Kuhn – Paradigm and Normal Science 11.1

Description

Original title

קון - פרדיגמה ומדע תקני 11.1

ברוכים הבאים לפרק 11.1 בקורס "מבוא לפילוסופיה של המדע" של אוניברסיטת תל אביב. בפרק זה נצלול לעומק משנתו הפילוסופית-היסטורית של הוגה הדעות רב ההשפעה תומס קון, ובפרט במושגי המפתח "פרדיגמה" ו"מדע תקני", ששינו את האופן שבו אנו תופסים את התפתחות המדע ואת טבעה של הפעילות המדעית. פרק זה מהווה אבן יסוד בהבנת התפנית ה"היסטוריציסטית" בפילוסופיה של המדע, אשר אתגרה את התפיסות הפוזיטיביסטיות והלוגיות-אמפיריות שקדמו לה, והדגישה את ההקשר ההיסטורי-חברתי של הידע המדעי. הבנת קון חיונית להבנת הדיון המודרני על רציונליות מדעית, אובייקטיביות וקידמה במדע. המושג המרכזי העומד במרכז דיוננו הוא ה"פרדיגמה". קון תופס פרדיגמה כמסגרת רחבת היקף הכוללת תיאוריות, חוקים, דוגמאות מופתיות של פתרון בעיות, הנחות מטאפיזיות, ערכים, ידע סמוי ושיטות מחקר, המקובלת על קהילה מדעית נתונה בתקופה מסוימת. הפרדיגמה מגדירה את השאלות הלגיטימיות, את דרכי הפתרון המקובלות ואת הקריטריונים להערכת תיאוריות. בתוך הפרדיגמה מתקיים מה שקון מכנה "מדע תקני" (Normal Science). מדע תקני אינו מטרתו לגלות תופעות חדשות לחלוטין או לפתח תיאוריות מהפכניות, אלא "לפתור חידות" (puzzle-solving) במסגרת הפרדיגמה הקיימת. פתרון חידות אלו כרוך בהרחבת הידע הקיים, דיוק התיאוריות, התאמתן לתצפיות חדשות ופתרון בעיות ספציפיות תוך שימוש במנגנונים ובמושגים שהפרדיגמה מספקת. תפקיד הקהילה המדעית בפרשנותו של קון הוא מכריע. הקהילה המדעית אינה רק קבוצה של חוקרים אינדיבידואליים, אלא מערך חברתי בעל נורמות, מוסדות ודפוסי תקשורת, אשר משמר את הפרדיגמה, מלמד אותה לדור הבא של המדענים, ואכיף את עקרונותיה ומתודותיה. קון מדגיש שהקהילה היא זו שקובעת מהו "מדע" ומהם "מומחים" בתחום נתון, והיא גם זו שבסופו של דבר מכריעה על קבלה או דחייה של תיאוריות ורעיונות חדשים, ובפרט, על המעבר בין פרדיגמות. רעיונותיו של קון הוצגו לראשונה בספרו המונומנטלי "המבנה של מהפכות מדעיות" (1962), שהוציא את הפילוסופיה של המדע מהליכים לוגיים צרופים והכניס אליה ממדים סוציולוגיים והיסטוריים עמוקים. ספרו, שנכתב על רקע ביקורת גוברת על הפוזיטיביזם הלוגי ועל תפיסת הקידמה הליניארית במדע, יצר מהפכה של ממש בתחום. בפרק זה נדון בטענתו המרכזית של קון כי במהלך שלב המדע התקני, המדענים אינם פועלים באופן ביקורתי כלפי הנחות היסוד של הפרדיגמה, אלא מקבלים אותן כאקסיומות. הם אינם מחפשים להפריך את הפרדיגמה, אלא להחיל אותה בהצלחה על מגוון רחב ככל האפשר של תופעות. דוגמה היסטורית טובה לכך היא הפיזיקה הניוטונית, ששימשה כפרדיגמה במשך מאות שנים. מדענים לאורך תקופה זו עסקו בדקדקנות בפתרון בעיות בתוך המסגרת הניוטונית – חישוב מסלולי כוכבים, ניסוח חוקי תנועה יישומיים, פיתוח מכניקה הנדסית – ורק כאשר הצטברו אנומליות שלא ניתן היה ליישבן במסגרת הניוטונית, החלה להיווצר תחושה של משבר שהוביל מאוחר יותר למהפכה המדעית של איינשטיין. הטיעון החשוב הוא שהסברים חלופיים נדחים לא רק מסיבות אמפיריות, אלא גם בשל אי התאמתם לדרישות הפרדיגמה המקובלת על הקהילה. אנו נבחן כיצד דיכוי רעיונות ואנומליות הוא חלק אינטגרלי משלב המדע התקני, וכיצד הוא מאפשר את התפתחותה והתחזקותה של הפרדיגמה. פרק זה הינו הכרחי להבנת הפרקים הבאים בקורס, ובמיוחד אלה שיעסקו במושגים קוניאניים נוספים כגון "אנומליה", "משבר", "מהפכה מדעית" ו"אי-מדידוּת" (incommensurability). הבנת המדע התקני היא המפתח להתחקות אחר הדרך שבה מדע צומח, מתעמת עם אתגרים, ובסופו של דבר עשוי להחליף את המסגרת המחשבתית הבסיסית שלו לטובת פרדיגמה חדשה.

Aristotle's Conception of Science 1.2

Biases in Science – Bacon's Four Idols 2.1

Hume on Relations of Ideas and Matters of Fact 5.1

Creativity and Imagination in Forming Hypotheses 6.2

The Distinction Between Analytic and Synthetic Statements 7.1

Types of Definitions in the Positivist Approach 7.3

Descartes' Scientific Method 3.1

Description of the Hypothetico-Deductive Method 6.3

Critique of Induction 6.1

Aristotle's Argument 1.3

Kuhn – Revolutionary Science 12.1

Axioms of the Field of Research 7.4

Hume's Critique of Causal Relations and Induction 5.2

Kuhn – The History of Science and the Concept of Paradigm 9.1

Descartes and the Piece of Wax 3.2

Newton's Prism Experiment 4.2

Bacon's Tables of Presence and Absence 2.2

Logical Thinking – What is a Statement and what is an Argument? 1.1

Scientific Holism 10.1

Newton's Research on Gravitation 4.1