Lecture 10.1 of the academic course 'Introduction to Philosophy of Science' by Tel Aviv University. Discusses scientific holism, the Duhem-Quine thesis, and how theories are tested as interconnected wholes rather than in isolation.
הוליזם מדעי 10.1
ברוכים הבאים לפרק 10.1 בקורס "מבוא לפילוסופיה של המדע" של אוניברסיטת תל אביב. פרק זה עוסק באחד הנושאים המאתגרים והמשפיעים ביותר בפילוסופיה של המדע המודרנית: הוליזם מדעי. הבנת הוליזם מדעי קריטית להטלת ספק ושכלול תפיסותינו לגבי אימות והפרכה, שכן היא מציגה תמונה מורכבת בהרבה מזו הפשטנית של הפרכת היפותזה בודדת על ידי ממצא אמפירי. רעיונות אלו מעצבים את הדיון על טבע הבחינה המדעית ומגבילים את יכולתנו להכריע באופן חד-משמעי לגבי נכונותן של תיאוריות מדעיות. המושג המרכזי והיסודי הנידון בפרק הוא "תזת דוהם-קווין", פרי הגותם של הפילוסוף הצרפתי פייר דוהם והפילוסוף האמריקאי וו. ו. קוויין. התזה קובעת כי לא ניתן לבחון היפותזה מדעית באופן מבודד. במקום זאת, כאשר אנו עורכים ניסוי או תצפית, אנו בוחנים למעשה רשת רחבה של הנחות, אמונות, תיאוריות רקע, מכשירי מדידה, השערות עזר ואף הגדרות מושגים. כאשר תוצאה ניסויית סותרת את הציפיות, לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי היכן טמון הכשל; האם ההיפותזה הספציפית נפסלה, או שמא אחת מהנחות העזר הרבות ששימשו בבניית הניסוי והפרשנות שלו היא שגויה? מושג חיוני נוסף הנגזר מכך הוא "אי-אפשרות בידוד היפותזה". הוא מדגיש כי כל היפותזה נטועה בתוך הקשר רחב יותר של ידע, ואין לה משמעות או יכולת בחינה אמפירית מחוצה לו. ניסוי מדעי אינו מדבר ישירות אל ההיפותזה הנבדקת, אלא אל המערך הכולל של אמונות והנחות. הרקע ההיסטורי-פילוסופי של רעיונות אלו מתחיל בפייר דוהם, פיזיקאי ופילוסוף של המדע בתחילת המאה ה-20. דוהם הדגיש את ההבדל בין פיזיקה לכימיה ואת הקושי בבידוד חלקיקי חומר, והחיל תובנות אלו על הניסוי הפיזיקלי באופן כללי. הוא הראה כי ניסויים בפיזיקה תמיד מערבים מספר רב של הנחות, וכי הפניה לניסוי יחיד אינה מספיקה כדי להפריך תיאוריה מדעית מורכבת. השפעתו של דוהם הייתה ניכרת, אך היא קיבלה דחיפה משמעותית עם פרסום מאמרו של קוויין "שתי דוגמות לאמפיריזם" משנת 1951. קוויין הרחיב את הרעיון ההוליסטי לא רק למדע, אלא לכל מארג האמונות האנושי, וטען כי הידע שלנו הוא רשת של אמונות הקשורות זו בזו, וכי אף אמונה אינה חסינה לחלוטין משינוי. הוא דחה את הרעיון הקרטזיאני של "אמונות יסוד" בלתי ניתנות לערעור. מכאן מתפתחים הטיעונים המרכזיים והדיונים סביב ה"קשת ההגנה". כאשר תוצאה ניסויית סותרת תיאוריה מסוימת, יש בפנינו חופש - לכאורה בלתי מוגבל - לשנות כל חלק אחר ב"רשת" האמונות על מנת להציל את התיאוריה המרכזית. ניתן לשנות הנחות עזר, לתקן כלי מדידה, לטעון שהיו טעויות בביצוע הניסוי, או אפילו להגדיר מחדש מונחים. "קשת ההגנה" מתייחסת לכלל המהלכים הלוגיים והמעשיים שבאמצעותם מדענים יכולים להשתמש כדי להגן על היפותזה מרכזית מפני ממצאים סותרים. חופש זה מעלה את השאלה המכרעת לגבי "השפעתה על אפשרות ההפרכה". אם תמיד ניתן להגן על תיאוריה על ידי שינוי חלקים אחרים ברשת, האם באמת ניתן להפריך תיאוריה כלשהי באופן סופי? הפופריאניזם, עם דגש חזק על הפרכה כקריטריון למדעיות, נאלץ להתמודד עם אתגר זה. דוגמה קלאסית לכך היא גילוי כוכב הלכת אורנוס שהציג סטיות ממסלולו הצפוי על פי חוקי ניוטון. במקום לנטוש את חוקי ניוטון, הועלתה היפותזת עזר בדבר קיומו של כוכב לכת נוסף, נפטון, שבכוח המשיכה שלו גורם לסטיות. כאשר נפטון אכן התגלה, התיאוריה הניוטונית לא רק ניצלה אלא אף התחזקה. לעומת זאת, סטיות במסלולו של כוכב חמה לא הובילו לגילוי כוכב לכת נוסף (וולקן), ובסופו של דבר הוסברו על ידי תורת היחסות הכללית של איינשטיין – שינוי עמוק יותר במבנה התיאוריה הפיזיקלית. דוגמאות אלו ממחישות את המורכבות בהחלטה על איזה חלק ב"רשת" האמונות לארוז מחדש. פרק זה מסתיים בהרהור על ההשלכות של הוליזם מדעי על הדיון אודות ידע מדעי. הוא מכין את הקרקע לפרקים הבאים בקורס, אשר יעסקו במודלים חלופיים של התפתחות מדעית כמו זה של תומאס קון ("מבנה המהפכות המדעיות") ויחשפו עוד יותר את האופי הדינמי והלא-לינארי של המדע. ההבנה כי המדע אינו רק אוסף של עובדות מבודדות, אלא מבנה הוליסטי מורכב, חיונית להבנת מקומו של המדע בחברה, גבולותיו, ואופן התפתחותו.
This video has no captions on YouTube.
You can generate an approximate AI transcript from the video metadata.








We use cookies to improve your experience
For more information, see our Privacy Policy