הג'יפ הסודי של ה NSA שפרץ לאייפון שלכם
סיפור על דרופאאוטג'יפ, שתל הריגול של ה NSA לאייפון. איך הוא נתן להם גישה מלאה למצלמה, למיקרופון ולהודעות שלכם, ומה זה אומר עלינו היום.
ישבתי עם חבר טוב לקפה לפני כמה ימים. הוא בדיוק שדרג את עצמו לאייפון חדש. הוא לא הפסיק להתלהב. כמה המצלמה חדה. כמה המסך מדהים. איזה מהיר הוא. הוא החזיק אותו ביד כמו אוצר קטן. ואני, אני רק הסתכלתי עליו וקצת ריחמתי עליו. על התמימות הזאת. היא כל כך יפה וכל כך מסוכנת בעולם שלנו.
שאלתי אותו, תגיד, שמעת פעם על דרופאאוטג'יפ. הוא הסתכל עליי במבט מבולבל. חשב שאני מדבר על איזה מותג רכבי שטח חדש. אמרתי לו, לא לא. זה לא ג'יפ שאפשר לנסוע איתו. זה ג'יפ שהיה נוסע בתוך האייפון הראשון שלך. וכנראה גם בתוך זה שאתה מחזיק עכשיו, רק בשם אחר.
אז מה זה דרופאאוטג'יפ. זה שם קוד של ה NSA, הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית. שם קוד לתוכנת ריגול, שתל, שהם פיתחו במיוחד לאייפון. כן כן, המכשיר הזה שאפל שיווקה כשיא הטכנולוגיה והאבטחה. מתברר שהיה לו דייר משנה סודי מאוד. דייר שעבד בשביל הדוד סם.
המידע הזה לא הגיע משמועות. הוא הגיע ישירות ממסמך פנימי של ה NSA שדלף ב 2014. למסמך קראו קטלוג ANT. תחשבו על זה כמו קטלוג של איקאה, אבל במקום רהיטים להרכבה עצמית, היו שם כלי ריגול. לכל כלי היה שם קוד מצחיק, תיאור של מה הוא עושה, ומחיר. דרופאאוטג'יפ היה אחד המוצרים הכי חמים בקטלוג. הוא היה מיועד באופן ספציפי לאייפון הראשון.
ומה התוכנה הזאת ידעה לעשות. התשובה הפשוטה היא הכל. ברגע שהשתל הוחדר לאייפון, הוא העניק לסוכני ה NSA שליטה מלאה על המכשיר. הם יכלו להפעיל את המיקרופון ולהקליט כל שיחה בחדר. הם יכלו להפעיל את המצלמה ולצלם תמונות בלי שהמשתמש ידע. הם יכלו לקרוא את כל הודעות הטקסט, הנכנסות והיוצאות. הם יכלו לגנוב את רשימת אנשי הקשר שלך. הם יכלו לאתר את המיקום שלך דרך אנטנות סלולריות. בעצם, האייפון שלך הפסיק להיות שלך. הוא הפך להיות מרגל קטן בכיס שלך, שעובד 24/7 בשביל הממשל האמריקאי.
אתם בטח שואלים איך הם היו מכניסים את התוכנה הזאת למכשיר. ובכן, פה הסיפור נהיה ממש כמו בסרט ריגול. לפי המסמכים, ההתקנה דרשה גישה פיזית למכשיר. ה NSA השתמשו בטכניקה שהם קוראים לה יירוט. הם היו מאתרים משלוח של אייפונים חדשים בדרך ליעד. עוצרים אותו, פותחים את הקופסאות באישון לילה, מתקינים את התוכנה על המכשירים, ואז סוגרים הכל יפה יפה ושולחים את המשלוח לדרכו. הקורבן היה מקבל אייפון חדש מהניילונים, בלי מושג שבתוכו כבר מחכה לו סוס טרויאני. במסמך של ה NSA הם התגאו באחוז הצלחה של מאה אחוזים בהתקנה.
השאלה הגדולה היא האם אפל שיתפה פעולה. האם טים קוק וסטיב ג'ובס ידעו מזה. המסמכים שהודלפו לא נותנים תשובה חד משמעית. אבל קשה להאמין שה NSA הצליחו לפתח כלי כל כך מתוחכם בלי שום עזרה, ישירה או עקיפה, ממי שפיתחו את מערכת ההפעלה. כל הפרשה הזאת, יחד עם עוד אין ספור גילויים מארכיון סנודן, מראה לנו שתאגידי הטכנולוגיה הגדולים הם לא תמיד בצד שלנו. הגבול בין שיתוף פעולה מרצון לבין כפייה ממשלתית הוא דק מאוד. אפשר לקרוא עוד על זה בארכיון המסמכים המלא באתר. תוכלו למצוא אותו תחת /category/snowden-archive.
אבל הסיפור הזה הוא לא היסטוריה. נכון, זה היה באייפון הראשון, אי שם ב 2007. אבל מה אתם חושבים. שה NSA אמרו לעצמם, טוב, הצלחנו פעם אחת, עכשיו נפסיק. כמובן שלא. הטכנולוגיה התקדמה. האבטחה התקדמה. אבל גם כלי הפריצה והמעקב התקדמו. השמות השתנו, הטכניקות השתכללו, אבל העיקרון נשאר זהה. כל מכשיר שמחובר לרשת הוא יעד פוטנציאלי.
אני רואה את זה כל הזמן. אנשים חושבים שהם לא מעניינים מספיק בשביל שירגלו אחריהם. הם אומרים לי, מה יש לי להסתיר. זאת הטעות הכי גדולה. מעקב המוני לא עוסק בך ספציפית. הוא עוסק באיסוף מידע על כולם, כל הזמן. כי אף פעם אי אפשר לדעת מתי פיסת מידע שנראית תמימה היום, תהפוך למשהו מפליל מחר. זה כמו לבנות שואב אבק ענקי ששואב את כל המידע בעולם, ואז לשמור אותו במחסנים למקרה שיצטרכו אותו יום אחד.
החבר שלי שתק. הוא הסתכל על האייפון החדש והנוצץ שלו. אני חושב שלראשונה הוא לא ראה גאדג'ט. הוא ראה חלון. חלון שאולי מישהו אחר מסתכל דרכו. הקסם קצת נעלם מהעיניים שלו. הוא שאל אותי, אז מה עושים. זורקים את הטלפון לפח.
אמרתי לו שלא. אנחנו לא יכולים ולא צריכים להתנתק מהעולם. אבל אנחנו חייבים להפסיק להיות תמימים. אנחנו צריכים להבין שהמכשירים האלה הם לא רק שלנו. אנחנו צריכים להיות מודעים לסכנות. לשאול שאלות. לדרוש שקיפות מחברות ומממשלות. המודעות הזאת היא קו ההגנה הראשון שלנו. להבין שהמכשיר בכיס שלך הוא לא רק טלפון. הוא שדה קרב. אם תרצו להרחיב את הידע שלכם, יש עוד הרבה חומר במאמרים האחרים בבלוג תחת /articles.
בסוף, הוא הכניס את האייפון לכיס. קצת פחות בחגיגיות מאשר קודם. אני יודע שהרסתי לו קצת את ההתלהבות. אבל אני מרגיש שעשיתי לו טובה גדולה יותר. נתתי לו במתנה משהו חשוב יותר מעוד אפליקציה. נתתי לו ספקנות בריאה. ובעידן שלנו, זאת כנראה המתנה הכי טובה שאפשר לתת לחבר.
