פרשיות ישראליות - מאמרים מקיפים
פרשיות שנויות במחלוקת בתולדות מדינת ישראל: ילדי תימן, משפט קסטנר, עסק הביש, קו 300, רצח רבין, ארלוזורוב, פולארד ועוד
עמוד הקטגוריה הזה עדיין בהכנה. בינתיים — צפו במאמרים והסרטונים מטה.
מאמרים בקטגוריה
1 מאמרים
סרטונים בקטגוריה
כל הסרטונים
ללא כתוביות
🇮🇱 עברית
10
השחיתות בצוללות: הסיפור המלא | מחדלים וסחבת – פרק 10
הפרק העשירי בסדרה מתחקה אחר אחת מפרשות הביטחון המורכבות והשנויות במחלוקת ביותר בתולדות המדינה, תוך התמקדות בתהליכי קבלת ההחלטות רחבי ההיקף סביב רכש כלי השיט. הצופה נחשף למארג ענף של אינטרסים כלכליים ופוליטיים המצטלבים עם צורכי הביטחון הלאומיים של ישראל בלב ים. הציר המרכזי של החקירה בוחן את ההיסטוריה של ההתקשרות עם התאגיד הגרמני ThyssenKrupp ואת המהלכים שהובילו לרכישת צוללות ה-Dolphin וספינות המגן מסוג Sa'ar 6. אירועים אלו מעלים שאלות נוקבות בנוגע למעורבותם של דרגים בכירים בממשל ועל תפקודו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בכל הנוגע להחלטה על פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה דאז. הניתוח הטכני והמשפטי מפרט את הממצאים שנחשפו בנוגע לסחבת המערכתית ולמחדלים שקדמו לאישור העסקאות היקרות ביותר בתולדות ה-IDF. הסרטון מציג מסמכים פנימיים ועדויות המצביעים על פערים משמעותיים בין הערכות המקצועיות של חיל הים לבין ההחלטות שהתקבלו בדרגים המדיניים, תוך התמקדות בתפקידן של חברות ייעוץ וגורמי ביניים פרטיים. משמעות הפרשה הציבורית עומדת למבחן דרך הדרישה העממית להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתשפוך אור על הנעשה מאחורי הקלעים של מערכת הביטחון. האם מדובר בשיקולים אסטרטגיים לגיטימיים או שמא במערכת משומנת של שחיתות שלטונית המאיימת על טוהר המידות ועל ביטחון המדינה לטווח הארוך?20.4.2026
ללא כתוביות
🇮🇱 עברית
9
השחיתות בצוללות: הסיפור המלא | הצוללות למצרים – פרק 9
פרשת רכש הצוללות והכלי השיט, אחת מסוגיות הביטחון הרגישות והסבוכות ביותר בתולדות המדינה, עומדת במרכזו של מחקר מעמיק זה. הפרק התשיעי בסדרה מתמקד בשאלת מתן האישור למכירת צוללות מתקדמות מתוצרת גרמניה למצרים, מהלך שבוצע לכאורה ללא ידיעתם של שר הביטחון והרמטכ"ל. הממצאים חושפים כיצד החלטות בעלות משמעות אסטרטגית מרחיקת לכת התקבלו במידור גבוה, תוך עקיפת הדרגים המקצועיים במערכת הדרג המדיני והביטחוני. האירועים ההיסטוריים המוצגים בסקירה מתחקים אחר שרשרת האישורים שניתנו לחברת ThyssenKrupp הגרמנית, המייצרת את צוללות ה-Dolphin המהוות את חוד החנית של הצי הישראלי. הסרטון בוחן את ציר הזמן שבין השנים 2009 ל-2016, תקופה שבה השתנה מאזן הכוחות הימי במזרח התיכון בעקבות הצטיידות הצבא המצרי בכלי שיט חדישים. דמויות מפתח ממערכת הביטחון ומשרד המשפטים מעידות על התדהמה שאחזה בהם כאשר גילו כי הווטו הישראלי על העסקה הוסר בחשאי. מבחינה טכנית, הסקירה מפרטת את היכולות המבצעיות של דגמי ה-209 Class שנמכרו למצרים לעומת הכלים שבשירות חיל הים הישראלי. נבחנת לעומק השפעת הטכנולוגיה הגרמנית על היכולת של צה"ל לשמור על עליונות ימית ועל חופש הפעולה במרחב הים התיכון והים האדום. בנוסף, מוצגות הפעולות המשפטיות והציבוריות הננקטות כיום כדי להביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את נסיבות קבלת ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר. השאלות הפתוחות העולות מן התחקיר נוגעות לליבת הבטחת הביטחון הלאומי ולטוהר המידות של מקבלי ההחלטות. ההשלכות של הפרשה ממשיכות להדהד בשיח הציבורי, כאשר המחלוקת סביב האישור למצרים נותרת פצע פתוח במערכת היחסים שבין הדרג הצבאי לדרג המדיני. הבנת הפרטים המלאים הכרחית כדי להבטיח שמהלכים ביטחוניים בעלי השפעה דורית יתבצעו בשקיפות ובכפוף לבקרה המקצועית הנדרשת.20.4.2026
ללא כתוביות
🇮🇱 עברית
7
השחיתות בצוללות: הסיפור המלא | רכש ספינות המגן – פרק 7
הפרק השביעי בסדרה חוקר את השלשלת המורכבת של קבלת ההחלטות מאחורי ביטול המכרז הבינלאומי לרכישת ארבע ספינות מגן עבור צה״ל. הסרטון חושף את המנגנונים הסמויים שהובילו להטיית הרכש הביטחוני הרגיש ביותר של ישראל בעשורים האחרונים. דרך עדויות וניתוח מסמכים, נחשף כיצד אינטרסים זרים וקשרים פוליטיים דחקו הצידה שיקולים מבצעיים וכלכליים לטובת עסקאות אפלות. הרקע ההיסטורי של הפרשה מתמקד בשינוי המדיניות הפתאומי שהתרחש בשנת 2014, כאשר המכרז הפתוח שבו התחרו מספנות מרחבי העולם הופסק בפתאומיות. דמויות מפתח במערכת הביטחון ובדרג המדיני מצאו את עצמן במרכזו של מאבק כוחות מול חברת ThyssenKrupp הגרמנית. האירועים הללו הובילו לפתיחתה של אחת מחקירות השחיתות המטלטלות בתולדות המדינה, המוכרת כתיק 3000, אשר העמידה בסימן שאלה את טוהר המידות של מקבלי ההחלטות. מבחינה טכנית, הסרטון בוחן את הפערים בין צרכי חיל הים לבין המפרט הסופי של ספינות ה-Sa'ar 6 שנרכשו בסופו של דבר. הממצאים מצביעים על חריגות משמעותיות בתקציב ובלוחות הזמנים, תוך התמקדות בשילוב מערכות של חברות כמו Elbit Systems ו-IAI על גבי פלטפורמה שנבחרה ללא תחרות הוגנת. השוואה בין היכולות המקוריות שנדרשו לבין התוצר הסופי מעלה תהיות קשות לגבי יעילות הרכש והשפעתו על המוכנות המבצעית של צה״ל בים. השלכות הפרשה ממשיכות להדהד במערכת הביטחון ומציבות שאלות פתוחות לגבי הפיקוח על עסקאות נשק אסטרטגיות. האם המנגנונים שאמורים להגן על ביטחון המדינה נוצלו לטובת רווח אישי, ומהו המחיר האמיתי ששילם הציבור על אובדן התחרות החופשית? חשיפת הסיפור המלא של רכש ספינות המגן היא נדבך קריטי בהבנת הקשר הגורדי בין הון, שלטון וביטחון לאומי במזרח התיכון המודרני.20.4.2026
ללא כתוביות
🇮🇱 עברית
3
השחיתות בצוללות: הסיפור המלא | מנוע הפלדות – פרק 3
פרשת היעלמותו של הטיסה המסתורית חוקרת את אחד האירועים המצמררים ביותר בתולדות התעופה המודרנית, שבו מטוס נוסעים הפך לכלי טיס חסר שליטה בשמי אירופה. הסרטון עוקב אחר השתלשלות האירועים הטרגית שבה צוות המטוס והנוסעים איבדו את הכרה, בעוד כלי הטיס ממשיך לשייט באוויר באופן אוטונומי לחלוטין. זהו ניתוח מעמיק של המכניקה שמאחורי טיסת הרפאים והגורמים שהובילו לנתוק המוחלט בין תא הטייס לקרקע. המקרה התרחש כאשר מטוס מדגם Boeing 737 המריא ליעדו, אך זמן קצר לאחר מכן אבד הקשר עם מגדלי הפיקוח בשל תקלה חמורה במערכת הדיחוס. במשך קרוב לארבע שעות, המטוס גמא מרחק של 1,500 מייל בזמן שכל עשרות האנשים על סיפונו היו חסרי הכרה או מתים כתוצאה ממחסור בחמצן. חיל האוויר המקומי הזניק צמדי מטוסי קרב מסוג F-16 כדי ליירט את המטוס, אך הטייסים נדהמו לגלות מחזה סוריאליסטי של תא טייס ריק מאדם מתפקד. מבחינה טכנית, החקירה של ה-NTSB ורשויות התעופה האירופיות התמקדה בכשל במערכת ה-Pressurization ובחוסר תשומת הלב של הצוות להתרעות המערכת. הממצאים הראו כי בורר הדיחוס הושאר במצב ידני במקום אוטומטי, מה שמנע מהמטוס לאזן את הלחץ הפנימי ככל שהגביה טוס. השחזור המדויק מציג כיצד מערכת ה-Autopilot המשיכה להטיס את המטוס במסלולו המתוכנן עד שאזל הדלק במנועים, דבר שהוביל להתרסקות הבלתי נמנעת. השפעת האסון על עולם התעופה הייתה מרחיקת לכת והובילה לשינויים קריטיים בפרוטוקולי הבטיחות של חברות כמו Boeing ו-Airbus. האירוע העלה שאלות אתיות ומבצעיות קשות בנוגע ליכולת ההתערבות של מטוסי קרב במצבים של מטוסים "רדומים" המהווים איום על אזורי אוכלוסייה. עד היום, סיפורו של מטוס הרפאים נותר תזכורת מהדהדת לשבריריות של המערכות הטכנולוגיות המורכבות ביותר אל מול טעות אנוש פשוטה אחת.20.4.2026
ללא כתוביות
🇮🇱 עברית
1
השחיתות בצוללות: הסיפור המלא | רקע והיסטוריה – פרק 1
פרשת הצוללות וכלי השיט מהווה את אחת מפרשות השחיתות החמורות והמורכבות ביותר שנחקרו אי פעם במערכת הביטחון הישראלית. הסקירה מעמיקה אל מאחורי הקלעים של עסקאות הרכש האסטרטגיות, תוך בחינת המעורבות של דרגים פוליטיים וביטחוניים בכירים בהחלטות הנוגעות לביטחון הלאומי. דרך עדויות ומסמכים, נחשפת רשת סבוכה של אינטרסים זרים שעל פי החשד הטו את תהליכי קבלת ההחלטות הרגישים ביותר במדינה. שורשי הפרשה נעוצים בהסכמים שנחתמו מול התאגיד הגרמני ThyssenKrupp לאספקת צוללות מדגם Dolphin וכלי שיט להגנת אסדות הגז. ציר הזמן המרכזי מתמקד בשנים שבין 2009 ל-2017, תקופה שבה התקבלו שורה של החלטות שנויות במחלוקת על ידי המועצה לביטחון לאומי וגורמי ממשל. דמויות מפתח במטה לביטחון לאומי ובסביבתו הקרובה של ראש הממשלה מצאו את עצמן תחת חקירה משטרתית מאומצת, שהפכה בהמשך לפרשה משפטית הידועה כתיק 3000. הממצאים הטכניים והפרוצדורליים חושפים כיצד נעקפו דרגים מקצועיים בצה"ל ובמשרד הביטחון כדי לקדם את רכישת הצוללות השישית, השביעית והשמינית, למרות התנגדות נחרצת של חיל הים. במוקד החקירה עמדו סוגיות של ניגוד עניינים חריף, עמלות תיווך בסכומי עתק והעברת טכנולוגיות רגישות למדינות צד שלישי ללא אישור מתאים. הניתוח מדגיש כיצד המנגנונים שאמורים היו לשמור על הקופה הציבורית ועל טוהר המידות, כשלו אל מול מערכת משומנת של קשרים אישיים לחברות בינלאומיות. חשיפת הפרשה הותירה פצע פתוח באמון הציבור במוסדות השלטון ובמערך הרכש הביטחוני. מעבר להיבטים המשפטיים, עולות שאלות קשות לגבי תהליכי קבלת ההחלטות בנושאים שמשפיעים על שרידותה של המדינה ועל העליונות הימית של ישראל במזרח התיכון. זהו סיפור על שחיתות המדמה קרחון שרק שביעית ממנו נראית לעין, המאלץ אותנו לבחון מחדש את האיזון העדין שבין צורכי ביטחון לאינטרסים כלכליים פרטיים. תרמו עכשיו והצטרפו למאבק לחשיפת האמת.20.4.2026
ללא כתוביות
🇮🇱 עברית
2
השחיתות בצוללות: הסיפור המלא | מנוע העמלות – פרק 2
הפרק השני בסדרת התחקיר חושף את המניע הכלכלי העומד בלב פרשת הצוללות וכלי השיט, אחת מפרשות השחיתות הביטחונית החמורות ביותר בתולדות המדינה. הסרטון מנתח את רשת האינטרסים הסבוכה שנוצרה סביב עסקאות המיליארדים, וכיצד שיקולים זרים חדרו אל קודש הקודשים של מערכת הביטחון הישראלית. דרך חשיפת מנגנון העמלות, נחשף כיצד החלטות אסטרטגיות הנוגעות לביטחון המדינה הושפעו מרצונם של מעורבים שונים בגזירת קופון אישי. במרכז האירועים עומדת חברת ThyssenKrupp הגרמנית, יצרנית הצוללות והספינות, והקשרים שרקמו נציגיה עם בכירי ממשל וצבא בישראל. התחקיר חוזר אל צומתי ההכרעה שבהם הוחלט על רכש צוללות נוספות וספינות מגן מדגם Sa'ar 6, למרות הסתייגויות מקצועיות שהועלו בתוך צה"ל ובמשרד הביטחון. לאורך השנים, דמויות מפתח ויועצים קרובים הפכו לציר מרכזי בתיווך העסקאות, תוך ניצול פרצות במנגנוני הבקרה של NASA הביטחונית וחברות המעורבות בשרשרת האספקה. התיעוד מציג ממצאים טכניים וכלכליים המדגימים כיצד הונדסו חוזי הרכש כדי לאפשר את העברת הכספים לאנשי הקש. מוצגים כאן פרטים על תהליכי קבלת ההחלטות במועצה לביטחון לאומי (מל"ל) וכיצד שונו מפרטים טכניים של כלי שיט כדי להתאימם למסגרות תקציביות ששירתו את המתווכים. השימוש במל"ל כגוף עוקף למערכת הביטחון הממוסדת מודגש כאן ככלי מרכזי שאיפשר את מימוש העסקאות השנויות במחלוקת הרחק מעין הציבור והביקורת. פרשה זו מעלה שאלות נוקבות על אודות טוהר המידות והחוסן הלאומי אל מול פיתויים כספיים אדירים בתעשיית הנשק הגלובלית. המשמעות של חדירת אינטרסים פרטיים לתהליכי בניין הכוח של צה"ל נותרת פצע פתוח בשיח הציבורי, המעלה תהיות האם כל הלקחים הופקו כדי למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד. הבנת מנגנון "מנוע העמלות" היא קריטית לכל מי שמעוניין להבין כיצד פועלת המערכת מאחורי הקלעים ומהם המחירים האמיתיים של השחיתות השלטונית.20.4.2026
ללא כתוביות
🇮🇱 עברית
8
השחיתות בצוללות: הסיפור המלא | הפרטת המספנות – פרק 8
פרשה זו מעמיקה בחקירת המהלכים הסמויים והמניעים הכלכליים שעמדו מאחורי הניסיון להפרטת מספנת חיל הים הישראלי לטובת התאגיד הגרמני ThyssenKrupp. המהלך, שנתפס בקרב גורמי ביטחון רבים כפגיעה אסטרטגית בביטחון המדינה, מעלה שאלות קשות בנוגע לתקינות הליך קבלת ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר. במרכז האירועים עומדים חוזים ביטחוניים רגישים ורכש של צוללות מסדרת Dolphin-class וספינות מגן מסוג Sa'ar 6, אשר ליוו את מערכת הביטחון לאורך העשור האחרון. דמויות מפתח פוליטיות ואנשי עסקים מצאו עצמם תחת חקירות יחידת Lahav 433, בעוד הציבור נחשף לרשת סבוכה של ניגודי עניינים לכאורה ועסקאות תיווך בשווי מיליארדי אירו. מבחינה טכנית ולוגיסטית, הפרטת המספנה היתה מעבירה את היכולת לתחזק כלי שיט אסטרטגיים לידי חברה זרה, תוך ויתור על ידע טכנולוגי קריטי שנצבר בישראל. ממצאי החקירה חושפים כיצד אינטרסים עסקיים של גורמים בתוך Admiral Management ויועצים חיצוניים השפיעו על בניין הכוח הימי, במקום להתמקד בצרכים המבצעיים של גופי הביטחון. קריסת הבלמים והאיזונים בפרשה זו ממשיכה להדהד בציבוריות הישראלית ומעלה את התהייה האם שיקולים זרים חדרו אל הליבה הרגישה ביותר של מחלקת הרכש הביטחוני. חשיפת הסיפור המלא חיונית להבנת המנגנונים המאפשרים שחיתות מערכתית ולמניעת הישנותם של מקרים דומים בעתיד, תוך שמירה על עצמאותה הטכנולוגית של המדינה.20.4.2026
תמלול AI
🇮🇱 עברית
5
השחיתות בצוללות: הסיפור המלא | צוללות 7, 8, 9 – פרק 5
פרשת רכישת הצוללות וכלי השיט מהתאגיד הגרמני ThyssenKrupp נחשבת לאחת מפרשות השחיתות המורכבות והמטלטלות ביותר בתולדות מערכת הביטחון הישראלית. הסקירה מתמקדת בתהליכי קבלת ההחלטות סביב צוללות 7, 8 ו-9 מסדרת Dolphin-class, תוך בחינת האינטרסים המצטלבים בין הדרג המדיני, הדרג הצבאי וגורמים פרטיים. צלילה לעומק הראיות חושפת כיצד צרכים אסטרטגיים של חיל הים התערבבו במערכת של עמלות תיווך, ניגודי עניינים וחשדות להטיית מכרזים. הציר המרכזי של האירועים החל עם ההחלטה להרחיב את צי הצוללות של ישראל מעבר לתקן המקורי שקבעה הממשלה. דמויות מפתח, בהן נציג המספנה בישראל מיקי גנור ובכירים במל"ל, עמדו במרכז חקירה מאומצת של יחידת להב 433, אשר בחנה את נסיבות החתימה על מזכרי הבנות מול הממשלה הגרמנית. המאבק בין עמדת הפיקוד העליון בצה"ל, שחלקו התנגד לרכש העודף, לבין הלחץ שהופעל מהדרגים הגבוהים ביותר, יצר קרע עמוק באמון הציבורי במוסדות הביטחון. מבחינה טכנית ומבצעית, הצוללות מסדרת Dolphin AIP מצוידות במערכות הנעה עצמאיות המאפשרות שהייה ממושכת מתחת לפני המים, יכולת קריטית להרתעה הגרעינית המיוחסת לישראל. עם זאת, הממצאים מעלים שאלות קשות לגבי מעורבותה של חברת הנדסה שיוצגה על ידי עו"ד דוד שמרון ולגבי הדרישה לרכוש ספינות מגן מסוג Sa'ar 6 להגנה על אסדות הגז. התיעוד מציג את לוחות הזמנים המקבילים שבהם קודמו עסקאות המיליארדים, תוך התעלמות מנהלים סדורים של משרד הביטחון ודיוני התקציב בכנסת. הפרשה נותרה פצע פתוח בחברה הישראלית ומעלה שאלות מהותיות על הגבול הדק שבין ביטחון לאומי לבין רווח אישי. עד היום, המשמעויות של ועדת החקירה הממלכתית ממשיכות להדהד ולהשפיע על האופן שבו מתבצעים פרויקטים אסטרטגיים מול חברות בינלאומיות. חשיפת המנגנונים הנסתרים מאחורי צוללות 7, 8 ו-9 מספקת הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עסקת הנשק היקרה והשנויה במחלוקת ביותר בהיסטוריה של המדינה.20.4.2026
ללא כתוביות
🇮🇱 עברית
6
השחיתות בצוללות: הסיפור המלא | ספינות נגד צוללות – פרק 6
פרשת רכש כלי השיט מהווה את אחת התעלומות הביטחוניות והפוליטיות המורכבות ביותר בתולדות המדינה, תוך שהיא מעלה שאלות נוקבות על טוהר המידות במערכת הביטחון. הסקירה מתמקדת בניסיון שנכשל לרכישת שתי ספינות נגד צוללות (Anti-Submarine Warfare) ומנתחת את שרשרת קבלת ההחלטות שהובילה לקידום העסקה השנויה במחלוקת. שורשי הפרשה נעוצים במגעים מול תאגיד ThyssenKrupp הגרמני ובמעורבותם של גורמים בדרגים הגבוהים ביותר בצה"ל ובממשלה לאורך העשור האחרון. האירועים המרכזיים כוללים את שינוי דרישות המבצעיות של חיל הים ללא הצדקה מקצועית מובהקת, לצד חתימה על מזכרי הבנה עבור כלי שיט יקרים ומתקדמים שחיוניותם האסטרטגית עמדה בסימן שאלה. ההיבטים הטכניים חושפים פער בין היכולות המבצעיות של דגמי הספינות והצוללות מסדרת Dolphin לבין צרכי ההגנה על המים הכלכליים ואסדות הגז. ממצאים מתוך דו"חות רשמיים ועדויות של בכירי מערכת הביטחון לשעבר מצביעים על עקיפת מכרזים ועל מסלולי רכש עוקפי תקציב שתואמו מול גורמים עסקיים ופרטיים בגרמניה ובישראל. השפעת הפרשה חורגת מעבר להיבט הפלילי ונוגעת בבסיס אמון הציבור בצה"ל ובמוסדות המדינה. השאלות הפתוחות בנוגע לשיקולים הזרים שהנחו את חלוקת המשאבים הלאומיים נותרו עדיין ללא מענה מלא, וממשיכות להדהד במסגרת הליכים משפטיים וציבוריים המנסים לחשוף את מלוא עומק השחיתות המיוחסת לעסקאות אלו.20.4.2026
ללא כתוביות
🇮🇱 עברית
4
השחיתות בצוללות: הסיפור המלא | הצוללת השישית – פרק 4
פרשת רכש הצוללות וכלי השיט מהווה את אחת מפרשות השחיתות המורכבות והמטלטלות ביותר בתולדות הביטחון הלאומי. הסקירה מתמקדת בתהליכי קבלת ההחלטות מאחורי הקלעים של עסקאות הענק, תוך בחינת האינטרסים הזרים שחדרו לליבת הממסד הביטחוני והפוליטי. דרך ניתוח עדויות ופרוטוקולים, נחשפת הדינמיקה שבין הדרג המדיני לבין נציגי התאגידים הבינלאומיים. הציר המרכזי של החקירה עוקב אחר המעורבות של ענקית המספנות הגרמנית ThyssenKrupp ורכישת הצוללת השישית, מהלך שעורר מחלוקת עזה בתוך מערכת הביטחון. האירועים נפרסים על פני שנים של התקשרויות חשאיות, החל מחתימת מזכרי ההבנות ועד לחשיפת רשת הקשרים של אנשי סוד ויועצים קרובים. דמויות המפתח בפרשה, החל ממתווכים עסקיים ועד לבכירים בחיל הים ובממשלה, עומדות במרכזו של מאבק על טוהר המידות אל מול צרכים אסטרטגיים. ההיבטים הטכניים של כלי השיט, ביניהם היכולות המתקדמות של צוללות ה-Dolphin וספינות המגן מסוג Sa'ar 6, משמשים כרקע למשא ומתן הכספי המנופח. הממצאים מעלים שאלות קשות לגבי הצורך המבצעי הממשי בציוד נוסף אל מול האפשרות של גזירת עמלות וטובות הנאה אישיות. ניתוח העסקאות מראה כיצד הוטו המכרזים באופן ששירת את האינטרסים של חברת ThyssenKrupp על חשבון חלופות מקצועיות אחרות שהוצעו באותה עת. השפעת הפרשה חורגת מגבולות הדיון המשפטי ונוגעת בבסיס האמון הציבורי במוסדות השלטון ובצה"ל. נזקי השחיתות המבנית שנחשפה מעוררים תהיות לגבי עתיד הרכש הביטחוני והפיקוח על עסקאות נשק רגישות בעידן המודרני. החשיפה המלאה של הסיפור מבקשת להבין האם המנגנונים שאמורים להגן על המדינה הם אכן חסינים בפני כוחו של הכסף הגדול והקשרים הפוליטיים.20.4.2026
11:30
ללא כתוביות
🇮🇱 עברית
שיבה להפגנה שהסתיימה ברצח
מסע תיעודי אל אחת מנקודות השבר הכואבות ביותר בתולדות הדמוקרטיה הישראלית, המתמקד ברצח הפוליטי של פעיל השלום אמיל גרינצווייג. הפקה זו חוזרת אל זירת האירוע בירושלים, בניסיון לפענח את הדינמיקה החברתית והפוליטית שהובילה להתלקחות האלימה בלב הבירה. דרך עדויותיהם של משתתפי ההפגנה וניתוח האירועים, נחשפת התמונה המלאה של ערב ששינה את פני המדינה. האירוע התרחש בפברואר 1983, על רקע מסקנות ועדת כהן בנוגע למלחמת לבנון הראשונה והדרישה לפיטוריו של שר הביטחון דאז. תנועת "שלום עכשיו" יצאה לצעדת מחאה ממרכז העיר לכיוון משרד ראש הממשלה, מול התנגדות עזה והפגנות נגד סוערות. בשיא המתח, הושלך רימון יד לעבר קהל המפגינים, מעשה שקטע את חייו של גרינצווייג ופצע עשרה אנשים נוספים, בהם מי שעתיד להיות שר בממשלת ישראל, אברהם בורג. התיעוד בוחן את כשלים המבצעיים של גופי האכיפה ואת הטכנולוגיה הפורנזית המוגבלת שעמדה לרשות החוקרים באותן שנים. השימוש בחומרי ארכיון נדירים של רשות השידור, לצד צילומים עדכניים מהאתר, מאפשר לעקוב אחר מסלול ההליכה המדויק ומיקום הטלת הרימון. ניכר כיצד המתח המילולי תורגם לפעולה פיזית קטלנית, תוך בחינת תפקודם של כוחות הביטחון בזירה המורכבת. החזרה לזירה מעלה שאלות נוקבות על השפעת הרצח על השיח הציבורי בישראל ועל עמידותם של מוסדות המדינה אל מול קיטוב חברתי קיצוני. המקרה של אמיל גרינצווייג נותר תמרור אזהרה היסטורי המהדהד גם עשרות שנים לאחר מכן, ומזכיר את המחיר הכבד של הסתה ואלימות פוליטית. הסרטון מציב מראה מול החברה הישראלית, ותוהה האם הלקחים הנדרשים אמנם הופקו מאותו לילה גורלי.19.4.2026
8:15
ללא כתוביות
🇮🇱 עברית
יום המודעות לפרשת חטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן
פרק תיעודי זה בוחן לעומק את אחת הפרשות הכואבות והשנויות במחלוקת בתולדות מדינת ישראל, במסגרת יום המודעות הממלכתי לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן. הסקירה מתמקדת בעדויות המצטברות של משפחות עולים בשנותיה הראשונות של המדינה, אשר טענו כי ילדיהן נלקחו מהם בבתי חולים ובמעברות ללא הסבר מניח את הדעת. דרך ניתוח ארכיוני ומפגשים עם בני משפחה, נחשפת תמונה מורכבת של אובדן, הסתרה ומאבק ארוך שנים להכרה ולצדק. שורשי הפרשה נעוצים בשנות ה-50 וה-60, תקופה של קליטת עלייה המונית ותשתיות רפואיות ראשוניות בניהול גופים כמו משרד הבריאות והסוכנות היהודית. למרות הקמתן של מספר ועדות חקירה ממלכתיות לאורך העשורים, ובהן ועדת שלגי וועדת כהן-קדמי, סימני שאלה רבים נותרו ללא מענה רשמי. התיעוד מציג את הכרונולוגיה של האירועים המרכזיים, החל מדיווחי הפטירה המעורפלים ועד למאבקים הציבוריים שהובילו לתיקוני חקיקה ולחשיפת חומרי ארכיון חסויים. מהבט הטכני והמחקרי, הסרטון סוקר את השימוש במאגרי DNA ובטכנולוגיות הצלבת נתונים מודרניות בניסיון לאתר קשרים משפחתיים שנולדו בעקבות אימוצים לא חוקיים לכאורה. הממצאים המוצגים כוללים מסמכים רפואיים מקוריים, רישומי טיסות ורישומי קבורה שאינם תואמים את המציאות בשטח, מה שמעלה תהיות קשות לגבי התנהלות הממסד באותן שנים. כמו כן, מובאת התייחסות למעורבותם של גופים בינלאומיים והשפעת הפרשה על הקהילות היהודיות מחוץ לישראל. העיסוק המחודש בנושא מבקש להביא למודעות ציבורית רחבה יותר את הטראומה הבין-דורית שחוותה החברה הישראלית. מעבר לחיפוש אחר האמת ההיסטורית, עולה השאלה האם ניתן יהיה אי פעם להגיע לסגירת מעגל מלאה עבור המשפחות שעדיין מחפשות אחר יקיריהן. הפרשה נותרת כפצע פתוח המעלה שאלות אתיות ומוסריות על היחס שבין הפרט למדינה ועל חשיבותה של שקיפות שלטונית בעידן המודרני.19.4.2026