The Anti-Metaphysical Approach 7.2

Description

Original title

הגישה האנטי-מטאפיזית 7.2

ברוכים הבאים לפרק 7.2 בקורס "מבוא לפילוסופיה של המדע" של אוניברסיטת תל אביב. בפרק זה נצלול אל אחת התנועות הפילוסופיות המשפיעות והרדיקליות ביותר במאה ה-20 – הגישה האנטי-מטאפיזית, ובמרכזה חוג וינה. הבנה מעמיקה של גישה זו היא קריטית להבנת התפתחות פילוסופיה של המדע, שכן היא אתגרה תפיסות יסוד אודות מה ייחשב לידע לגיטימי ומדעי, והניחה את היסודות לזרמים רבים שבאו בעקבותיה. בליבו של הפרק עומד "עיקרון הווריפיקציה" (האימות), המהווה את אבן הבוחן של חוג וינה לקביעת משמעותן של פסוקיות. לפי עיקרון זה, פסוקית היא בעלת משמעות רק אם ניתן לאמתה אמפירית – כלומר, אם ניתן להצביע על תצפיות או ניסויים שיאשרו או יפריכו אותה. פסוקיות שאינן ניתנות לאימות אמפירי, כמו טענות מטאפיזיות, דתיות או אתיות, נחשבו בעיני חברי החוג ל"חסרות משמעות" במובן הקוגניטיבי, ולא ל"שקריות". חשוב להדגיש כי חוסר משמעות זה אינו רטורי, אלא עקרוני – הן אינן מבטאות טענה אודות העולם שניתנת לבדיקה. חוג וינה, קבוצה של פילוסופים, מדענים ומתמטיקאים, התגבש בראשית המאה ה-20 בוינה שבאוסטריה סביב מוריץ שליק, והושפע רבות מהכתבים של לודוויג ויטגנשטיין (בעיקר מ"טרקטט לוגי-פילוסופי") ושל ארנסט מאך. חברי החוג, ביניהם רודולף קרנפ, אוטו נוירת וקורט גודל, שאפו להקים פילוסופיה של המדע מושתתת על לוגיקה חמורה ועל נתונים אמפיריים, תוך שאיפה לנקות את השיח הפילוסופי מ"פסאודו-בעיות" שנבעו לדעתם מבלבול לשוני ומטאפיזיקה חסרת שחר. הם ראו ברוב הפילוסופיה שקדמה להם, ובמיוחד בפילוסופיה הגרמנית האידיאליסטית (כמו זו של הגל), אוסף של טענות חסרות משמעות שהסיתו את הדיון המדעי מהשטח המוצק של העובדות. הטיעון המרכזי של חוג וינה הוא ביקורת חריפה על המטאפיזיקה. לטענתם, טענות מטאפיזיות, כגון "ה absolute הוא רוח" או "לכל אירוע יש סיבה ראשונית שאינה ניתנת לחקירה", אינן מספקות כל הנחיה לאיזה מצב עניינים יתקיים בעולם וכיצד הוא יתבטא תצפיתית. הטענות הללו, מנוסחות בנימה של נחרצות אמתית, נותרות במנותק מכל אפשרות של אישוש או הפרכה, ולכן אינן מסייעות לנו להבחין בין מצב עניינים אחד למשנהו, ובכך הן ריקות מתוכן אינפורמטיבי. במקום לראות בהן טעויות לוגיות או שיקריות, חברי החוג התייחסו אליהן כאל הברות חסרות משמעות, בדומה לקולות חסרי פשר. כדוגמה מדעית, ניתן לחשוב על חוק שימור האנרגיה. חוק זה הוא בעל משמעות כי ניתן לאמת אותו אמפירית באמצעות מגוון רחב של ניסויים ומדידות. לו טען מישהו שישנה "אנרגיה נסתרת" שאינה ניתנת למדידה או לזיהוי בשום אופן, טענה זו הייתה נחשבת חסרת משמעות על פי עיקרון הווריפיקציה. דוגמאות אחרות מההיסטוריה של המדע שהדגישו את החשיבות של אימות אמפירי הן המעבר ממודלים גאוצנטריים לאלה הליוצנטריים באסטרונומיה, שבסופו של דבר התבסס על תצפיות אסטרונומיות מפורטות. בסיכום, פרק זה חושף בפנינו את אחת ההצעות הנועזות ביותר לגבולות הידע המדעי והפילוסופי. חוג וינה, באמצעות עיקרון הווריפיקציה, דרש לנקות את השדה הפילוסופי מכל מה שאינו ניתן לבדיקה אמפירית, תוך דגש על בהירות לוגית וקשר הדוק למדע. הבנת גישה זו מהווה יסוד להבנת פרקים עתידיים בקורס, ובמיוחד את הביקורות המאוחרות יותר על תפיסת המדע של הפוזיטיביזם הלוגי, כמו זו של קרל פופר וגישות פוסט-פוזיטיביסטיות, שיקבלו את מורשת חוג וינה אך ינסו להתמודד עם חלק מחולשותיה.

Aristotle's Conception of Science 1.2

Biases in Science – Bacon's Four Idols 2.1

Hume on Relations of Ideas and Matters of Fact 5.1

Creativity and Imagination in Forming Hypotheses 6.2

The Distinction Between Analytic and Synthetic Statements 7.1

Types of Definitions in the Positivist Approach 7.3

Descartes' Scientific Method 3.1

Description of the Hypothetico-Deductive Method 6.3

Critique of Induction 6.1

Aristotle's Argument 1.3

Kuhn – Revolutionary Science 12.1

Axioms of the Field of Research 7.4

Hume's Critique of Causal Relations and Induction 5.2

Kuhn – The History of Science and the Concept of Paradigm 9.1

Descartes and the Piece of Wax 3.2

Newton's Prism Experiment 4.2

Bacon's Tables of Presence and Absence 2.2

Logical Thinking – What is a Statement and what is an Argument? 1.1

Scientific Holism 10.1

Newton's Research on Gravitation 4.1