ליויתן קנדי: 15 מיליון הורדות ביום תחת מעקב
מבצע LEVITATION של סוכנות הביון הקנדית CSE עקב בחשאי אחר מיליוני הורדות קבצים ביום. איך זה נעשה, למה, ומה זה אומר על הפרטיות של כולנו.
שמעו סיפור על חבר. לפני כמה שבועות הוא היה צריך לשלוח למישהו קובץ וידאו גדול. ענק. מן הסתם אימייל לא בא בחשבון. אז הוא עשה מה שכולנו עושים. הוא נכנס לאחד מאתרי שיתוף הקבצים החינמיים, העלה את הקובץ וקיבל לינק. פעולה פשוטה. יומיומית. הוא שלח את הלינק והמשיך בחיים שלו.
החבר שלי לא חשב על זה יותר מדי. מי חושב על הדברים האלה. זה בסך הכל שירות נוח שפותר בעיה טכנית. הוא אפילו לא זוכר באיזה אתר הוא השתמש. אולי WeTransfer, אולי Mega, אולי אחד אחר. זה לא באמת משנה. או שכן. כי בזמן שהוא העלה את הסרטון מהטיול המשפחתי, יכול להיות שמישהו בצד השני של העולם צפה בו. ולא, אני לא מתכוון לחבר שלו.
אני רוצה לספר לכם על מבצע חשאי שנקרא LEVITATION. וזה לא קסם ריחוף. זאת תוכנית מעקב אמיתית לגמרי. היא נוהלה על ידי ה CSE, סוכנות הביון הקנדית. סביר להניח שמעולם לא שמעתם עליהם. אבל הם שם. והם עובדים קשה מאוד. מסתבר שאחד הפרויקטים שלהם היה לעקוב אחרי כולנו.
CSE, או בשמה המלא Communications Security Establishment, היא הגרסה הקנדית של ה NSA האמריקאי או ה GCHQ הבריטי. הם חלק מרכזי בברית המודיעין שנקראת חמש העיניים. הברית הזאת כוללת את ארצות הברית, בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. מה שהן יודעות, כולן יודעות. וזה הרבה.
אז מה זה בעצם LEVITATION? פה הסיפור נהיה מעניין. בזכות ההדלפות של אדוארד סנודן ב 2014, גילינו על קיומו של המבצע הזה. אפשר לקרוא על עוד המון גילויים שלו בארכיון המסמכים המיוחד כאן /category/snowden-archive. לפי המסמכים, ה CSE ניטר באופן שיטתי עשרות אתרי שיתוף קבצים פופולריים. הם פשוט התחברו לצינורות הנתונים הראשיים ושאבו הכל.
כשאני אומר הכל, אני מתכוון להכל. התוכנית זיהתה ורשמה בין 10 ל 15 מיליון אירועי הורדת קבצים בכל יום. בכל יום. קראתם נכון. זה היקף בלתי נתפס של איסוף מידע על אנשים רגילים לחלוטין. על אזרחים מכל רחבי העולם. קנדים, אמריקאים, ישראלים, כולם.
המערכת שלהם הייתה מתוחכמת. בכל פעם שמישהו לחץ על לינק הורדה באחד האתרים המנוטרים, LEVITATION נכנסה לפעולה. היא תיעדה את כתובת ה IP של המוריד. היא זיהתה את שם הקובץ המדויק. היא ידעה מאיזה שרת הקובץ ירד. היא ידעה את חתימת הזמן. היא לא בהכרח קראה את תוכן הקובץ, אבל היא ידעה כל דבר אחר עליו.
וזה העניין. הם יגידו תמיד שהם לא קוראים את התוכן. שהפרטיות שלנו נשמרת. אבל זה לא מדויק. הם יודעים שאתה הורדת קובץ בשם my secret affair photos dot zip. הם יודעים שהורדת סרט לפני שהוא יצא לקולנוע. הם יודעים שהורדת מסמך רגיש מהעבודה למחשב הפרטי שלך. הם יודעים כמעט הכל, גם בלי לפתוח את הקובץ. המידע מסביב, המטא דאטה, מספר את כל הסיפור.
למה הם עשו את זה. זאת שאלת מיליון הדולר. התירוץ הרשמי, כמו תמיד, היה ביטחון לאומי. הם טענו שהם חיפשו טרוריסטים וקיצונים שמשתמשים בפלטפורמות האלה להפצת תעמולה, מדריכים לבניית פצצות וחומרים מסוכנים אחרים. מטרה חשובה, אין ויכוח. אבל האם הדרך הזאת מוצדקת.
המסמכים עצמם חושפים את האמת העגומה. מתוך אותם 15 מיליון אירועי הורדה ביום, האנליסטים של ה CSE הצליחו לזהות אולי כמה מאות הורדות חשודות בחודש. מאות בודדות מתוך מאות מיליונים. זה פחות מאחוז קטן שבקטן. בשביל הסיכוי הזעיר הזה לתפוס מישהו רע, הם בנו מערכת שעוקבת אחרי העולם כולו. זה כמו לשרוף את כל הגורן כדי למצוא גרגר חיטה אחד.
הסיפור הזה הוא דוגמה קלאסית לסכנה של מעקב המוני. הוא מראה איך סוכנויות ממשלתיות, גם במדינות דמוקרטיות ונחמדות כמו קנדה, מרשות לעצמן לחרוג מכל גבול סביר. הן אוספות מידע על כולנו תחת ההנחה שכולנו חשודים פוטנציאליים. וזה הופך את מאזן הכוחות בין האזרח למדינה.
ומה שקורה בקנדה לא נשאר בקנדה. בגלל ברית חמש העיניים, המידע הזה היה נגיש גם ל NSA וגם לסוכנויות האחרות. כך, מעקב של מדינה אחת הופך בקלות למעקב גלובלי. אז בפעם הבאה שאתם שולחים או מקבלים קובץ גדול, תזכרו את LEVITATION. תזכרו שתמיד יש סיכוי שמישהו מסתכל. לתפיסת עולם רחבה יותר על הנושא, אתם מוזמנים לעיין בשאר המאמרים שלי בבלוג /articles.
