Episode 1919.04.15
עובדה — הקרב האחרון של גבעתי
ב-12 ביולי 1948, ימים ספורים לפני כניסתה לתוקף של ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות, נשלחו לוחמי גדוד 51 ו-54 של חטיבת גבעתי למשימה שנועדה לכבוש את משלט עיבדיס ולבסס את השליטה הישראלית באזור הדרום. מה שהחל כמהלך טקטי להרחבת האחיזה בנגב הנצור, הפך לאחד הקרבות המדממים ביותר בתולדות צה"ל הצעיר. מול גלי התקפות של הצבא המצרי, שנתמכו בארטילריה כבדה ובשריון, עמדו הלוחמים בקרבות פנים אל פנים, כשהם סובלים מחוסר בציוד ובחימוש ותחת חום יולי הלוהט. הסיפור של "הקרב האחרון" אינו רק סיפור של אסטרטגיה צבאית, אלא עדות מצמררת על החוסן האנושי ועל הקרבה עילאית. בתיעוד דוקומנטרי מעמיק וחשוף, נחשפים הפרוטוקולים והעדויות של אלו שנותרו בחיים כדי לספר. התקיפה המצרית הייתה כה אינטנסיבית עד שהיא נחשבת עד היום לאחת מהפגזות הארטילריה הכבדות ביותר שחוו כוחותינו באותה מלחמה. הקרב על עיבדיס הפך לסמל של עמידה עיקשת, שבו המפקדים והחיילים נאלצו לקבל החלטות הרות גורל תחת אש תופת, תוך שהם משלמים מחיר דמים כבד מנשוא כדי למנוע את פריצת הצבא המצרי לעבר תל אביב. הסרט משלב חומרי ארכיון נדירים לצד שחזורים דרמטיים, ומביא אל המסך את הקולות של הלוחמים שהיו שם, במכתש הבוער של הדרום. דרך עיניהם, אנחנו למדים על תחושת האחריות המוסרית כלפי החברים שנותרו מאחור ועל הטראומה שנלוותה לניצחון המר. זהו מבט נוקב אל מאחורי הקלעים של הגבורה, הבוחן את המורשת שהותיר אחריו הדור שבנה את המדינה, ואת השאלות המוסריות שנותרו פתוחות גם עשרות שנים לאחר שנדמו קולות התותחים. בפרספקטיבה היסטורית, הקרב על עיבדיס מסמל את נקודת המפנה שבה בלמה חטיבת גבעתי את הפלישה המצרית וסללה את הדרך לפריצת הדרך לנגב. הכוח והנחישות שהופגנו שם הפכו לחלק בלתי נפרד מהאתוס של חטיבת גבעתי המודרנית. הסרט מזכיר לנו שמאחורי כל הכרעה צבאית עומדים אנשים צעירים עם חלומות, שסיפורם האישי נשזר בנרטיב הלאומי של מדינת ישראל, ומדגיש את החשיבות של זיכרון הקרב עבור הדורות הבאים.
This video has no captions on YouTube.
You can generate an approximate AI transcript from the video metadata.




















We use cookies to improve your experience
For more information, see our Privacy Policy