Section 215

להלן סיכום הפרקים של פרק II בחוק הפטריוט של ארה"ב (USA PATRIOT Act). חוק הפטריוט נחקק על ידי הקונגרס של ארצות הברית בשנת 2001 כתגובה לפיגועי 11 בספטמבר. פרק II, שכותרתו "נהלי מעקב מורחבים" (Enhanced Surveillance Procedures), העניק סמכויות מעקב מוגברות לסוכנויות וגופים ממשלתיים שונים. פרק זה כולל 25 סעיפים, כאשר אחד מהם (סעיף 224) מכיל "סעיף שקיעה" (sunset clause) הקובע תאריך תפוגה, 31 בדצמבר 2005, למרבית הוראותיו. ב-22 בדצמבר 2005, תאריך התפוגה הוארך ל-3 בפברואר 2006.

פרק II מכיל רבות מההוראות השנויות ביותר במחלוקת בחוק. תומכי חוק הפטריוט טוענים כי הוראות אלה חיוניות למלחמה בטרור, בעוד שמבקריו טוענים כי סעיפים רבים בפרק פוגעים בזכויות הפרט ובזכויות האזרח.

הסעיפים בפרק II מתקנים את חוק מעקב המודיעין הזר (FISA) משנת 1978 ואת הוראותיו בפרק 18 של הקודקס של ארצות הברית (18 U.S.C.), העוסק ב"פשעים וסדר דין פלילי". הוא גם מתקן את חוק פרטיות התקשורת האלקטרונית משנת 1986. באופן כללי, הפרק מרחיב את סמכויותיהן של סוכנויות פדרליות ליירט, לשתף ולהשתמש בתקשורת פרטית, במיוחד תקשורת אלקטרונית, תוך התמקדות בחקירות פליליות באמצעות עדכון הכללים המסדירים חקירות של פשעי מחשב. הוא גם קובע נהלים ומגבלות עבור אנשים החשים שזכויותיהם הופרו ומבקשים לתבוע סעד, כולל נגד ממשלת ארצות הברית. עם זאת, הוא כולל גם סעיף העוסק בסנקציות סחר נגד מדינות שממשלותיהן תומכות בטרור, שאינו קשור ישירות לסוגיות מעקב.

סעיפים 201 ו-202: יירוט תקשורת

שני סעיפים עוסקים ביירוט תקשורת על ידי ממשלת ארצות הברית.

סעיף 201, שכותרתו "סמכות ליירט תקשורת קווית, בעל פה ואלקטרונית הקשורה לטרור", מתקן את סעיף 2516 לפרק 18 של הקודקס האמריקאי. סעיף זה מאפשר (בתנאים מסוימים) לתובע הכללי של ארצות הברית (או לאחד מפקודיו) להסמיך שופט פדרלי להוציא צו המאשר יירוט של תקשורת קווית או בעל פה על ידי לשכת החקירות הפדרלית (FBI) או סוכנות פדרלית רלוונטית אחרת.

התיקון הוסיף תנאי נוסף המאפשר הוצאת צו יירוט: הצו יכול להינתן כעת אם מתקיימת עבירה פלילית הקשורה לטרור, כגון:

• שימוש בנשק להשמדה המונית.
• מתן סיוע כספי לביצוע פעולות טרור.
• מתן סיוע חומרי לטרוריסטים.
• מתן סיוע חומרי או משאבים לארגוני טרור זרים מוכרים.

סעיף 202, שכותרתו "סמכות ליירט תקשורת... הקשורה לעבירות הונאה ושימוש לרעה במחשבים", תיקן את הקודקס האמריקאי כדי לכלול הונאת מחשבים ושימוש לרעה במחשבים ברשימת הסיבות שבגינן ניתן להוציא צו יירוט.

סעיף 203: סמכות לשיתוף מידע מחקירות פליליות

סעיף זה שינה את כללי סדר הדין הפלילי הפדרליים בנוגע לחשיפת מידע מדיוני חבר מושבעים גדול, אשר בדרך כלל אסורים בחשיפה. סעיף 203(א) התיר חשיפה כזו אם:

• בית משפט מורה על כך.
• בית משפט מוצא שיש עילה לבטל כתב אישום על סמך עניינים שהוצגו בפני חבר המושבעים הגדול.
• המידע נוגע למודיעין חוץ, סיכול ריגול או מידע מודיעיני זר. מידע מודיעיני זר הוגדר כמידע על:
  • מתקפה ממשית או פוטנציאלית או פעולות עוינות חמורות אחרות של מעצמה זרה או סוכן מטעמה.
  • חבלה או טרור בינלאומי על ידי מעצמה זרה או סוכן מטעמה.
  • פעילויות מודיעין חשאיות של שירות מודיעין או רשת של מעצמה זרה.
  • מידע על מעצמה זרה או טריטוריה זרה הנוגע להגנה הלאומית או לביטחונה של ארצות הברית.

סעיף 203(ב) הרחיב את רשימת הגורמים הרשאים לקבל מידע שהושג באמצעות האזנות סתר. הוא התיר לכל קצין חקירות, אכיפת חוק או תובע ממשלתי לחשוף מידע מודיעיני זר בפני מגוון רחב של פקידים פדרליים בתחומי אכיפת החוק, מודיעין, הגנה, הגירה וביטחון לאומי.

סעיף 204: הגבלות על יירוט תקשורת

סעיף זה הסיר מגבלות על השגת מידע מודיעיני זר מתקשורת בינלאומית או זרה. הוא גם הבהיר כי חוק מעקב המודיעין הזר (FISA) צריך להיות האמצעי הבלעדי למעקב אלקטרוני לא רק עבור יירוט שיחות בעל פה ובתקשורת קווית, אלא גם עבור תקשורת אלקטרונית.

סעיף 205: העסקת מתרגמים על ידי ה-FBI

לפי סעיף 205, מנהל ה-FBI רשאי כעת להעסיק מתרגמים כדי לתמוך בחקירות ופעולות נגד טרור, ללא התחשבות בדרישות ובהגבלות כוח האדם הפדרליות הרגילות. עם זאת, עליו לדווח לוועדות המשפטים של בית הנבחרים והסנאט על מספר המתרגמים המועסקים.

סעיף 206: סמכות למעקב "נודד"

חוק FISA מאפשר למבקש צו מעקב לקבל גישה לכל המידע, המתקנים או הסיוע הטכני הדרושים לביצוע מעקב אלקטרוני אחר יעד מסוים. סעיף 206, המכונה סעיף המעקב "הנודד" (Roving surveillance), תיקן את החוק וקבע כי ניתן להוציא צו מעקב גם "בנסיבות שבהן בית המשפט מוצא כי פעולותיו של יעד הבקשה עלולות לסכל את זיהויו של אדם מסוים".

דבר זה מאפשר לסוכנויות המודיעין לבצע מעקב "נודד": הן אינן צריכות לציין את המתקן או המיקום המדויק שבו יתבצע המעקב. סמכות דומה כבר הייתה קיימת בחקירות פליליות, וסעיף זה יישר קו בין היכולות של סוכנויות המודיעין לאלו של גופי אכיפת החוק הפלילי. סעיף זה עורר מחלוקת רבה, שכן מבקרים טענו שהוא עלול לאפשר צווים מסוג "ג'ון דו" (John Doe) שאינם מזהים לא את יעד המעקב ולא את מיקומו.

סעיף 207: משך זמן מעקב FISA אחר סוכני מעצמה זרה

בעבר, חוק FISA הגדיר את משך הזמן של צו מעקב רק כנגד מעצמה זרה. סעיף 207 הרחיב זאת וקבע כי צו מעקב נגד סוכן של מעצמה זרה יכול להיות בתוקף למשך 90 יום. הוא גם האריך את תוקפם של צווים לחיפוש פיזי מ-45 ל-90 יום, ועד 120 יום עבור סוכני מעצמה זרה. החוק הבהיר כי ניתן להאריך צווים אלו לתקופה של עד שנה.

סעיף 208: מינוי שופטים

סעיף זה הגדיל את מספר שופטי המחוז הפדרליים המוסמכים לבחון בקשות לצווי מעקב משבעה לאחד-עשר. כמו כן, נקבע כי שלושה מהשופטים חייבים להתגורר במרחק של עד 20 מייל (32 ק"מ) ממחוז קולומביה.

סעיף 209: תפיסת הודעות דואר קולי מתוקף צו

סעיף זה שינה את החוק כך שהממשלה אינה נדרשת עוד להגיש בקשה לצו האזנת סתר מורכב כדי לגשת להודעות דואר קולי מאוחסנות. במקום זאת, כעת די בצו חיפוש רגיל. המטרה, לדברי הסנאטור פטריק ליהי, הייתה "להרמן את הכללים החלים על תקשורת קולית מאוחסנת ותקשורת שאינה קולית (כמו דואר אלקטרוני)".

סעיפים 210 ו-211: היקף צווי זימון לרישומי תקשורת אלקטרונית

סעיף 210 הרחיב את סוג המידע שספקי תקשורת אלקטרונית נדרשים למסור לממשלה במסגרת צו. הרשימה כוללת כעת רישומים של זמני ומשך החיבור, וכן מספרי זיהוי או כתובות של הציוד ששימש לתקשורת, גם אם הוקצו באופן זמני (למשל, כתובות IP זמניות).

סעיף 211 הבהיר את היקפם של צווים אלה גם לגבי לקוחות טלוויזיה בכבלים. הוא התיר לממשלה לקבל גישה לרשומות של לקוחות כבלים, למעט רשומות החושפות את בחירת תכני הווידאו של המנוי.

סעיף 212: חשיפת תקשורת אלקטרונית במקרי חירום

סעיף זה מתקן את החוק כך שספקי תקשורת יכולים לחשוף מרצונם מידע על תקשורת של לקוח (לא בהכרח את התוכן עצמו) אם הם מאמינים בתום לב שקיימת סכנה מיידית למוות או לפציעה גופנית חמורה לאדם כלשהו.

---

מקור: ויקיפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/Section_summary_of_Title_II_of_the_Patriot_Act