Glenn Greenwald
גלן גרינוולד: עיתונאי, סופר ועורך דין אמריקאי. חשף את תוכניות המעקב העולמיות של ארה"ב ובריטניה עם אדוארד סנודן.
גלן אדוארד גרינוולד (נולד ב-6 במרץ 1967) הוא עיתונאי, סופר ועורך דין אמריקאי.
בשנת 1996, ייסד גרינוולד משרד עורכי דין שהתמקד בליטיגציה הקשורה לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית. הוא החל לכתוב בלוג על סוגיות ביטחון לאומי באוקטובר 2005, על רקע דאגתו הגוברת ממה שראה כמתקפות על חירויות האזרח מצד ממשל ג'ורג' ו. בוש בעקבות פיגועי 11 בספטמבר. הוא הפך למבקר קולני של מלחמת עיראק ושמר על עמדה ביקורתית כלפי מדיניות החוץ האמריקאית.
גרינוולד החל לכתוב עבור אתר "סלון" (Salon) בשנת 2007, ועבור "הגרדיאן" (The Guardian) בשנת 2012. ביוני 2013, בעת עבודתו ב"גרדיאן", החל לפרסם סדרת דיווחים שחשפה מידע שלא היה ידוע קודם לכן על תוכניות המעקב העולמיות של ארצות הברית ובריטניה, בהתבסס על מסמכים מסווגים שסיפק לו אדוארד סנודן. עבודתו תרמה לזכייתו של "הגרדיאן" בפרס פוליצר לשנת 2014, והוא היה חלק מקבוצה של שלושה עיתונאים שזכו בפרס ג'ורג' פולק בשנת 2013. בשנת 2014, היה ממייסדי "האינטרספט" (The Intercept), שם שימש כעורך עד להתפטרותו באוקטובר 2020. לאחר מכן, החל גרינוולד לפרסם ניוזלטר עצמאי.
ביוני 2019, דרך "האינטרספט ברזיל", פרסם גרינוולד שיחות שהודלפו בין בכירים המעורבים ב"מבצע שטיפת רכב" (Operação Lava Jato), פרשת שחיתות רחבת היקף בברזיל. נראה היה כי השיחות הראו שהשופט החוקר פעל באופן מוטה נגד הנשיא לשעבר לואיז אינסיו לולה דה סילבה לקראת הבחירות ב-2018. בינואר 2020, הוגש נגד גרינוולד כתב אישום בגין פשעי סייבר על ידי התביעה הברזילאית, אך האישומים בוטלו על ידי שופט פדרלי חודש לאחר מכן. כיום הוא מגיש את התוכנית "עדכון מערכת" (System Update) בפלטפורמת ראמבל (Rumble).
ראשית חייו והשכלתו
גרינוולד נולד בקווינס, ניו יורק, לארלין ודניאל גרינוולד. משפחתו עברה ללודרדייל לייקס, פלורידה, כשהיה תינוק; הוריו נפרדו כשהיה בן שש. גרינוולד יהודי, אך גדל ללא זיקה לדת מאורגנת, לא חגג בר מצווה, ואמר כי "הצו המוסרי שלי אינו מושפע בשום צורה מדוקטרינה דתית".
בהשראת סבו, שכיהן במועצת העיר לודרדייל לייקס, החליט גרינוולד, עוד בהיותו תלמיד תיכון בן 17, להתמודד על מושב במועצה בבחירות 1985. הוא לא נבחר, וסיים במקום הרביעי עם 7% מהקולות. ב-1991 התמודד שוב וסיים במקום השלישי עם 18% מהקולות. לאחר מכן, הפסיק להתמודד על תפקידים פוליטיים והתמקד בלימודי משפטים.
הוא קיבל תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ב-1990 ותואר דוקטור למשפטים (J.D.) מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק ב-1994. חוויותיו בצוות הדיבייט של המכללה השפיעו על מסלול הקריירה שלו. "זה פיתח, אני חושב, הרבה מהכישורים והעניין שבסופו של דבר הכווינו את הקריירה העתידית שלי", אמר בראיון.
עורך דין ליטיגציה
גרינוולד עסק בעריכת דין במחלקת הליטיגציה של משרד "Wachtell, Lipton, Rosen & Katz" בין השנים 1994 ל-1995. ב-1996, הוא ייסד-בשותפות משרד ליטיגציה משלו, שם ייצג בתיקים שעסקו בסוגיות של חוקה אמריקאית וזכויות אזרח. הוא עבד פרו בונו בחלק ניכר מזמנו, ותיקיו כללו ייצוג של מת'יו הייל, תומך בעליונות הגזע הלבן מאילינוי, שלדעת גרינוולד נכלא על לא עוול בכפו, וכן את הארגון הניאו-נאצי "הברית הלאומית".
על עבודתו בתיקי חופש הביטוי במסגרת התיקון הראשון, אמר גרינוולד למגזין "רולינג סטון" ב-2013: "בעיניי, זוהי תכונה הרואית להיות כל כך מחויב לעיקרון שאתה מיישם אותו לא כשהדבר קל... לא כשהוא תומך בעמדתך, לא כשהוא מגן על אנשים שאתה אוהב, אלא כשהוא מגן על אנשים שאתה שונא".
בשנת 2005, החליט גרינוולד מרצונו לסיים את עיסוקו בעריכת דין, לדבריו "כי יכולתי, וכי אחרי עשר שנים, השתעממתי מליטיגציה במשרה מלאה ורציתי לעשות דברים אחרים שלדעתי היו מרתקים יותר ויכלו ליצור השפעה רבה יותר, כולל כתיבה פוליטית".
קריירה עיתונאית
הבלוג Unclaimed Territory ו"סלון"
באוקטובר 2005, פתח גרינוולד את הבלוג שלו "Unclaimed Territory" (טריטוריה לא נתבעת), שהתמקד בפרשת פליים, חקירת הדלפת ה-CIA, והמחלוקת סביב תוכנית המעקב ללא צו של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA). ב-2006 זכה הבלוג בפרס "הבלוג החדש הטוב ביותר".
בפברואר 2007, הצטרף גרינוולד ככותב תורם לאתר "סלון". בין הנושאים שעליהם הרבה לכתוב היו חקירת מתקפת האנתרקס ב-2001, והתנגדותו למינוי בכיר ה-CIA לשעבר, ג'ון ברנן, לתפקיד ראש ה-CIA או מנהל המודיעין הלאומי. ברנן הסיר את מועמדותו לאחר מסע התנגדות שהובל על ידי גרינוולד ובלוגרים ליברליים. ב-2010 תיאר גרינוולד את חיילת צבא ארה"ב צ'לסי מאנינג כ"חושפת שחיתויות הפועלת ממניעים נאצלים ביותר" וכ"גיבורה לאומית הדומה לדניאל אלסברג".
הגרדיאן
ביולי 2012, הצטרף גרינוולד לזרוע האמריקאית של העיתון הבריטי "הגרדיאן". הוא הסביר שהמעבר הציע לו "הזדמנות להגיע לקהל חדש, להפוך את קהל הקוראים שלי לבינלאומי יותר, ולהתחדש בסביבה שונה".
חשיפות המעקב העולמי
בסוף 2012, יצר קשר עם גרינוולד באופן אנונימי אדוארד סנודן, עובד קבלן לשעבר של ה-NSA, שטען כי ברשותו "מסמכים רגישים" שהוא מעוניין לחלוק. גרינוולד מצא את אמצעי האבטחה שסנודן דרש ממנו מסורבלים מדי. כעבור חודש, בינואר 2013, פנה סנודן לבמאית הדוקומנטרית לורה פויטרס, והיא זו שחיברה בינו לבין גרינוולד.
המסמכים הראשונים של סנודן פורסמו ב-5 ביוני 2013 ב"גרדיאן", במאמר מאת גרינוולד שדיווח על צו סודי ביותר של בית המשפט למעקב אחר גורמי מודיעין זרים. הצו הורה לחברת ורייזון לספק ל-NSA מטא-דאונים של כל שיחות הטלפון בתוך ארה"ב ובינה לבין מדינות זרות. גרינוולד טען שמסמכיו של סנודן חשפו את "היקף המעקב הפנימי תחת ממשל אובמה". סדרת הכתבות שעליה עבד תרמה לזכייתם של "הגרדיאן" (יחד עם "הוושינגטון פוסט") בפרס פוליצר לשירות הציבור ב-2014.
עבודתו של גרינוולד על סיפור סנודן הוצגה בסרט התיעודי "אזרח מספר ארבע" (Citizenfour), שזכה בפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר לשנת 2014. גרינוולד הופיע על הבמה עם הבמאית לורה פויטרס כדי לקבל את הפרס.
באוגוסט 2013, בעדותו בפני הקונגרס הלאומי של ברזיל, טען גרינוולד כי ממשלת ארה"ב השתמשה במאבק בטרור כתירוץ למעקב חשאי כדי להתחרות במדינות אחרות ב"תחומים העסקיים, התעשייתיים והכלכליים".
באוקטובר 2013, עזב גרינוולד את "הגרדיאן" לטובת "הזדמנות עיתונאית של פעם בקריירה, שאף עיתונאי לא יכול היה לסרב לה".
First Look Media ו"האינטרספט"
המימון ל"האינטרספט" סופק על ידי מייסד eBay, פייר אומידיאר. הארגון החדש, "First Look Media", השיק את הפרסום המקוון הראשון שלו, "האינטרספט", ב-10 בפברואר 2014. גרינוולד שימש כעורך ראשי לצד לורה פויטרס וג'רמי סקייהיל.
ב-29 באוקטובר 2020, התפטר גרינוולד מ"האינטרספט", בטענה לצנזורה פוליטית והפרות חוזה מצד העורכים. לדבריו, הם מנעו ממנו לדווח על טענות הנוגעות להתנהלותו של ג'ו ביידן מול סין ואוקראינה, ודרשו ממנו לא לפרסם את המאמר בשום מקום אחר. העורכת הראשית, בטסי ריד, הכחישה את טענותיו והאשימה אותו בניסיון להציג "טענות מפוקפקות של קמפיין טראמפ כעיתונות". לאחר התפטרותו, פרסם גרינוולד את המאמר באופן עצמאי, יחד עם התכתובת שלו עם עורכי "האינטרספט".
Substack, Locals ו-Rumble
לאחר שעזב את "האינטרספט", החל גרינוולד לפרסם כתבות ופרשנות בפלטפורמת הניוזלטרים "Substack", שם צבר מאות אלפי מנויים. בשנת 2023, החל להגיש את התוכנית "עדכון מערכת" (System Update) בפלטפורמת הווידאו "Rumble". התוכנית כוללת מונולוג על סוגיות פוליטיות אקטואליות, ביקורת תקשורת, וראיונות עם אורחים כמו ג'פרי סאקס, ג'ון מירשהיימר, אדוארד סנודן ורוברט פ. קנדי ג'וניור.
הופעות בכלי תקשורת שמרניים
מאז חשיפות סנודן, גרינוולד "מיצב את עצמו מחדש כמבקר תקשורת פרובוקטיבי", לפי מגזין "ניו יורק". הוא הפך לאורח תדיר ברשת פוקס ניוז, ובמיוחד בתוכניתו של טאקר קרלסון. הוא טען כי רשת MSNBC מנעה ממנו להופיע בשידוריה בשל ביקורתו על המגישה רייצ'ל מדאו.
הדלפות "מבצע שטיפת רכב" בברזיל (2019)
ב-9 ביוני 2019, פרסמו גרינוולד ועמיתיו ב"האינטרספט ברזיל" הודעות טלגרם שהודלפו בין חברי צוות החקירה של "מבצע שטיפת רכב". ההודעות חשפו כי חברים במערכת המשפט הברזילאית, כולל השופט ושר המשפטים לשעבר סרז'יו מורו והתובע הראשי דלתן דלניול, הפרו נהלים משפטיים ואתיים בחקירה נגד נשיא ברזיל לשעבר לולה דה סילבה, באופן שהשפיע על הרשעתו ומנע ממנו להתמודד בבחירות 2018. בעקבות ההדלפות הואשם גרינוולד בפשעי סייבר, אך האישומים נגדו בוטלו.
מקור: ויקיפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/Glenn_Greenwald
