Snowden (film)

סנודן (באנגלית: Snowden) הוא סרט מתח ביוגרפי משנת 2016 בבימויו של אוליבר סטון, שנכתב על ידי סטון וקירן פיצג'רלד. הסרט מבוסס על הספרים "תיקי סנודן" (The Snowden Files, 2014) מאת לוק הארדינג ו"זמן התמנון" (Time of the Octopus, 2015) מאת אנטולי קוצ'רנה. בסרט מככב ג'וזף גורדון-לוויט בתפקיד אדוארד סנודן, קבלן משנה של סוכנות הביון המרכזית (CIA) וחושף שחיתויות, שהעתיק והדליף מידע מסווג ביותר מהסוכנות לביטחון לאומי (NSA) החל משנת 2013. בנוסף לגורדון-לוויט, הסרט כולל צוות שחקנים רחב, ביניהם שיילין וודלי, מליסה ליאו, זאכרי קווינטו, טום וילקינסון, סקוט איסטווד, לוגאן מרשל-גרין, טימותי אוליפנט, בן שנצר, לקית' סטנפילד, ריס איוואנס וניקולס קייג'. הסרט הוא הפקה בינלאומית משותפת של גרמניה, צרפת וארצות הברית, והצילומים העיקריים החלו ב-16 בפברואר 2015 במינכן.

הסרט הוקרן בכנס קומיק-קון בסן דייגו ב-21 ביולי 2016, לפני הקרנת הבכורה שלו בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו ב-9 בספטמבר 2016. הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-16 בספטמבר 2016, תחת הפצת Open Road Films, וב-22 בספטמבר בגרמניה. הוא זכה לביקורות מעורבות מהמבקרים, ששיבחו את הופעתו של גורדון-לוויט אך מתחו ביקורת על הבימוי של סטון. הסרט הכניס 37.3 מיליון דולר ברחבי העולם, לעומת תקציב של 40 מיליון דולר.

עלילה

בשנת 2013, אדוארד סנודן מארגן פגישה חשאית בהונג קונג עם יוצרת הסרטים התיעודיים לורה פויטראס והעיתונאי גלן גרינוולד. הם דנים בפרסום המידע המסווג שברשותו בנוגע למעקב המונים בלתי חוקי שבוצע על ידי הסוכנות לביטחון לאומי (NSA). בהמשך, פויטראס יצרה סרט תיעודי על פגישה זו בשם "האזרח הרביעי" (Citizenfour), שקטעים ממנו שולבו בסרט.

העלילה חוזרת לשנת 2004, אז סנודן עובר טירונות לאחר שהתגייס לצבא ארצות הברית במטרה להצטרף לכוחות המיוחדים. הוא שובר את עצם השוקה שלו ונמסר לו שהוא יקבל שחרור מנהלי, אך מעודדים אותו לשרת את ארצו בדרכים אחרות.

סנודן מגיש מועמדות לתפקיד בסוכנות הביון המרכזית (CIA) ועובר את תהליך המיון. תחילה, תשובותיו לשאלות המיון אינן מספקות, אך סגן המנהל קורבין או'בריאן מחליט לתת לו הזדמנות, לאור "הזמנים יוצאי הדופן". סנודן נשלח למתקן "הגבעה" (The Hill), שם הוא לומד ועובר הכשרה בלוחמת סייבר. הוא לומד על "חוק מעקבי מודיעין זרים" (FISA), שעוקף את זכויות התיקון הרביעי לחוקה של אזרחי ארה"ב בכך שהוא מאפשר אישור בקשות לצווי מעקב על ידי בית דין של שופטים שמונו על ידי נשיא בית המשפט העליון. סנודן וחבריו לקורס מקבלים משימה לבנות רשת תקשורת חשאית בעיר מגוריהם, למחוק אותה ולבנות אותה מחדש תוך שמונה שעות או פחות. סנודן מרשים את או'בריאן כשהוא משלים את המשימה ב-38 דקות בלבד.

במקביל, סנודן מכיר את לינדזי מילס דרך אתר היכרויות. השניים מתחברים, למרות השקפותיהם הפוליטיות המנוגדות. בשנת 2007, סנודן מקבל את תפקידו הראשון מחוץ לארה"ב בז'נבה תחת כיסוי דיפלומטי, ולוקח את מילס איתו. שם הוא פוגש את גבריאל סול, מומחה למעקב אלקטרוני. סנודן מתחיל להטיל ספק בהשלכות האתיות של משימותיהם. לאחר שמפקדו מחליט להפליל יעד בנהיגה בשכרות כדי לסחוט ממנו מידע, סנודן מתפטר מה-CIA.

מאוחר יותר, סנודן מקבל תפקיד ב-NSA ביפן, לכאורה כדי לבנות תוכנה שתאפשר לממשל לגבות את כל הנתונים החיוניים מהמזרח התיכון במקרה חירום. הוא קורא לתוכנה "מקלט אפי" (Epic Shelter). סנודן מגלה שה-NSA וסוכנויות ממשלתיות אחרות משתמשות בשיטות מעקב לא רק ביפן, אלא ברוב המדינות שארצות הברית נמצאת איתן בברית. התוכניות כוללות שתילת תוכנות זדוניות במחשבים המנהלים תשתיות ממשלתיות ופיננסיות, כך שבמקרה שאחת מבעלות הברית תפנה נגד ארה"ב, ניתן יהיה לשתק את המדינה כפעולת תגמול. הלחץ הכרוך בעבודה מוביל לסיום יחסיו עם מילס, שחוזרת למשפחתה במרילנד.

שלושה חודשים לאחר מכן, סנודן עוזב את תפקידו ב-NSA וחוזר למרילנד, שם הוא ומילס מחדשים את הקשר. הוא מקבל תפקיד יועץ ב-CIA. במהלך מסע ציד, או'בריאן חושף בפניו מבצע באואהו שמטרתו להדוף האקרים סינים. לאחר שסנודן מאובחן עם אפילפסיה, מילס מסכימה שיצטרף למבצע, מתוך אמונה שהסביבה בהוואי תהיה טובה לבריאותו. כשהוא מתחיל את עבודתו החדשה במתקן המכונה "המנהרה", סנודן מגלה ש"מקלט אפי" מספק למעשה נתונים בזמן אמת המסייעים למפעילי כטב"מים אמריקאים לבצע תקיפות קטלניות נגד חשודים בטרור בפקיסטן.

בסופו של דבר, סנודן מתפכח ומאבד אמון במערכת שהוא חלק ממנה. השיא מגיע כשהוא מבריח כרטיס microSD למשרדו בתוך קובייה הונגרית ומעמיס עליו את כל הנתונים הרלוונטיים. הוא אומר לעמיתיו שהוא חש ברע ועוזב. הוא מייעץ למילס לטוס חזרה למרילנד, ולאחר מכן יוצר קשר עם פויטראס וגרינוולד כדי לתאם את הפגישה.

בעזרת העיתונאי יואן מק'אסקיל, המידע מופץ לעיתונות ב-5 ביוני 2013, עם הדלפות נוספות שמתפרסמות בימים שלאחר מכן. בעקבות האירועים, ובעזרתם של מק'אסקיל, גרינוולד ופויטראס, סנודן מוברח מהונג קונג בטיסה לאמריקה הלטינית דרך רוסיה. עם זאת, ממשלת ארה"ב מבטלת את דרכונו, מה שמאלץ אותו להישאר במוסקבה ללא הגבלת זמן. בסופו של דבר, הוא מקבל מקלט מדיני לשלוש שנים, ומילס מצטרפת אליו מאוחר יותר. בראיון מרוחק שבו הוא מביע את עמדותיו, סנודן מצהיר כי הוא מוכן לעמוד למשפט בארה"ב אם יובטח לו משפט הוגן. כתוביות הסיום מציגות כותרות חדשות וראיונות המפרטים את השלכות מעשיו של סנודן על הקונגרס, שהובילו לרפורמה נרחבת ב-NSA.

הפקה

פיתוח

כשאוליבר סטון קיבל לראשונה את ההצעה לביים את הסרט, הוא היסס. באותה תקופה הוא עבד על נושא שנוי במחלוקת אחר, על שנותיו האחרונות של מרטין לותר קינג ג'וניור, עם ג'יימי פוקס בתפקיד הראשי, ולא רצה להתמודד מיד עם פרויקט נפיץ נוסף. סטון, שספג בעבר ביקורת על יחסו האדיש לכאורה לג'ורג' ו. בוש בסרטו "W.‎" (2008), שאף לכיוון אחר. עם זאת, סדרת אירועים ושכנועים גרמו לו לבסוף להסכים. גלן גרינוולד, העיתונאי שחשף את סיפורו של סנודן, ביקש ממנו עצה; מספר חודשים לאחר מכן, עורך דינו הרוסי של סנודן, אנטולי קוצ'רנה, יצר קשר עם סטון וביקש להיפגש. קוצ'רנה, שרצה למכור את ספרו על סנודן, ארגן פגישה במוסקבה. הספר היה רומן בדיוני, אך סטון מצא בו עניין ותיאר אותו כ"מאוד דוסטויבסקיאי".

סטון החל להיפגש עם סנודן בינואר 2014. בתחילה, סנודן חשש מהרעיון להפוך את חייו לסרט. סטון נפגש עמו פעמיים נוספות במאי של אותה שנה, ולבסוף סנודן הסכים ואף החליט לקחת חלק בפרויקט. למרות מעורבותו, לא ניתנה לו זכות אישור על התסריט, והוא לא קיבל תשלום עבור הסרט. התשלום הועבר במקום זאת לעיתון "הגרדיאן".

ב-2 ביוני 2014, הוכרז שסטון רכש את הזכויות לספרו של לוק הארדינג, וב-10 ביוני רכש גם את הזכויות לספרו של קוצ'רנה. סטון השתמש בשני הספרים כמקורות לתסריט. ב-6 בנובמבר 2014, Open Road Films רכשה את זכויות ההפצה בארה"ב.

קדם-הפקה

לפני תחילת ההפקה, סטון וגורדון-לוויט נפגשו עם סנודן במוסקבה בשנת 2015, שם חי בגלות עם בת זוגו, לינדזי מילס. התעוררו קשיים ברוסיה, מכיוון שחברות הקשורות לארה"ב סירבו להיות מעורבות בפרויקט, ואף אולפן לא היה מוכן לתמוך בו. המימון הגיע לבסוף מצרפת ומגרמניה, והסרט צולם בגרמניה כהפקה גרמנית, כאשר החוזים נחתמו שמונה ימים בלבד לפני תחילת הצילומים. בשל התקציב ההדוק, נבצר מסטון להשתתף בהלוויית אמו, שנפטרה באמריקה בזמן הצילומים בגרמניה.

ליהוק

ב-21 בספטמבר 2014, ג'וזף גורדון-לוויט החל במגעים לגלם את אדוארד סנודן. ב-14 בנובמבר, שיילין וודלי הייתה במגעים סופיים לגלם את חברתו, לינדזי מילס. בפברואר 2015, הצטרפו לצוות סקוט איסטווד, מליסה ליאו (כלורה פויטראס), זאכרי קווינטו (כגלן גרינוולד), טום וילקינסון (כיואן מק'אסקיל), טימותי אוליפנט, ריס איוואנס וניקולס קייג' (בתפקיד בכיר מודיעין לשעבר). גורדון-לוויט התחייב לתרום את כל משכורתו מהסרט כדי "לסייע בקידום השיח" על הקשר בין טכנולוגיה ודמוקרטיה.

צילומים

הצילומים העיקריים החלו ב-16 בפברואר 2015 במינכן, גרמניה. צילומים נוספים נערכו בוושינגטון די. סי., בהוואי (באותו רחוב בו התגורר סנודן), ובהונג קונג במלון The Mira Hong Kong. מחשש להתערבות של ה-NSA, סטון החליט לצלם את רוב הסרט מחוץ לארצות הברית. "הרגשנו שאנחנו בסיכון כאן... בסופו של דבר הגענו למינכן, וזו הייתה חוויה יפהפייה", אמר סטון. כדי למנוע הדלפות, סטון שכר האקר אתי כמפקח טכני ודאג שכל צוות השחקנים וההפקה ישתמשו בתוכנות תקשורת מאובטחות.

מוזיקה

פיטר גבריאל כתב את השיר "The Veil" במיוחד עבור הסרט. בקליפ של השיר מופיעות תמונותיו של סנודן, קטעי חדשות וצילומים מהסרט.

הפצה

במקור, הסרט היה אמור לצאת לאקרנים בדצמבר 2015, אך תאריך יציאתו נדחה מספר פעמים. לבסוף, נקבע התאריך ל-16 בספטמבר 2016, בתחילת עונת הפרסים. הטריילר הרשמי פורסם ב-27 באפריל 2016. הסרט הוזמן להתחרות בפסטיבל קאן 2016, ומנהל הפסטיבל, תיירי פרמו, שיבח אותו וכינה אותו "סרט טוב באמת. הוא משלים את 'האזרח הרביעי' באופן מופלא. הוא עוזר להבין הרבה דברים".

מקור: ויקיפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/Snowden_(film)