Chelsea Manning
היכרות עם צ'לסי מאנינג: חיילת אמריקאית, חושפת שחיתויות ופעילת זכויות אדם. גלה את סיפורה המלא אודות הדלפת מסמכים מסווגים, הרשעתה ועוד.
צ'לסי אליזבת' מאנינג (נולדה כבראדלי אדוארד מאנינג, 17 בדצמבר 1987) היא פעילת זכויות אדם וחושפת שחיתויות אמריקאית. היא חיילת לשעבר בצבא ארצות הברית אשר הורשעה בבית דין צבאי ביולי 2013 בהפרות של חוק הריגול ובעבירות נוספות, לאחר שהדליפה לאתר ויקיליקס (WikiLeaks) קרוב ל-750,000 מסמכים צבאיים ודיפלומטיים מסווגים, או בלתי מסווגים אך רגישים. היא נכלאה משנת 2010 עד 2017, אז המתיק הנשיא ברק אובמה את עונשה. מאנינג, אישה טרנסג'נדרית, הצהירה בשנת 2013 כי זהותה המגדרית היא נשית מאז ילדותה וכי ברצונה שיכירו אותה בשם צ'לסי מאנינג.
בשנת 2009 הוצבה מאנינג כאנליסטית מודיעין ביחידה צבאית בעיראק, שם הייתה לה גישה למאגרי מידע מסווגים. בתחילת 2010 הדליפה מידע מסווג לוויקיליקס וסיפרה על כך לאדריאן לאמו, מכר אינטרנטי. לאמו דיווח על כך בעקיפין ליחידת החקירות הפליליות של הצבא, ומאנינג נעצרה במאי 2010. החומרים שהודלפו כללו סרטונים של התקיפה האווירית בבגדאד ב-12 ביולי 2007 ושל התקיפה האווירית בגראנאי שבאפגניסטן בשנת 2009; 251,287 מברקים דיפלומטיים אמריקאיים; ו-482,832 דוחות צבאיים שנודעו בשמות "יומני מלחמת עיראק" ו"יומן המלחמה באפגניסטן". ויקיליקס ושותפיו בתקשורת פרסמו את החומרים בין אפריל 2010 לאפריל 2011.
נגד מאנינג הוגש כתב אישום שכלל 22 סעיפים, ביניהם "סיוע לאויב", שהיה הסעיף החמור ביותר ועשוי היה להוביל לעונש מוות. היא הוחזקה במתקן המעצר של חיל הנחתים בקוונטיקו, וירג'יניה, מיולי 2010 עד אפריל 2011, תחת פיקוח למניעת פגיעה עצמית – סטטוס שכלל דה פקטו בידוד ותנאים מגבילים אחרים שעוררו דאגה בארצות הברית ובעולם. לאחר מכן הועברה למתקן הכליאה האזורי המשותף בפורט לוונוורת', קנזס, שם יכלה לקיים קשר עם עצירים אחרים. בפברואר 2013 הודתה מאנינג באשמה בעשרה מהסעיפים. המשפט על יתר הסעיפים החל ב-3 ביוני 2013, וב-30 ביולי היא הורשעה ב-17 מהסעיפים המקוריים ובגרסאות מתוקנות של ארבעה אחרים, אך זוכתה מהאשמה של סיוע לאויב. נגזרו עליה 35 שנות מאסר בכלא הצבאי המאובטח בפורט לוונוורת'. ב-17 בינואר 2017, הנשיא אובמה המתיק את עונשה של מאנינג לכמעט שבע שנות המאסר שריצתה מאז מעצרה ב-2010. מאז שחרורה, מאנינג מתפרנסת מהרצאות והופעות פומביות.
בשנת 2018, מאנינג התמודדה מול הסנאטור המכהן בן קרדין על מועמדות המפלגה הדמוקרטית בבחירות לסנאט של ארצות הברית במדינת הולדתה מרילנד. היא קיבלה 6.1% מהקולות; קרדין זכה במועמדות עם 79.2% מהקולות.
מה-8 במרץ 2019 ועד ל-12 במרץ 2020, מאנינג נכלאה בגין ביזיון בית המשפט ונקנסה ב-256,000 דולר על שסירבה להעיד בפני חבר מושבעים גדול שחקר את מייסד ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג'.
רקע
חיים מוקדמים
מאנינג נולדה בשנת 1987 באוקלהומה סיטי, אוקלהומה, כבתם השנייה של סוזן פוקס, שהיא ממוצא ולשי, ושל בריאן מאנינג, אמריקאי. בריאן התגייס לצי ארצות הברית בשנת 1974, בגיל 19, ושירת חמש שנים כאנליסט מודיעין. הוא פגש את סוזן בזמן שהוצב בוויילס בבסיס חיל האוויר המלכותי בראודי. למאנינג יש אחות גדולה. הזוג חזר לארצות הברית בשנת 1979 והתיישב תחילה בקליפורניה. לאחר שעברו להתגורר סמוך לעיירה קרסנט, אוקלהומה, הם רכשו בית עם שטח של חמישה אייקרים, שם גידלו חזירים ותרנגולות.
אחותה של מאנינג העידה בבית הדין הצבאי ששני הוריהם היו אלכוהוליסטים, ושאמם שתתה באופן רציף בזמן ההיריון עם צ'לסי. קפטן דייוויד מולטון, פסיכיאטר בצי, העיד בבית המשפט כי תווי פניה של מאנינג הראו סימנים לתסמונת האלכוהול העוברי. אחותה הפכה למטפלת העיקרית שלה, והייתה מתעוררת בלילות כדי להכין לה בקבוק. בית הדין שמע כי מאנינג הוזנה רק בחלב ובמזון תינוקות עד גיל שנתיים. בבגרותה, הגיעה לגובה 1.57 מטר ושקלה כ-48 ק"ג.
אביה של מאנינג עבד כמנהל טכנולוגיות מידע (IT) בחברת השכרת הרכב הרץ (Hertz), תפקיד שדרש נסיעות רבות. המשפחה התגוררה מספר קילומטרים מחוץ לעיר, ואמה של מאנינג לא ידעה לנהוג. היא בילתה את ימיה בשתייה, בעוד מאנינג נותרה לבדה, משחקת בלגו או במחשב. שכנה סיפרה כי בכל פעם שבית הספר היסודי של מאנינג יצא לטיולים, היא נתנה לבנה אוכל או כסף נוסף כדי שיוודא שלמאנינג יש מה לאכול. חברים ושכנים ראו במשפחת מאנינג משפחה בבעיות.
גירושי ההורים והמעבר לוויילס
בילדותה, למאנינג היו דעות נחרצות על הקשר בין דת לפוליטיקה. לדוגמה, היא נהגה לשמור על שתיקה במהלך החלק של שבועת האמונים האמריקאית (Pledge of Allegiance) המזכיר את אלוהים.
בראיון משנת 2011, אביה של מאנינג אמר: "אנשים צריכים להבין שהוא בחור צעיר שהיו לו חיים מאושרים בזמן שגדל". הוא גם ציין כי מאנינג הצטיינה בסקסופון, במדע ובמחשבים, ובנתה אתר אינטרנט בגיל 10. מאנינג למדה להשתמש בפאוור-פוינט, זכתה בפרס הגדול שלוש שנים ברציפות ביריד המדע המקומי, ובכיתה ו' זכתה במקום הראשון בתחרות חידונים כלל-מדינתית.
חבר ילדות של מאנינג סיפר על שיחה שניהלו כשהייתה בת 13: "הוא אמר לי שהוא הומו". החבר גם סיפר שהחיים בביתה לא היו טובים ושאביה היה שתלטן מאוד. בתקופה זו, הוריה של מאנינג התגרשו. היא ואמה, סוזן, עברו מהבית לדירה שכורה בקרסנט. חוסר היציבות של סוזן נמשך, ובשנת 1998 היא ניסתה להתאבד; אחותה של מאנינג הסיעה את אמן לבית החולים, כשמאנינג בת ה-11 יושבת במושב האחורי ומנסה לוודא שאמה עדיין נושמת.
אביה של מאנינג נישא בשנית בשנת 2000. לאשתו החדשה, שנקראה גם היא סוזן, היה בן ממערכת יחסים קודמת. כאשר הבן שינה את שם משפחתו למאנינג, צ'לסי חשה דחויה ואמרה לאמה: "אני אף אחד עכשיו, אמא".
בנובמבר 2001, בגיל 14, עזבו מאנינג ואמה את ארצות הברית ועברו להוורפורדווסט, ויילס, שם התגוררה משפחתה של האם. מאנינג למדה בבית הספר התיכון טאסקר מילוורד שבעיר. חבר ללימודים סיפר לעיתון "הסאנדיי טיימס" שאישיותה של מאנינג הייתה "ייחודית, ייחודית ביותר. מוזרה מאוד, דעתנית מאוד, פוליטית מאוד, חכמה מאוד ורהוטה מאוד". התעניינותה במחשבים נמשכה, וב-2003, היא וחבר הקימו פורום מקוון, angeldyne.com, שהציע משחקים והורדות מוזיקה.
כאמריקאית היחידה בבית ספרה, ונתפסה כנשית, מאנינג סבלה מבריונות. היא נהגה לצאת מהארון כהומו בפני כמה חברים באוקלהומה, אך לא הייתה גלויה לגבי זאת בבית הספר בוויילס. תלמידים לעגו למבטא שלה לעיתים קרובות. פעם אחת, הם נטשו אותה במהלך טיול מחנאות.
החזרה לארצות הברית
לאחר שסיימה את התיכון בשנת 2005 בגיל 17, ומחשש שאמה חולה מכדי להתמודד, חזרה מאנינג לארצות הברית. היא עברה לגור עם אביה, שהתגורר אז באוקלהומה סיטי עם אשתו השנייה ובנה. מאנינג מצאה עבודה כמפתחת בחברת התוכנה Zoto. נראה שהייתה מאושרת שם, אך פוטרה לאחר ארבעה חודשים. הבוס שלה סיפר ל"וושינגטון פוסט" שבמקרים מסוימים מאנינג פשוט "נתקעה" והייתה יושבת ובוהה, ובסופו של דבר התקשורת הפכה לקשה מדי.
באותה עת, מאנינג חיה כגבר הומו גלוי. יחסיה עם אביה היו טובים לכאורה, אך היו בעיות בינה לבין אמה החורגת. במרץ 2006, דווח כי מאנינג איימה על אמה החורגת בסכין במהלך ויכוח על כך שלא מצאה עבודה אחרת; אמה החורגת הזעיקה את המשטרה, ומאנינג התבקשה לעזוב את הבית. היא נסעה לטולסה בטנדר שאביה נתן לה. תחילה ישנה בו, לפני שעברה לגור עם חבר מבית הספר. השניים מצאו עבודה בפיצרייה באפריל. מאנינג המשיכה לשיקגו לפני שכספה אזל ושוב נותרה ללא קורת גג. אמה סידרה שאחותו של בריאן, דברה, עורכת דין מפוטומק, מרילנד, תקבל אותה לביתה. העיתונאי והביוגרף של מאנינג, דנוור ניקס, כתב כי 15 החודשים שמאנינג בילתה עם דודתה היו מהיציבים בחייה. למאנינג היה חבר, היא עבדה במספר עבודות בשכר נמוך, ולמדה סמסטר אחד היסטוריה ואנגלית במכללת מונטגומרי, אך עזבה לאחר שנכשלה במבחן.
שירות צבאי
הגיוס
אביה של מאנינג הפציר בה במשך שבועות בשנת 2007 לשקול להתגייס לצבא. בתקווה לזכות בהשכלה גבוהה באמצעות תוכנית G.I. Bill, ואולי אף ללמוד לדוקטורט בפיזיקה, היא התגייסה בספטמבר אותה שנה. מאוחר יותר סיפרה למפקדה בצבא כי קיוותה שהצטרפות לסביבה גברית כל כך תפתור את הדיספוריה המגדרית שלה.
מאנינג החלה את הטירונות בבסיס פורט לנארד ווד, מיזורי, ב-2 באוקטובר 2007. היא כתבה שמהר מאוד הבינה שאינה מוכנה לכך, לא פיזית ולא נפשית. שישה שבועות לאחר הגיוס, נשלחה ליחידת השחרורים. נטען כי סבלה מבריונות, ולדברי חייל אחר, הייתה על סף התמוטטות. החייל סיפר ל"גרדיאן": "הילד היה בקושי מטר וחצי... הוא היה נמוך, אז התנכלו לו. הוא משוגע, התנכלו לו. הוא הומו, התנכלו לו. הילד חטף מכל כיוון. הוא לא הצליח לרצות אף אחד". ניקס כותב כי מאנינג, שהייתה רגילה לסבול מבריונות, נלחמה בחזרה – אם המפקדים צעקו עליה, היא צעקה עליהם בחזרה – עד כדי כך שהחלו לכנות אותה "גנרל מאנינג".
ההחלטה לשחרר אותה בוטלה, והיא החלה טירונות מחדש בינואר 2008. לאחר שסיימה באפריל, עברה לפורט וואצ'וקה, אריזונה, להכשרה מתקדמת (AIT) בתפקיד אנליסטית מודיעין, וקיבלה סיווג ביטחוני TS/SCI (Top Secret/Sensitive Compartmented Information). לדברי ניקס, סיווג ביטחוני זה, בשילוב עם הדיגיטציה של מידע מסווג ומדיניות הממשל לשתף אותו באופן נרחב, העניקו למאנינג גישה לכמות חסרת תקדים של חומרים.
המעבר לפורט דראם וההצבה בעיראק
באוגוסט 2008, מאנינג נשלחה לפורט דראם במדינת ניו יורק, שם הצטרפה לחטיבת הלחימה השנייה של הדיוויזיה ההררית ה-10, והתכוננה להצבה בעיראק.
בפורט דראם, היא המשיכה להפגין בעיות רגשיות, ובאוגוסט 2009 הופנתה ליועץ בריאות הנפש של הצבא. לאחר ארבעה שבועות במרכז האימונים המשותף (JRTC) בפורט פולק, לואיזיאנה, הוצבה מאנינג בבסיס המבצעים הקדמי "האמר", סמוך לבגדאד, לשם הגיעה באוקטובר 2009. מעמדת העבודה שלה שם, הייתה לה גישה לרשתות SIPRNet ו-JWICS. שניים ממפקדיה שקלו שלא לקחת אותה לעיראק – הם חשו שהיא מהווה סיכון לעצמה ואולי לאחרים, על פי הצהרה שהצבא פרסם מאוחר יותר – אך המחסור באנליסטים של מודיעין הכריע את החלטתם לקחת אותה. בנובמבר 2009 קודמה מדרגת טוראי ראשון לספשליסט.
לפי כל העדויות, מאנינג הייתה אומללה ומבודדת. בגלל מדיניות "אל תשאל, אל תספר" של הצבא (שהייתה בתוקף עד 20 בספטמבר 2011), היא לא יכלה לחיות כגבר הומו גלוי מבלי להסתכן בהדחה. תנאי עבודתה כללו משמרות לילה של 14-15 שעות בחדר צפוף וחשוך.
ב-20 בדצמבר 2009, במהלך שיחת נזיפה עם שני עמיתים לגבי אי עמידתה בזמנים, נאמר למאנינג שתאבד את יום החופש השבועי שלה בגלל איחורים מתמשכים. היא הגיבה בהפיכת שולחן, וגרמה נזק למחשב שהיה עליו. סמל הרחיק את מאנינג מארון הנשק, וחיילים אחרים ריתקו את זרועותיה מאחורי גבה וגררו אותה מהחדר. מספר עדים לאירוע האמינו שגישתה לחומרים רגישים הייתה צריכה להישלל ממנה בנקודה זו. בחודש שלאחר מכן, ינואר 2010, היא החלה לפרסם בפייסבוק שהיא חשה חסרת תקווה ובודדה.
הדלפת החומרים לוויקיליקס
מאנינג סיפרה שהקשר הראשון שלה עם ויקיליקס היה בינואר 2010, אז החלה לתקשר איתם ב-IRC וב-Jabber. היא הבחינה בהם לראשונה בסוף נובמבר 2009, כאשר פרסמו 570,000 הודעות זימונית מפיגועי 11 בספטמבר.
ב-5 בינואר 2010, מאנינג הורידה את 400,000 המסמכים שנודעו כ"יומני מלחמת עיראק". ב-8 בינואר, היא הורידה 91,000 מסמכים ממאגר המידע על אפגניסטן, שנודעו מאוחר יותר כחלק מ"יומן המלחמה באפגניסטן". היא שמרה את החומר על תקליטור CD-RW והבריחה אותו דרך האבטחה על ידי הדבקת תווית "ליידי גאגא" על התקליטור ואחסונו בנרתיק של אלבום של הזמרת. היא אף זייפה תנועות שפתיים לשיריה של ליידי גאגא כדי שייראה כאילו היא מאזינה למוזיקה מכונן התקליטורים של המחשב המסווג. לאחר מכן, היא העתיקה את החומר למחשבה האישי. למחרת, כתבה הודעה בקובץ readme.txt, שלדבריה בבית המשפט, נועד במקור לעיתון "הוושינגטון פוסט".
מאנינג העתיקה את הקבצים מהמחשב הנייד שלה לכרטיס SD של המצלמה שלה כדי שתוכל לקחת אותו איתה לארצות הברית במהלך חופשה. חוקרי הצבא מצאו מאוחר יותר את הכרטיס בחדרה של מאנינג בבית דודתה.
מקור: ויקיפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/Chelsea_Manning
