Hepting v. AT&T

הפטינג נגד AT&T (באנגלית: Hepting v. AT&T, ‏439 F.Supp.2d 974 (N.D. Cal., 2006)) הייתה תובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט הפדרלי המחוזי של מחוז צפון קליפורניה על ידי "קרן החזית האלקטרונית" (Electronic Frontier Foundation, או EFF) בשם לקוחות של חברת הטלקומוניקציה AT&T. התובעים טענו כי AT&T אפשרה וסייעה לסוכנות לביטחון לאומי (NSA) לנטר באופן בלתי חוקי את התקשורת האישית של אזרחים אמריקאים, כולל לקוחות החברה שתקשורתם עברה דרך הרשת שלה.

בית המשפט המחוזי פסק תחילה כי ניתן לתבוע חברות טלקומוניקציה פרטיות המבצעות מעקב אחר לקוחותיהן בהוראת הממשלה, וכי ממשלת ארצות הברית אינה יכולה לטעון לחיסיון סודות מדינה כדי להימנע מלהסביר את הצדקותיה למעקב כזה. עם זאת, עד שהתיק סיים את דרכו במערכת המשפט, השאלה הפכה לתיאורטית בלבד, מכיוון שחברות התקשורת קיבלו חסינות רטרואקטיבית מתביעות כאלה באמצעות "חוק תיקוני FISA" משנת 2008.

רקע וטענות

בשנת 2006 חשפו עיתונאים מבצעי האזנות סתר נרחבים ללא צו בארצות הברית, שבמסגרתם שיתפו גורמי ביטחון ממשלתיים פעולה עם חברות טלקומוניקציה כדי לעקוב אחר התקשורת האישית של אזרחים, באצטלה של הגנה על המדינה מפני טרור. במקביל, מארק קליין (Mark Klein), מהנדס לשעבר ב-AT&T, חשף כי החברה אפשרה ל-NSA להתקין מערכת מעקב מסוג NarusInsight במרכזיית התקשורת שלה בסן פרנסיסקו (בחדר המכונה "חדר 641A"). מערכת זו הייתה מסוגלת לנטר מיליארדי סיביות של תעבורת אינטרנט בשנייה, כולל האזנה לשיחות טלפון שהועברו דרך האינטרנט, ולמעשה לרגל אחר מלוא התקשורת של אזרחים ועסקים אמריקאים רבים המשתמשים באינטרנט.

קרן החזית האלקטרונית (EFF) הגישה תובענה ייצוגית בשם לקוחות AT&T שנפגעו. אחד מהם, טאש הפטינג (Tash Hepting), התנדב לשמש כתובע הראשי שעל שמו נקרא התיק. לטענת ה-EFF, "הם [ה-NSA] לא היו יכולים לעשות את מה שהם עושים ללא עזרתן של חברות כמו AT&T. אנו רוצים להבהיר ל-AT&T שאין זה באינטרס המשפטי או הכלכלי שלה להפר את החוק בכל פעם שהנשיא מבקש זאת ממנה".

בשם לקוחות AT&T, דרש ה-EFF להוציא צו מניעה נגד החברה בגין שיתוף הפעולה עם המעקב, וכן פיצויים כספיים מצטברים המותרים על פי "חוק מעקב המודיעין הזר" (FISA), "חוק הסיוע בתקשורת לאכיפת החוק" וחוקים קשורים. סכומי הפיצויים עלולים היו לעלות על 100,000 דולר לכל מקרה של מעקב, מה שיצר חבות משפטית פוטנציאלית הרסנית עבור AT&T, בהתחשב בטענות ה-EFF לגבי היקף שיתוף הפעולה של החברה במעקב אחר מספר עצום של לקוחות.

הליכים בבית המשפט המחוזי וערעורים

התיק נידון בבית המשפט הפדרלי המחוזי של מחוז צפון קליפורניה בשנת 2006. חברת AT&T ביקשה מבית המשפט לדחות את התביעה על הסף בטענה של-EFF אין זכות עמידה, וכך גם לאף אחד מלקוחותיה, מכיוון שאיש מהם לא יכול היה להוכיח כי הוא עצמו היה נתון למעקב אישי. הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) וממשלת ארצות הברית טענו לצד AT&T, והממשלה הצהירה על כוונתה להפעיל את חיסיון סודות המדינה במטרה לדחות את התביעה. משרד המשפטים האמריקאי הגיש בקשה רשמית לדחיית התביעה על בסיס טענה זו.

השופט ווהן ווקר (Vaughn Walker) דחה את בקשת הממשלה וקבע כי "הממשלה פתחה את הדלת לחקירה שיפוטית בכך שאישרה והכחישה בפומבי מידע מהותי אודות ניטור תוכני התקשורת שלה". כתוצאה מכך, הורו לגורמים הממשלתיים להמציא ראיות לכך שהמעקב אחר אזרחים היה חיוני לביטחון הלאומי. גם AT&T נדרשה לעשות כן בנוגע לשיתוף הפעולה שלה בתוכנית.

AT&T, בסיוע מתמשך של משרד המשפטים, ערערה על החלטה זו לבית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים בשנת 2007. בעוד התיק מתנהל, הקונגרס העביר בשנת 2008 את "חוק תיקוני FISA". חוק זה העניק חסינות רטרואקטיבית לחברות טלקומוניקציה בגין הפרות עבר של "חוק מעקב המודיעין הזר" המקורי משנת 1978, שדרש צו שיפוטי לפעולות מעקב כאלה.

זמן קצר לאחר מכן, בית המשפט התשיעי לערעורים דחה את ערעור הממשלה והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, כדי שיבחן את סיכויי ההצלחה של התביעה לאור החסינות שקיבלה AT&T. הממשלה הגישה בקשה נוספת לדחיית התביעה, והפעם הסתמכה על סעיף שנכתב במיוחד בחוק החדש, אשר ייִתר כל תביעה משפטית מסוג זה.

ה-EFF התנגד לבקשת הדחייה, בטענה שהוראת החסינות הרטרואקטיבית בחוק החדש אינה חוקתית. בשנת 2009 דחה השופט ווקר את התביעה בנימוק שהדבר נדרש על פי חוק תיקוני FISA החדש.

ה-EFF ערער על פסיקה זו, והסכסוך הגיע שוב לבית המשפט התשיעי לערעורים. בשנת 2011 דחה בית המשפט את הערעור, מאחר שה-EFF לא יכול היה לטעון כי ל-AT&T ישנה אחריות משפטית כלשהי לשיתוף הפעולה עם ה-NSA, במיוחד לאור החסינות הרטרואקטיבית שהוענקה לה. ה-EFF ניסה לערער פעם נוספת לבית המשפט העליון של ארצות הברית, אך בשנת 2012 סירב בית המשפט להעניק צו עיון מחדש (certiorari), ובכך אישר את פסיקת הערכאה הנמוכה אשר קבעה כי תוכנית האזנות הסתר של ה-NSA אינה מפרה את החוק האמריקאי.

השלכות

אחת התוצאות של פרשת הפטינג נגד AT&T היא היכולת של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) לטעון שתוכנית המעקב ההמוני שלה מהווה חיפוש "סביר" תחת התיקון הרביעי לחוקה, בהתבסס על טענה שלא נבחנה לעומק לפיה הדבר חיוני למניעת טרור. החסינות הרטרואקטיבית שקיבלו חברות התקשורת ששיתפו פעולה עם התוכנית ספגה ביקורת מקצועית, מכיוון שהיא מאפשרת לגורמים המעורבים להתחמק מההשלכות החוקתיות של מעשיהם. במקביל, השימוש בחיסיון סודות מדינה, כפי שהותר בפרשה זו, מאפשר לממשלה להימנע גם מדיונים הנוגעים לתיקון הרביעי.

מקור: ויקיפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/Hepting_v._AT%26T