Optic Nerve (GCHQ)

עצב הראייה (Optic Nerve) היא תוכנית מעקב המונים המנוהלת על ידי סוכנות ביון האותות הבריטית, מטה התקשורת הממשלתי (GCHQ), בסיוע הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב (NSA). התוכנית אספה בחשאי תמונות סטילס ממצלמות רשת פרטיות של משתמשים בעת שימושם ביישום מצלמת הרשת של יאהו! (!Yahoo).

על פי דיווחים, בתקופה של שישה חודשים בלבד, התוכנית אספה תמונות מ-1.8 מיליון חשבונות משתמשים של יאהו! ברחבי העולם. התוכנית נחשפה לראשונה בתקשורת בפברואר 2014, בעקבות מסמכים שהדליף עובד הסוכנות לביטחון לאומי לשעבר, אדוארד סנודן. עם זאת, שורשיה נעוצים באב-טיפוס שהחל לפעול כבר בשנת 2008, והיא הייתה עדיין פעילה לפחות עד שנת 2012.

המסמכים שהודלפו מתארים את המשתמשים שהיו תחת מעקב כ"בלתי נבחרים" (unselected), כלומר, המידע נאסף מהם بشكل גורף ובסיטונאות, ללא קשר לשאלה אם היוו יעד מודיעיני או לא. המשמעות היא שהרוב המכריע של המשתמשים שנפגעו מהתוכנית היו חפים מכל פשע או חשד לפשע. כפי שתואר במסמכים, "עצב הראייה" אספה תמונת סטילס אחת כל 5 דקות מכל משתמש, לכאורה בניסיון לעמוד בדרישות החקיקה הבינלאומית בנושא זכויות אדם. התמונות שנאספו אוחסנו במסד נתונים המאפשר חיפוש ושימשו לניסויים בטכנולוגיית זיהוי פנים, למעקב אחר יעדים מוכרים ולאיתור יעדים חדשים. הבחירה להתמקד ביאהו! נבעה מכך ש"מצלמת הרשת של יאהו! ידועה כנמצאת בשימוש על ידי יעדים של GCHQ". בניגוד ל-NSA בארה"ב, החוק בבריטניה אינו מחייב את GCHQ לצמצם את איסוף המידע מאזרחים בריטים, ולכן אזרחים בריטים היו עלולים להיות יעד למעקב באותה מידה כמו אזרחים זרים.

הסיפור נחשף לראשונה בעיתון "הגרדיאן" (The Guardian) בפברואר 2014 והתבסס על מסמכים שהודלפו, המתוארכים לשנים 2008 עד 2012. כאשר "הגרדיאן" פנה לחברת יאהו! לקבלת תגובה, החברה הביעה זעם על קיום התוכנית וכינתה אותה "רמה חדשה לחלוטין של הפרת פרטיות המשתמשים שלנו". דובר GCHQ מסר בתגובה: "זוהי מדיניות ארוכת שנים שלנו שאיננו מגיבים לענייני מודיעין".

למרות שהוטלו מגבלות מסוימות על סוגי התמונות שאנליסטים ביטחוניים הורשו לראות (למשל, חיפושים המוניים הוגבלו למטא-דאטה בלבד), הם כן הורשו לצפות ב"תמונות ממצלמות רשת המשויכות למזהי יאהו! דומים ליעד המוכר שלך".

פרטים טכניים

תוכנית "עצב הראייה" פעלה באמצעות איסוף מידע מרשת הציתותים הנרחבת של GCHQ לכבלי אינטרנט תת-ימיים. המידע הוזן למערכות שסופקו על ידי הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארה"ב. מחקר שבוצע ב-NSA שימש לפיתוח הכלי שאיפשר לבודד את תעבורת מצלמות הרשת מתוך כלל תעבורת האינטרנט.

בהתחשב בכך שבאותה תקופה הן שיחות הצ'אט ב-Yahoo! Messenger והן שידורי הווידאו ממצלמות הרשת נשלחו באופן לא מוצפן, היה קל יחסית (גם אם לא טריוויאלי) ליירט את תעבורת המצלמות. בעקבות חשיפותיו של סנודן, יאהו! הודיעה על תוכניתה לאפשר לכלל המשתמשים להצפין את כל התקשורת עם שרתי החברה עד אפריל 2014.

תמונות בעלות אופי מיני מפורש

בין 3% ל-11% מהתמונות שנלכדו על ידי התוכנית היו בעלות אופי מיני מפורש והוגדרו כ"עירום בלתי רצוי". במסמך פנימי של GCHQ נכתב:

למרבה הצער... נראה שמספר מפתיע של אנשים משתמשים בשיחות וידאו כדי להראות חלקים אינטימיים מגופם לבן שיחם. כמו כן, העובדה שתוכנת יאהו! מאפשרת ליותר מאדם אחד לצפות בשידור ממצלמת רשת, מבלי לשדר בהכרח שידור חוזר, גורמת לכך שלעיתים היא משמשת לשידור פורנוגרפיה.

יעדים נוספים לתעבורת מצלמות רשת

המסמכים הזכירו גם עניין בניטור שידורי וידאו ממצלמת הקינקט (Kinect) של קונסולות המשחקים Xbox 360 ו-Xbox One. חברת מיקרוסופט (Microsoft), יצרנית הקונסולות, דיווחה כי לא הייתה מודעת כלל להתעניינות זו או לפעילות מעקב שכזו.

תגובות

ארגוני זכויות אדם ופרטיות הגיבו בזעזוע לחשיפה. ניק מריל, יועץ מטעם ארגון "Center for Democracy and Technology", מסר בתגובה:

זוהי חשיפה מזעזעת באמת, המדגישה את חשיבותו של הדיון על פרטיות המתנהל כעת ואת הרפורמות הנשקלות. בעולם שבו אין מחסום טכנולוגי בפני מעקב חודרני וכוללני, היקף פעילויות המעקב של הממשלה חייב להיות מוכרע על ידי הציבור, ולא על ידי סוכנויות ריגול חשאיות המפרשות סמכויות משפטיות סודיות.

מקור: ויקיפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/Optic_Nerve_(GCHQ)