבסס את עבודתם על אקסיומות ועל דדוקציה קפדנית, אם כי גם ביקורות רבות הופנו כלפי האפשרות ליישם מתודה כזו באופן גורף. לאחר שנצלול לעומק משנתו של דקארט, נהווה בסיס איתן להבנת הדיונים המאוחרים יותר בפילוסופיה של המדע. פרק זה מהווה גשר לפרקים הבאים בקורס, שיעסקו באמפיריציזם הבריטי, הוגים רציונליסטיים נוספים, ובסופו של דבר – בגיבוש המודלים המודרניים של תיאוריה מדעית ואישוש. הבנת דקארט תסייע לנו להאיר את המתחים בין רציונליזם לאמפיריציזם, ולעמוד על היתרונות והחסרונות של גישות מתודולוגיות שונות למדע.

Aristotle's Conception of Science 1.2

Biases in Science – Bacon's Four Idols 2.1

Hume on Relations of Ideas and Matters of Fact 5.1

Creativity and Imagination in Forming Hypotheses 6.2

The Distinction Between Analytic and Synthetic Statements 7.1

Types of Definitions in the Positivist Approach 7.3

Description of the Hypothetico-Deductive Method 6.3

Critique of Induction 6.1

Aristotle's Argument 1.3

Kuhn – Revolutionary Science 12.1

Axioms of the Field of Research 7.4

Hume's Critique of Causal Relations and Induction 5.2

Kuhn – The History of Science and the Concept of Paradigm 9.1

Descartes and the Piece of Wax 3.2

Newton's Prism Experiment 4.2

Bacon's Tables of Presence and Absence 2.2

Logical Thinking – What is a Statement and what is an Argument? 1.1

Scientific Holism 10.1

Newton's Research on Gravitation 4.1

The Anti-Metaphysical Approach 7.2