Michael Scott's Love of Food - The Office US

תקציר הסרטון

עבור מייקל סקוט, המנהל המיתולוגי של סניף "דאנדר מיפלין" בסקרנטון, אוכל הוא הרבה מעבר לצורך קיומי – מדובר בשפה רגשית, בכלי לניהול חברתי ובמקור בלתי נדלה לנחמה. לאורך תשע עונות הסדרה "המשרד", הקשר של מייקל עם עולם הקולינריה הפך לאחד המוטיבים המזוהים ביותר עם דמותו, כשהוא נע בין התקפי זלילה של פחמימות ריקות לבין ניסיונות כושלים להפגין תחכום גורמה. עבור מעריצי הסדרה, הרגלי האכילה של מייקל הם צוהר לנפשו הילדותית והמורכבת, המבקשת תשומת לב וחום דרך כל ביס. ההיסטוריה הקולינרית של מייקל רצופה ברגעים איקוניים שנכנסו לפנתיאון הטלוויזיוני. החל מהתעקשותו על פיצה מ"אלפרדו'ס פיצה קפה" (ולא מ"פיצה בידי אלפרדו" הנחותה), דרך הצריכה המוגזמת של סוכר ועד לתקרית הטרגית שבה צלה את כף רגלו על מכשיר ה"ג'ורג' פורמן" רק כי רצה להתעורר לריח של בייקון צרוב. הבחירות התזונתיות שלו משקפות לעיתים קרובות את מצבו המנטלי: כאשר הוא מאוהב, הוא עשוי להזמין ארוחות צהריים מפוארות, וכאשר הוא בודד, הוא מסוגל לאכול מגש שלם של "פמילי סטייל" לבדו. האוכל עבורו הוא הדרך המהירה ביותר למלא את הריק הרגשי שבחייו המקצועיים והאישיים. מעבר לצד הקומי, היחס של מייקל לאוכל חושף תובנות מרתקות על תרבות הצריכה האמריקאית ועל דינמיקה משרדית. הוא משתמש בכיבוד ככלי עבודה פוליטי – בין אם מדובר במסיבות יום הולדת רוויות עוגות שנועדו להסיח את הדעת מבעיות תקציב, או בשימוש ב"פרעצל" שנתי כאירוע השיא של המשרד. עבור מייקל, שולחן האוכל הוא המקום שבו היררכיות מתבטלות וקונפליקטים נפתרים, גם אם במציאות זה נגמר בדרך כלל באי-נעימות או בכאב בטן. התיעוד של הרגלים אלו מדגיש את הגאונות שבכתיבת הדמות: אדם שמנסה למצוא משמעות בחיים דרך הטעמים הפשוטים, המעובדים והמנחמים ביותר שיש לעולם המודרני להציע.