CO-TRAVELER — Cellphone Location Tracking

רקע

בשנת 2013, העולם הוכה בתדהמה עם חשיפתם של מסמכי מודיעין מסווגים שהודלפו על ידי אדוארד סנודן, עובד לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית (NSA). הדלפות אלה חשפו לראשונה בפני הציבור הרחב את ההיקף העצום, הכמעט בלתי נתפס, של תוכניות המעקב הגלובליות המופעלות על ידי ה-NSA ושותפותיה. בתוך מבול המידע, מסמך אחד בלט במיוחד והמחיש את המהפכה שחוללה טכנולוגיית ה"ביג דאטה" בעולם הריגול: המסמך המתאר את תוכנית CO-TRAVELER. חשיפת התוכנית הציעה הצצה מטרידה לעידן חדש, שבו תנועתו של כל אדם הנושא טלפון סלולרי הופכת לפריט מידע פוטנציאלי במאגר נתונים עצום.

תוכן המסמך

המסמך, שתוארך ל-2013, פירט את פעולתה של תוכנית CO-TRAVELER, אשר היוותה כלי אנליטי שנועד לנצל את אחד ממאגרי המידע הגדולים ביותר של ה-NSA. לפי התיאור, הסוכנות אספה באופן שיטתי וגורף נתוני מיקום של טלפונים סלולריים מרחבי העולם בקצב של קרוב לחמישה מיליארד רשומות ביום. נתונים אלו, הכוללים מידע הנאסף מרשתות סלולריות, נקודות Wi-Fi ונתוני GPS, הוזרמו למאגר מרכזי בשם FASCIA, אשר הכיל טריליוני רשומות מיקום של מאות מיליוני מכשירים.

הגאונות המודיעינית, והבעייתיות האתית, של CO-TRAVELER לא נבעה מעצם איסוף המידע, אלא מהיכולת לנתח אותו. מטרת התוכנית הייתה לזהות "נוסעים נלווים" (Co-Travelers) – כלומר, מכשירים סלולריים השייכים לאנשים לא ידועים אשר נעים באופן עקבי ובסמיכות פיזית ליעדי מודיעין מוכרים. על ידי הצלבת תנועותיו של יעד ידוע (כגון חשוד בטרור) עם מאגר הנתונים העצום, יכלה המערכת לזהות מכשירים אחרים ש"הופיעו" באותם מקומות ובאותם זמנים. באופן זה, יכלה ה-NSA למפות רשתות חברתיות ומבצעיות שלמות – ולזהות מקורבים עלומים, אנשי קשר חשאיים ושליחים – מבלי ליירט שיחה אחת או לקרוא הודעת טקסט אחת. הניתוח התבסס על "תבניות חיים" (patterns of life) והנחת היסוד שאנשים הנעים יחד קשורים זה לזה.

חשיפה ופרסום

המסמך על תוכנית CO-TRAVELER נחשף לציבור ב-4 בדצמבר 2013, בכתבה מקיפה של העיתונאי בארטון גלמן ב"וושינגטון פוסט". החשיפה עוררה סערה בינלאומית. בעוד שרבים שיערו כי סוכנויות ביון עוקבות אחר מיקומם של חשודים ספציפיים, היקף האיסוף ההמוני והאקראי לכאורה הדהים את הציבור. העובדה שה-NSA אוגרת את נתוני המיקום של מאות מיליוני אנשים חפים מפשע ברחבי העולם, על מנת שתוכל לנתח אותם רטרואקטיבית במידת הצורך, היוותה חציית קו אדום עבור פעילי פרטיות וזכויות אדם. גורמים רשמיים ב-NSA הגנו על התוכנית בטענה שהיא חיונית למאבק בטרור וכי היא מתמקדת ביעדים זרים מחוץ לגבולות ארה"ב, אך ההסברים לא הצליחו להפיג את החשש הציבורי מפני "מדינת המעקב".

השלכות

לחשיפת תוכנית CO-TRAVELER היו השלכות מרחיקות לכת. ראשית, היא המחישה כי בעידן הדיגיטלי, "מטא-דאטה" (נתוני-על, כמו מיקום וזמן) יכול להיות חושפני ופולשני לא פחות מתוכן התקשורת עצמו. היכולת לשחזר את תנועותיו של אדם לאורך זמן חושפת את שגרת יומו, קשריו החברתיים, אמונותיו הפוליטיות ואף את מצבו הבריאותי. שנית, התוכנית הפכה לסמל של עידן המעקב ההמוני והעלתה שאלות נוקבות לגבי האיזון בין ביטחון לאומי לזכות לפרטיות. הדיון הציבורי והמשפטי שהתעורר בעקבותיה הוביל במדינות מסוימות לניסיונות לרפורמה בחוקי המעקב. מבחינה מודיעינית, CO-TRAVELER סימנה את ניצחון גישת ה"לאסוף הכל" (Collect it All) ואת הפיכת ניתוח ה"ביג דאטה" לאבן הראשה של איסוף המודיעין במאה ה-21 – יכולת מהפכנית ששינתה לעד את כללי המשחק בריגול העולמי.

מקור: דיווחים פומביים על הדלפות סנודן (2013–2014)