Targeting Brazilian President Dilma Rousseff

רקע

בקיץ 2013, כאשר גלי ההדף מההדלפות הראשונות של אדוארד סנודן עדיין היכו ברחבי העולם, התמקדה תשומת הלב העולמית בעיקר בתוכניות המעקב ההמוניות של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) אחר אזרחים אמריקאים וזרים. עם זאת, גל חשיפות חדש חשף היבט אחר, ובעיני רבים חמור אף יותר, של פעילות המודיעין האמריקאית: ריגול ממוקד אחר מנהיגי מדינות המוגדרות כבעלות ברית. ברזיל, מעצמה כלכלית ופוליטית עולה בדרום אמריקה תחת הנהגתה של הנשיאה דילמה רוסף, לא נחשבה לאויבת של ארצות הברית, והיחסים בין המדינות נתפסו כחיוביים. על רקע זה, החשיפה כי ה-NSA הפעילה מבצעי ריגול שיטתיים נגד הנשיאה עצמה ועוזריה הקרובים, היוותה נקודת שבר דיפלומטית חסרת תקדים.

תוכן המסמך

המסמך המרכזי שחשף את הפרשה לא היה מזכר מדיניות מורכב, אלא מצגת הדרכה פנימית של ה-NSA מתאריך יוני 2012. המצגת, שהייתה מיועדת ככל הנראה לאנליסטים חדשים, הדגימה כיצד ניתן לסנן מודיעין אותות (SIGINT) כדי לאתר ולבודד את התקשורת של מנהיגים זרים. שקופית אחת הציגה באופן גרפי וברור את "דפוסי התקשורת" של נשיאת ברזיל, דילמה רוסף, ונשיא מקסיקו דאז, אנריקה פניה נייטו (שנבחר אך טרם הושבע באותה עת).

המצגת הראתה שהסוכנות הצליחה ליירט ולהאזין לשיחות טלפון, לקרוא הודעות דואר אלקטרוני והודעות טקסט של רוסף ושל מעגל היועצים הבכיר שלה. בניגוד לטענות הממשל האמריקאי כי איסוף המודיעין מתמקד במניעת טרור, מסמך זה היווה הוכחה ניצחת כי ה-NSA עוסק באופן פעיל בריגול כלכלי ופוליטי קלאסי. המטרה לא הייתה לסכל פיגוע, אלא להשיג יתרון אסטרטגי על ידי חשיפת עמדותיה של ברזיל בנושאי סחר בינלאומי, מדיניות אנרגיה, עמדות דיפלומטיות ומהלכים פוליטיים פנימיים. הריגול כוון ישירות ללב תהליך קבלת ההחלטות של הממשל הברזילאי.

חשיפה ופרסום

החשיפה התרחשה ב-1 בספטמבר 2013, בדרך שהבטיחה תהודה ציבורית ומדינית מקסימלית. העיתונאי גלן גרינוולד, שהתגורר באותה עת בריו דה ז'ניירו והיה איש הקשר המרכזי של סנודן, שיתף פעולה עם תוכנית התחקירים הפופולרית "פנטסטיקו" של רשת הטלוויזיה הברזילאית "גלובו" (Globo). שידור התחקיר בפריים-טיים ביום ראשון בערב הביא את הסיפור ישירות למיליוני בתים ברחבי ברזיל. במקום להישאר כדיון אקדמי או נישתי, פרשת הריגול הפכה לשערורייה לאומית ולעלבון אישי שחש כל אזרח ברזילאי. הבחירה בבמה טלוויזיונית מרכזית הפכה את המסמך הטכני לסיפור אנושי ודיפלומטי בעל עוצמה אדירה.

השלכות

התגובה הברזילאית הייתה חריפה ומיידית. הנשיאה רוסף הביעה זעם פומבי, גינתה את הפעולה כ"הפרה בוטה של הריבונות הברזילאית ושל החוק הבינלאומי", ודרשה הסברים מיידיים מממשל אובמה. כצעד מחאה חסר תקדים, היא ביטלה ביקור מדיני רשמי בבית הלבן שתוכנן לאוקטובר 2 ב-ו. היה זה צעד נדיר בעוצמתו, שהמחיש את עומק המשבר הדיפלומטי.

בנאום תקיף בפני העצרת הכללית של האו"ם, תקפה רוסף את ארצות הברית וקראה לכינון מסגרת בינלאומית חדשה לפיקוח על האינטרנט כדי להגן על פרטיות וריבונות לאומית. הפרשה האיצה יוזמות ברזילאיות לפיתוח טכנולוגיות תקשורת עצמאיות, לרבות תוכניות להקמת שירות דואר אלקטרוני מוצפן ומאובטח, וחקיקת "חוקת אינטרנט" שתגן על זכויות דיגיטליות. כמו כן, היא הובילה לקידום פרויקט להנחת כבל תקשורת תת-ימי שיחבר את ברזיל ישירות לאירופה, תוך עקיפת ארצות הברית. חשיפת הריגול אחר נשיאת ברזיל הפכה לאחד מסמלי המפתח של הדלפות סנודן, והמחישה לעולם כולו כי במאבק על מידע בעידן הדיגיטלי, גם בנות ברית קרובות עלולות למצוא עצמן על כוונת המשקפת.

מקור: דיווחים פומביים על הדלפות סנודן (2013–2014)