WikiLeaks
ויקיליקס: ארגון ללא מטרות רווח שחשף מסמכים מסווגים וחומרי מדיה שחשפו הפרות זכויות אדם, שחיתות ומעקבים ממשלתיים.
ויקיליקס (WikiLeaks) הוא ארגון תקשורת ומוציא לאור של מסמכים מודלפים, הפועל ללא מטרות רווח. הוא ממומן באמצעות תרומות ושיתופי פעולה עם כלי תקשורת. הארגון פרסם מסמכים מסווגים וחומרי מדיה אחרים שסופקו על ידי מקורות אנונימיים. הוא נוסד בשנת 2006 על ידי ג'וליאן אסאנג'. קריסטין הראפנסון (Kristinn Hrafnsson) הוא העורך הראשי שלו. אתר האינטרנט של הארגון מצהיר כי הוא חשף יותר מעשרה מיליון מסמכים וניתוחים קשורים. הפרסום האחרון של מסמכים מקוריים על ידי ויקיליקס היה בשנת 2019, והפרסום האחרון מכל סוג היה בשנת 2021. החל מנובמבר 2022, מסמכים רבים באתר הארגון הפכו לבלתי נגישים. בשנת 2023, הצהיר אסאנג' כי ויקיליקס אינו מסוגל עוד לפרסם, עקב מאסרו וההשפעות של מעקבים ממשלתיים אמריקאיים והגבלות מימון על חושפי שחיתויות פוטנציאליים.
ויקיליקס חשף מאגרי מסמכים וחומרי מדיה שהצביעו על הפרות חמורות של זכויות אדם וחירויות אזרחיות על ידי ממשלות שונות. הוא פרסם צילומים של התקיפה האווירית בבגדאד ב-12 ביולי 2007, תחת הכותרת "רצח נלווה" (Collateral Murder), בה נהרגו עיתונאי רויטרס עיראקים ומספר אזרחים נוספים על ידי צוות מסוק אמריקאי. הארגון פרסם אלפי יומני שדה צבאיים של ארצות הברית מהמלחמה באפגניסטן וממלחמת עיראק, מברקים דיפלומטיים מארצות הברית ומערב הסעודית, וכן הודעות דואר אלקטרוני מממשלות סוריה וטורקיה. בנוסף, ויקיליקס פרסם מסמכים החושפים שחיתות בקניה ובחברת סמהרג'י (Samherji), כלי לוחמת סייבר ומעקב שנוצרו על ידי ה-CIA (סוכנות הביון המרכזית), ומעקב של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) אחר נשיא צרפת. במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, ויקיליקס פרסם הודעות דואר אלקטרוני מהוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC) וממנהל הקמפיין של הילרי קלינטון. ההדלפות הראו כי הוועדה הלאומית של המפלגה פעלה למעשה כזרוע של קמפיין קלינטון במהלך הבחירות המקדימות, וניסתה לערער את הקמפיין של ברני סנדרס. חשיפות אלו הובילו להתפטרותה של יושבת ראש ה-DNC וגרמו נזק משמעותי לקמפיין של קלינטון.
ויקיליקס זכה בפרסים רבים וקיבל שבחים מארגוני תקשורת, ארגוני חברה אזרחית ומנהיגים עולמיים על חשיפת סודות מדינה ותאגידים, הגברת השקיפות, סיוע לחופש העיתונות ושיפור השיח הדמוקרטי תוך קריאת תיגר על מוסדות רבי-עוצמה. הארגון היה מטרה לקמפיינים שנועדו להכפישו, כולל ניסיונות שסוכלו על ידי החברות פלנטיר (Palantir) ו-HBGary. בנוסף, מערכות התרומות של ויקיליקס שובשו על ידי חברות סליקה. כתוצאה מכך, קרן ואו הולנד (Wau Holland Foundation) מסייעת בעיבוד התרומות לארגון.
הארגון ספג ביקורת על סינון תוכן לקוי ופגיעה בפרטיות. לדוגמה, ויקיליקס חשף מספרי ביטוח לאומי, מידע רפואי, מספרי כרטיסי אשראי ופרטים על ניסיונות התאבדות. ארגוני חדשות, פעילים, עיתונאים וחברים לשעבר מתחו ביקורת על ויקיליקס בשל טענות להטיה נגד קלינטון ובעד טראמפ, וחוסר שקיפות פנימית. עיתונאים מסוימים טענו כי לארגון היו קשרים עם ממשלת רוסיה. עיתונאים גם ביקרו את הארגון על קידום תיאוריות קונספירציה ועל מה שהם תיארו כתיאורים מוגזמים ומטעים של תכני ההדלפות. ה-CIA והקונגרס של ארצות הברית הגדירו את הארגון כ"שירות מודיעין עוין שאינו מדינה" לאחר חשיפת כלי הפריצה של ה-CIA לאלקטרוניקה צרכנית בפרסום "כספת 7" (Vault 7).
היסטוריה
הקמה
ההשראה לוויקיליקס הייתה הדלפת "מסמכי הפנטגון" (Pentagon Papers) על ידי דניאל אלסברג בשנת 1971. אסאנג' בנה את ויקיליקס במטרה לקצר את הזמן בין הדלפה לסיקור שלה בתקשורת. ויקיליקס הוקם באוסטרליה בסיועו של דניאל מת'יוס, ושרתיו הועברו במהרה לשוודיה ולמדינות אחרות שהעניקו הגנה משפטית רחבה יותר לתקשורת. אסאנג' תיאר את ויקיליקס כארגון אקטיביסטי ואמר כי "השיטה היא שקיפות, המטרה היא צדק".
שם המתחם wikileaks.org נרשם ב-4 באוקטובר 2006. האתר הוקם ופרסם את מסמכו הראשון בדצמבר 2006. הוא תיאר את מייסדיו כשילוב של מתנגדי משטר אסיאתיים, עיתונאים, מתמטיקאים וטכנולוגים מחברות סטארט-אפ מארצות הברית, טייוואן, אירופה, אוסטרליה ודרום אפריקה. בינואר 2007, אחד ממארגני ויקיליקס, ג'יימס צ'ן, אמר למגזין TIME: "אנו אנשים רציניים העובדים על פרויקט רציני... שלושה יועצים נעצרו על ידי ממשלה אסיאתית, אחד מאיתנו למשך יותר משש שנים". ויקיליקס הצהיר כי "תחומי העניין העיקריים שלנו הם משטרים דכאניים באסיה, הגוש הסובייטי לשעבר, אפריקה שמדרום לסהרה והמזרח התיכון", אך "אנו מצפים גם לסייע לאנשים במערב המעוניינים לחשוף התנהגות לא אתית בממשלות ובתאגידים שלהם". ויקיליקס יוצג בציבור בדרך כלל על ידי ג'וליאן אסאנג', שתיאר את עצמו כ"הלב והנשמה של הארגון הזה".
הוועדה המייעצת
אסאנג' הקים ועדה מייעצת בלתי פורמלית בימיו הראשונים של ויקיליקס, שהורכבה מעיתונאים, פעילים פוליטיים ומומחי מחשבים. בשנת 2007, ויקיליקס מסר שהוועדה עדיין בשלבי הקמה אך כוללת נציגים מקהילות גולים רוסים ופליטים טיבטים, כתבים, אנליסט מודיעין אמריקאי לשעבר וקריפטוגרפים. חברי הוועדה כללו את פיליפ אדמס, ג'וליאן אסאנג', ואנג דן, סולט דרייפוס, סי.ג'יי. הינקה, טאשי נמגיאל קמסיטסנג, בן לורי, שיאו צ'יאנג, צ'יקו ויטאקר, ואנג יוקאי וג'ון יאנג.
הוועדה המייעצת של ויקיליקס לא התכנסה בפועל. לפי Wired UK, רוב חברי הוועדה שרואיינו אמרו שהיו מעורבים מעט מאוד בוויקיליקס. חלקם אמרו שלא ידעו שהם מוזכרים באתר, או כיצד שמם הגיע לשם. מומחה אבטחת המחשבים בן לורי אמר שהיה חבר בוועדה "עוד לפני ההתחלה", אך "לא היה בטוח באמת מה משמעות הוועדה המייעצת". החבר לשעבר פיליפ אדמס מתח ביקורת על הוועדה ואמר שאסאנג' "מעולם לא ביקש עצה. הוועדה המייעצת הייתה בבירור קישוט לחלון הראווה, אז הוא בחר אנשים המזוהים עם מדיניות פרוגרסיבית במקומות שונים". אסאנג' הגיב בכינוי הוועדה "בלתי פורמלית למדי".
כאשר סטיבן אפטרגוד (Steven Aftergood), מבקר בולט של סודיות, התבקש להצטרף לוועדה המייעצת הראשונית, הוא סירב. הוא אמר למגזין טיים כי "יש להם ראייה אידיאליסטית מאוד לגבי טבען של הדלפות והשפעתן. נראה שהם חושבים שרוב המדליפים הם מצילים ועושי טוב הנלחמים לבדם באימפריות רשע כאלו או אחרות".
מחלוקות פנימיות ב-2010
בספטמבר 2010 החל גל התפטרויות של חברים מרכזיים בוויקיליקס. הסיבות היו החלטתו של אסאנג' לפרסם את יומני המלחמה בעיראק בחודש שלאחר מכן, סכסוכים פנימיים עם חברים אחרים ותגובתו להאשמות בתקיפה מינית. לדברי הרברט סנוראסון: "גילינו שרמת העריכה (השחרת פרטים רגישים) שבוצעה במסמכי אפגניסטן לא הייתה מספקת. הודעתי שאם הפרסום הבא לא יקבל תשומת לב מלאה, לא אהיה מוכן לשתף פעולה". חברים מסוימים בוויקיליקס קראו לאסאנג' לפרוש מתפקידו.
ב-25 בספטמבר 2010, לאחר שהושעה על ידי אסאנג' בגין "חוסר נאמנות, מרדנות וערעור יציבות", דניאל דומשייט-ברג (Daniel Domscheit-Berg), הדובר הגרמני של ויקיליקס, אמר ל"דר שפיגל" שהוא מתפטר. הוא אמר, "לוויקיליקס יש בעיה מבנית. אני לא רוצה עוד לקחת אחריות על כך, ולכן אני עוזב את הפרויקט". אסאנג' האשים את דומשייט-ברג בהדלפת מידע ל"ניוזוויק", בעוד דומשייט-ברג טען שצוות ויקיליקס לא היה מרוצה מניהולו של אסאנג' ומהטיפול שלו בפרסום מסמכי המלחמה באפגניסטן. דומשייט-ברג דרש שקיפות רבה יותר בכספי הארגון ובהדלפות שפורסמו לציבור.
לפי מקורות שונים, דומשייט-ברג העתיק ואז מחק למעלה מ-3,500 תקשורות חסויות של חושפי שחיתויות שטרם פורסמו. חלק מהתקשורות הכילו מאות מסמכים, כולל רשימת "אסורי הטיסה" של ממשלת ארה"ב, הדלפות מבנק אוף אמריקה, מידע פנים מ-20 ארגונים ניאו-נאציים, ומסמכים שנשלחו על ידי רנטה אווילה על עינויים והתעללות ממשלתית במדינה לטינו-אמריקאית. אסאנג' טען שדומשייט-ברג מחק קובצי וידאו של טבח גראנאי (Granai massacre) על ידי מפציץ אמריקאי, שוויקיליקס תכנן לפרסם.
דומשייט-ברג טען שלקח את הקבצים מוויקיליקס מכיוון שלא בטח באבטחת האתר. בספרו כתב שהוא "מחכה שג'וליאן ישקם את האבטחה, כדי שנוכל להחזיר לו את החומר". דומשייט-ברג וחבר נוסף (שכונה "הארכיטקט") הצפינו את הקבצים ומסרו אותם לצד שלישי שלא היה לו המפתח. באוגוסט 2011, דומשייט-ברג אמר שמחק את הקבצים לצמיתות "כדי להבטיח שהמקורות לא ייפגעו".
כמה בכירים נוספים שעזבו את הארגון באותה תקופה חברו לדומשייט-ברג כדי להקים את OpenLeaks, ארגון הדלפות חדש עם פילוסופיית ניהול והפצה שונה.
פעולות נגד ויקיליקס
בתחילת 2010, טען אסאנג' כי השיג מסמכים המראים ששני סוכני מחלקת המדינה עקבו אחריו בטיסה מאיסלנד לנורווגיה. עיתונאים איסלנדים לא הצליחו לאמת את טענותיו, אשר הוכחשו על ידי מחלקת המדינה. אסאנג' לא פרסם את המסמכים לכאורה.
לאחר שג'וליאן אסאנג' קיבל מקלט מדיני ונכנס לשגרירות אקוודור בלונדון בשנת 2012, הותקנו מצלמות אבטחה חדשות, ואנשי אבטחה מחברות UC Global ו-Promsecurity תיעדו את פעילויותיו ומפגשיו, כולל עם הצוות המשפטי שלו. במייל משנת 2017, המעקב הוצדק בחשד שאסאנג' "עובד עבור הרוסים".
מקור: ויקיפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/WikiLeaks
