"Ask Zelda!" : Watching Every Word in Snitch City

תקציר

מסמך זה הוא מאמר מתוך SIDToday, עלון פנימי של מנהלת אותות המודיעין של ה-NSA, כחלק מסדרת "שאלו את זלדה". המאמר עוסק ברמות הראויות של מעקב במקום העבודה שמפקחי ה-NSA מפעילים על עובדיהם, ומספק תובנות לגבי מדיניות הפיקוח הפנימית של הסוכנות.

פרטי המסמך

יוצר: National Security Agency - Signals Intelligence Directorate

מפרסם: The Intercept

תאריך יצירה: 2011-09-09

תאריך הדלפה: 2014-03-07

סיווג: Unclassified

תוכניות מעקב: None

תיאור מקורי (אנגלית)

This document is an article from SIDToday, an internal newsletter of the NSA's Signals Intelligence Directorate. The article is part of a series called "Ask Zelda", an advice column. This article responds to an inquiry regarding appropriate levels of supervision in the workplace by NSA supervisors over their employees.

תרגום לעברית

(U//FOUO) שאלו את זלדה: האם המשגיח שלי צריך להשגיח עליי?

מאת "זלדה", מומחית הנימוסים וההליכות של SID

תאריך פרסום: 29 בספטמבר 2003

(U//FOUO) זלדה היקרה,

אני עובד מקצועי ב-NSA כבר כמעט 20 שנה (צבאי ואזרחי). תמיד האמנתי שאם אני עושה את עבודתי, הממונה עליי לא צריך "לנהל אותי במיקרו" (micromanage). לאחרונה עברתי לעבוד תחת מפקח צבאי בדרגת סגן (Lieutenant) שחושב שהוא צריך לדעת איפה אני נמצא בכל דקה ביום. אם אני הולך להפסקה, לקפיטריה או לספרייה, הוא רוצה שאני אגיד לו מתי אני עוזב ומתי אני חוזר. כשאני אומר לו שאני הולך לדיון, הוא רוצה לדעת איפה הדיון מתקיים, עם מי אני נפגש ובאילו נושאים נדון.

מעולם לא נתקלתי בסוג כזה של פיקוח בעבר. האם חוקי העבודה השתנו בזמן שלא שמתי לב? האם הציפייה היא שכל העובדים האזרחיים ידווחו על כל צעד שלהם למפקחים שלהם?

--- חנוק ב-Fort Meade

---

(U//FOUO) חנוק היקרה/יקר,

נשימה עמוקה... ועוד אחת...

לא, חוקי העבודה לא השתנו. אבל נראה ששיטת הניהול של המפקח שלך שונה ממה שהורגלת אליו. בוא נבחן את המצב משתי זוויות:

ראשית, למפקחים יש את הזכות והאחריות לדעת היכן נמצאים העובדים שלהם במהלך שעות העבודה. זה נובע הן משיקולי פרודוקטיביות והן משיקולי בטיחות (חשוב על מצבי חירום כמו תרגילי אש או פינוי מבנה). עם זאת, הדרך שבה מיושמת האחריות הזו היא שיוצרת את ההבדל בין סביבת עבודה מקצועית לתחושה של "מעצר בית".

שנית, ייתכן שהסגן החדש שלך מביא איתו תרבות צבאית שבה דיווח על מיקום הוא נורמה מחייבת, או שהוא פשוט מפקד חדש שעדיין לומד את האיזון בין פיקוח למתן אמון. עבור מישהו עם ניסיון של 20 שנה, זה בהחלט יכול להרגיש כמו חוסר הערכה למקצועיות שלך.

זלדה ממליצה על הצעדים הבאים:

1. שיחת תיאום ציפיות: שבי/שב עם המפקח לשיחה רגועה. הסבר/הסבירי לו שאת/ה רגיל/ה לרמה גבוהה של אוטונומיה וששיטת הדיווח הנוכחית גורמת לך להרגיש חוסר אמון.
2. מציאת פשרה: הציעו להשתמש בלוח שנה משותף ב-Outlook שבו יופיעו הפגישות והמיקומים שלכם, או להשאיר פתק על השולחן כשאתם יוצאים לזמן ממושך. זה יספק לו את המידע שהוא צריך מבלי שתצטרכו "לבקש רשות" בכל פעם.
3. הוכחת אמינות: לפעמים מפקחים חדשים מרפים את הרסן ברגע שהם רואים שהעבודה מתבצעת על הצד הטוב ביותר ושהעובד תמיד זמין כשבאמת צריך אותו.

זכרו, המטרה היא לא לנצח בוויכוח, אלא ליצור סביבת עבודה שבה אתם מרגישים מכובדים והוא מרגיש בשליטה על המשימות של היחידה.

זלדה

קישור למאמר המקורי

http://wayback.archive-it.org/5840/20150521193526/https://firstlook.org/theintercept/2014/03/07/nsa-advice-columnist-seriously/#

ארכיון

Snowden Digital Surveillance Archive