Scientific Holism 10.1

Description

Original title

הוליזם מדעי 10.1

ברוכים הבאים לפרק 10.1 בקורס "מבוא לפילוסופיה של המדע" של אוניברסיטת תל אביב. פרק זה עוסק באחד הנושאים המאתגרים והמשפיעים ביותר בפילוסופיה של המדע המודרנית: הוליזם מדעי. הבנת הוליזם מדעי קריטית להטלת ספק ושכלול תפיסותינו לגבי אימות והפרכה, שכן היא מציגה תמונה מורכבת בהרבה מזו הפשטנית של הפרכת היפותזה בודדת על ידי ממצא אמפירי. רעיונות אלו מעצבים את הדיון על טבע הבחינה המדעית ומגבילים את יכולתנו להכריע באופן חד-משמעי לגבי נכונותן של תיאוריות מדעיות. המושג המרכזי והיסודי הנידון בפרק הוא "תזת דוהם-קווין", פרי הגותם של הפילוסוף הצרפתי פייר דוהם והפילוסוף האמריקאי וו. ו. קוויין. התזה קובעת כי לא ניתן לבחון היפותזה מדעית באופן מבודד. במקום זאת, כאשר אנו עורכים ניסוי או תצפית, אנו בוחנים למעשה רשת רחבה של הנחות, אמונות, תיאוריות רקע, מכשירי מדידה, השערות עזר ואף הגדרות מושגים. כאשר תוצאה ניסויית סותרת את הציפיות, לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי היכן טמון הכשל; האם ההיפותזה הספציפית נפסלה, או שמא אחת מהנחות העזר הרבות ששימשו בבניית הניסוי והפרשנות שלו היא שגויה? מושג חיוני נוסף הנגזר מכך הוא "אי-אפשרות בידוד היפותזה". הוא מדגיש כי כל היפותזה נטועה בתוך הקשר רחב יותר של ידע, ואין לה משמעות או יכולת בחינה אמפירית מחוצה לו. ניסוי מדעי אינו מדבר ישירות אל ההיפותזה הנבדקת, אלא אל המערך הכולל של אמונות והנחות. הרקע ההיסטורי-פילוסופי של רעיונות אלו מתחיל בפייר דוהם, פיזיקאי ופילוסוף של המדע בתחילת המאה ה-20. דוהם הדגיש את ההבדל בין פיזיקה לכימיה ואת הקושי בבידוד חלקיקי חומר, והחיל תובנות אלו על הניסוי הפיזיקלי באופן כללי. הוא הראה כי ניסויים בפיזיקה תמיד מערבים מספר רב של הנחות, וכי הפניה לניסוי יחיד אינה מספיקה כדי להפריך תיאוריה מדעית מורכבת. השפעתו של דוהם הייתה ניכרת, אך היא קיבלה דחיפה משמעותית עם פרסום מאמרו של קוויין "שתי דוגמות לאמפיריזם" משנת 1951. קוויין הרחיב את הרעיון ההוליסטי לא רק למדע, אלא לכל מארג האמונות האנושי, וטען כי הידע שלנו הוא רשת של אמונות הקשורות זו בזו, וכי אף אמונה אינה חסינה לחלוטין משינוי. הוא דחה את הרעיון הקרטזיאני של "אמונות יסוד" בלתי ניתנות לערעור. מכאן מתפתחים הטיעונים המרכזיים והדיונים סביב ה"קשת ההגנה". כאשר תוצאה ניסויית סותרת תיאוריה מסוימת, יש בפנינו חופש - לכאורה בלתי מוגבל - לשנות כל חלק אחר ב"רשת" האמונות על מנת להציל את התיאוריה המרכזית. ניתן לשנות הנחות עזר, לתקן כלי מדידה, לטעון שהיו טעויות בביצוע הניסוי, או אפילו להגדיר מחדש מונחים. "קשת ההגנה" מתייחסת לכלל המהלכים הלוגיים והמעשיים שבאמצעותם מדענים יכולים להשתמש כדי להגן על היפותזה מרכזית מפני ממצאים סותרים. חופש זה מעלה את השאלה המכרעת לגבי "השפעתה על אפשרות ההפרכה". אם תמיד ניתן להגן על תיאוריה על ידי שינוי חלקים אחרים ברשת, האם באמת ניתן להפריך תיאוריה כלשהי באופן סופי? הפופריאניזם, עם דגש חזק על הפרכה כקריטריון למדעיות, נאלץ להתמודד עם אתגר זה. דוגמה קלאסית לכך היא גילוי כוכב הלכת אורנוס שהציג סטיות ממסלולו הצפוי על פי חוקי ניוטון. במקום לנטוש את חוקי ניוטון, הועלתה היפותזת עזר בדבר קיומו של כוכב לכת נוסף, נפטון, שבכוח המשיכה שלו גורם לסטיות. כאשר נפטון אכן התגלה, התיאוריה הניוטונית לא רק ניצלה אלא אף התחזקה. לעומת זאת, סטיות במסלולו של כוכב חמה לא הובילו לגילוי כוכב לכת נוסף (וולקן), ובסופו של דבר הוסברו על ידי תורת היחסות הכללית של איינשטיין – שינוי עמוק יותר במבנה התיאוריה הפיזיקלית. דוגמאות אלו ממחישות את המורכבות בהחלטה על איזה חלק ב"רשת" האמונות לארוז מחדש. פרק זה מסתיים בהרהור על ההשלכות של הוליזם מדעי על הדיון אודות ידע מדעי. הוא מכין את הקרקע לפרקים הבאים בקורס, אשר יעסקו במודלים חלופיים של התפתחות מדעית כמו זה של תומאס קון ("מבנה המהפכות המדעיות") ויחשפו עוד יותר את האופי הדינמי והלא-לינארי של המדע. ההבנה כי המדע אינו רק אוסף של עובדות מבודדות, אלא מבנה הוליסטי מורכב, חיונית להבנת מקומו של המדע בחברה, גבולותיו, ואופן התפתחותו.

Aristotle's Conception of Science 1.2

Biases in Science – Bacon's Four Idols 2.1

Hume on Relations of Ideas and Matters of Fact 5.1

Creativity and Imagination in Forming Hypotheses 6.2

The Distinction Between Analytic and Synthetic Statements 7.1

Types of Definitions in the Positivist Approach 7.3

Descartes' Scientific Method 3.1

Description of the Hypothetico-Deductive Method 6.3

Critique of Induction 6.1

Aristotle's Argument 1.3

Kuhn – Revolutionary Science 12.1

Axioms of the Field of Research 7.4

Hume's Critique of Causal Relations and Induction 5.2

Kuhn – The History of Science and the Concept of Paradigm 9.1

Descartes and the Piece of Wax 3.2

Newton's Prism Experiment 4.2

Bacon's Tables of Presence and Absence 2.2

Logical Thinking – What is a Statement and what is an Argument? 1.1

Newton's Research on Gravitation 4.1

The Anti-Metaphysical Approach 7.2