Kurdistan Regional Government
מסמך זה הוא תדרוך של ה-GCHQ הנוגע לעם הכורדי בעיראק. הוא כולל הגדרות של הכורדים וכורדיסטן, פרטים על הממשל המבוזר של עיראק והממשלה האזורית של כורדיסטן (KRG), ודן באזורים שנויים במחלוקת, קביעת מדיניות (בדגש על חקיקת נפט וגז) ובעיות אזוריות. זהו ניתוח גאו-פוליטי מקיף.
תקציר
מסמך זה הוא תדרוך של ה-GCHQ הנוגע לעם הכורדי בעיראק. הוא כולל הגדרות של הכורדים וכורדיסטן, פרטים על הממשל המבוזר של עיראק והממשלה האזורית של כורדיסטן (KRG), ודן באזורים שנויים במחלוקת, קביעת מדיניות (בדגש על חקיקת נפט וגז) ובעיות אזוריות. זהו ניתוח גאו-פוליטי מקיף.
פרטי המסמך
יוצר: Government Communications Headquarters (GCHQ)
מפרסם: Der Spiegel
תאריך יצירה: 2008
תאריך הדלפה: 2014-08-31
סיווג: Secret
תיאור מקורי (אנגלית)
מסמך זה הוא תדרוך GCHQ על העם הכורדי בעיראק. הוא כולל הגדרות של הכורדים וכורדיסטן, פירוט על הממשל המבוזר של עיראק ושל הממשלה האזורית של כורדיסטן (KRG), ודן באזורים שבמחלוקת, בגיבוש מדיניות (תוך התמקדות בחקיקה בנוגע לנפט וגז), ובבעיות הקשורות לאזוריות (Regionalism).
תרגום לעברית
GCHQ: העם הכורדי בעיראק
1. הגדרות: כורדים וכורדיסטן
הכורדים הם קבוצה אתנית ילידית במזרח התיכון, המאוחדת על ידי שפה ותרבות, אך ללא מדינה ריבונית משלהם. Kurdistan (כורדיסטן) מתייחסת לאזור הגיאוגרפי המשתרע על פני חלקים מטורקיה, איראן, סוריה ועיראק שבהם הכורדים מהווים את הרוב.
בעיראק, הכורדים מרוכזים בעיקר בצפון המדינה. מעמדם הפוליטי התפתח משמעותית מאז הקמת ה-No-Fly Zone ב-1991 והדחתו של סדאם חוסיין ב-2003.
2. הממשל המבוזר של עיראק וה-KRG
חוקת עיראק משנת 2005 מגדירה את המדינה כפדרציה. מסגרת זו מעניקה אוטונומיה רחבה ל-Kurdistan Regional Government (הממשלה האזורית של כורדיסטן - KRG).
- סמכויות ה-KRG: ל-KRG יש פרלמנט, כוחות ביטחון משלו (Peshmerga), ויכולת לחוקק חוקים אזוריים שאינם עומדים בסתירה לחוקה הפדרלית.
- מבנה הממשל: הממשל מבוזר באופן שמאפשר ל-Arbil (ארביל) לנהל את ענייני הפנים שלה במידה רבה של עצמאות מ-Baghdad (בגדאד).
3. האזורים שבמחלוקת (Disputed Territories)
אחד ממוקדי המתיחות המרכזיים הוא שאלת ה"אזורים שבמחלוקת" – שטחים בצפון עיראק (בדגש על Kirkuk) שה-KRG טוענת לבעלות עליהם, בעוד הממשלה הפדרלית ב-Baghdad טוענת לסמכות שיפוטית בהם. סעיף 140 לחוקה נועד לפתור סוגיה זו באמצעות מפקד אוכלוסין ומשאל עם, אך יישומו נותר תקוע.
4. גיבוש מדיניות: חקיקת נפט וגז
ניהול משאבי הטבע הוא סלע המחלוקת העיקרי בין ה-KRG ל-Baghdad.
- המחלוקת החוקתית: ה-KRG טוענת כי יש לה זכות לחתום על חוזים עצמאיים עם חברות נפט בינלאומיות ולייצא נפט באופן עצמאי.
- עמדת הממשלה הפדרלית: Baghdad עומדת על כך שכל ייצוא האנרגיה חייב לעבור דרך חברת השיווק הממשלתית (SOMO).
- חקיקה: היעדרו של "חוק נפט וגז" פדרלי מוסכם יוצר אי-ודאות משפטית המשפיעה על השקעות זרות ועל יציבות הכלכלה העיראקית.
5. בעיית האזוריות (Regionalism)
ה"אזוריות" בתוך כורדיסטן העיראקית מהווה אתגר ליציבות הפנימית. השלטון מחולק בפועל בין שתי המפלגות הגדולות:
- ה-KDP (המפלגה הדמוקרטית הכורדית) – דומיננטית באזורי Arbil ו-Dohuk.
- ה-PUK (האיחוד הלאומי הכורדי) – דומיננטית באזור Sulaymaniyah.
היריבות בין שתי המפלגות, שלכל אחת מהן יחידות Peshmerga משלה, מקשה על יצירת חזית כורדית מאוחדת מול Baghdad ומשפיעה על חלוקת המשאבים והמשילות בתוך החבל.