Aristotle's Argument 1.3

Description

Original title

הטיעון של אריסטו 1.3

ברוך הבא לפרק 1.3 בקורס "מבוא לפילוסופיה של המדע" של אוניברסיטת תל אביב, פרק העוסק ביסודות המחשבה המדעית כפי שהוגדרו על ידי אחד ההוגים המשפיעים ביותר בהיסטוריה האנושית – אריסטו. פרק זה מהווה אבן יסוד בהבנת התפתחות המדע המערבי, שכן הוא חושף בפנינו את הפרדיגמה הראשונית והמקיפה ביותר ששימשה לתיאור וניתוח העולם במשך למעלה מאלפיים שנה. הבנת המודל האריסטוטלי אינה רק מסע אל העבר; היא הכרחית כדי להעריך את התפתחות המחשבה המדעית מאז ועד ימינו, להבחין בין מסגרות חשיבה שונות ולהבין את מקורותיהם של מושגים פילוסופיים ומדעיים רבים שעדיין מהדהדים בדיונים עכשוויים. במרכז הפרק עומד הטיעון של אריסטו, המתבטא בעיקר בתורת ה"סילוגיזם האריסטוטלי". נפרט את מבנהו של הסילוגיזם כהיסק דדוקטיבי – מעבר מכלל לפרט – ונדגים כיצד הוא שימש ככלי לוגי פורמלי להסקת מסקנות וליצירת ידע מדעי. נדון בהבחנה המריכבת בין הנחות יסוד (פרמיסות) לבין מסקנה, ונדגיש כיצד נכונותן של הפרמיסות היא המפתח לנכונות המסקנה. לצד הסילוגיזם, נדון במושגים של "אקסיומות" – עקרונות יסוד שאין להוכיחם אלא הם נתפסים כאמיתיים וברורים מאליהם – ובמושג "הוכחות" במדע האריסטוטלי. אריסטו ראה במדע מערכת דדוקטיבית, לוגית והיררכית, שבה הידע נגזר באופן שיטתי מאמיתות בסיסיות ומוכחות. הבנה זו של אקסיומות והוכחות תאפשר לנו להבין את השאיפה האריסטוטלית לסדר ובהירות אינטלקטואלית, ולעמוד על ההבדלים בין תפיסת הוכחה זו לתפיסות מדעיות מאוחרות יותר. נהיה פה עם אריסטו עצמו, פילוסוף יווני מהתקופה הקלאסית (המאה הרביעית לפני הספירה), תלמידו של אפלטון ומורו של אלכסנדר הגדול. נבחן את הרקע ההיסטורי-פילוסופי בו פעל – עולם שהיה שרוי בפריחה אינטלקטואלית, שבו הושם דגש רב על הלוגיקה, הרטוריקה והחקירה המטאפיזית. נבין את מקומו המרכזי של אריסטו כמי שהניח את היסודות לז'אנרים פילוסופיים ומדעיים רבים, החל בלוגיקה ובמטאפיזיקה, עבור בפיזיקה ובביולוגיה, וכלה באתיקה ובפוליטיקה. הדיונים המתפתחים בפרק יעסקו באופן שבו אריסטו בנה את המודל שלו להשגת ידע אמיתי, המבוסס על תצפית אך מונחה על ידי עקרונות לוגיים. נדגיש את חשיבות ההבחנה בין ידע לבין אמונה, ונחקור את המתח בין חקירה אמפירית להתפתחות תיאורטית במסגרת תורתו. לדוגמה, נציג דוגמאות קלאסיות לסילוגיזמים, כגון: "כל בני האדם בני תמותה. סוקרטס הוא בן אדם. לכן, סוקרטס בן תמותה." ננתח דוגמאות אלה כדי להמחיש את המבנה הלוגי הנוקשה ואת כוחו הדדוקטיבי של הטיעון. כמו כן, נתייחס ליישום המודל האריסטוטלי במדעים שונים בתקופתו, למשל בביולוגיה, שם אריסטו עסק במיון וקטלוג יצורים חיים, או באסטרונומיה, שבה עקרונות לוגיים שימשו לתמיכה במודל הגיאוצנטרי. נדון גם במגבלות המודל האריסטוטלי, ובפרט בקושי לרכוש ידע חדש באמצעות שיטה דדוקטיבית בלבד, שכן הדדוקציה אינה מייצרת ידע חדש אלא פורטת על בסיס ידע קיים. עם סיום פרק זה, נבין כי המודל האריסטוטלי, על אף מגבלותיו, הניח את התשתית למחשבה מדעית פורמלית ונשען על עקרונות של לוגיקה ורציונל. הוא מהווה נקודת זינוק קריטית להבנת הפרדיגמות המדעיות שיתפתחו מאוחר יותר. ההבנה המעמיקה של יסודות אלה תהווה גשר לפרקים הבאים בקורס, בהם נבחן את השפעת המהפכה המדעית ואת התפתחות המדע המודרני, אשר יציגו דרכים חדשות לחשיבה על ידע, הוכחה והסקת מסקנות, ובתוך כך, יבחנו ויתריסו כנגד הנחות היסוד שהניח אריסטו.

Aristotle's Conception of Science 1.2

Biases in Science – Bacon's Four Idols 2.1

Hume on Relations of Ideas and Matters of Fact 5.1

Creativity and Imagination in Forming Hypotheses 6.2

The Distinction Between Analytic and Synthetic Statements 7.1

Types of Definitions in the Positivist Approach 7.3

Descartes' Scientific Method 3.1

Description of the Hypothetico-Deductive Method 6.3

Critique of Induction 6.1

Kuhn – Revolutionary Science 12.1

Axioms of the Field of Research 7.4

Hume's Critique of Causal Relations and Induction 5.2

Kuhn – The History of Science and the Concept of Paradigm 9.1

Descartes and the Piece of Wax 3.2

Newton's Prism Experiment 4.2

Bacon's Tables of Presence and Absence 2.2

Logical Thinking – What is a Statement and what is an Argument? 1.1

Scientific Holism 10.1

Newton's Research on Gravitation 4.1

The Anti-Metaphysical Approach 7.2