LUSTRE: הברית הסודית של צרפת וה NSA

יש לי חבר, נקרא לו יוסי. יוסי הוא מסוג האנשים שתמיד חושדים. הוא לא מאמין לאף מילה בחדשות ותמיד אומר לי שהכל הצגה אחת גדולה. בעוד אני מסתכל על הפוליטיקה הגלויה, הוא תמיד מחפש את מה שקורה מאחורי הקלעים. לפעמים אני צוחק עליו, אבל הרבה פעמים, אני חייב להודות, הוא צודק. הסיפור שאני הולך לספר לכם היום הוא בדיוק מסוג הסיפורים שגורמים ליוסי לחייך ולומר, אמרתי לכם.

אנחנו רגילים לחשוב על מדינות כמו על אנשים. צרפת כועסת על אמריקה. רוסיה מאיימת על בריטניה. זה נרטיב פשוט ונוח. אנחנו רואים מנהיגים לוחצים ידיים במצלמות, ואז יום למחרת שומעים על משבר דיפלומטי. קל לחשוב שהיחסים ביניהם הם כמו שהם נראים על פני השטח, מלאי מתחים ותחרות. אבל המציאות, חברים, הרבה יותר מורכבת ומטרידה.

קחו לדוגמה את צרפת וארצות הברית. מערכת יחסים של אהבה שנאה. לפעמים בעלות ברית קרובות, ולפעמים יריבות מרות. אני בטוח שאתם זוכרים את התקופה שאחרי שהתחילה המלחמה בעיראק, כשהצרפתים התנגדו לה והאמריקאים בתגובה שינו בקפיטריות הקונגרס את שם הצ'יפס ל'פריז החופש'. או יותר מאוחר, ב 2013, כשהתפוצצה פרשת סנודן והתגלה שה NSA ריגל אחרי מיליוני אזרחים צרפתים, ואפילו אחרי נשיאי צרפת. הזעם בפריז היה אמיתי. לפחות ככה זה נראה.

וכאן הסיפור מקבל תפנית, כמו בסרט ריגול טוב. בזמן שהפוליטיקאים הצרפתים גינו בחריפות את החוצפה האמריקאית ודיברו על פגיעה בריבונות, במחשכים התרחש משהו אחר לגמרי. משהו סודי שקיבל את שם הקוד LUSTRE. שם שנשמע כמעט יוקרתי, כמו נברשת בארמון ורסאי. אבל המציאות הייתה הרבה יותר קרה ודיגיטלית. המציאות הייתה ברית סודית ומלוכלכת.

LUSTRE היה הסכם שיתוף פעולה חשאי בין סוכנות הביון הצרפתית, ה DGSE, לבין ה NSA האמריקאי. על מה הם הסכימו? בפשטות, ה DGSE הסכים להעביר ל NSA כמויות אדירות של נתונים. לא כמה מיילים פה ושם. אנחנו מדברים על מיליוני רשומות של מטא דאטה. נתונים על שיחות טלפון ואימיילים של אנשים, לא רק מצרפת, אלא מכל רחבי העולם שעברו דרך התשתיות הצרפתיות. בעיקרון, הצרפתים פתחו את הצינורות שלהם ונתנו לאמריקאים לשתות.

חשוב שתבינו מה זה מטא דאטה, כי סוכנויות הריגול אוהבות למכור לנו סיפור שזה 'רק' מטא דאטה. הם אומרים שזה לא התוכן של השיחה, אז זה לא פולשני. זו הונאה. מטא דאטה זה מי התקשר למי, מתי, לכמה זמן ומאיזה מיקום. זה חושף את כל רשת הקשרים שלכם. את החברים, המשפחה, המאהבת, הפסיכולוג, עורך הדין. זה מצייר תמונה מדויקת של חייכם, הרגליכם וסודותיכם. לפעמים, זה אפילו יותר חושפני מקריאת מייל אחד.

אז בואו נחזור לתיאטרון האבסורד. נשיא צרפת עולה לנאום באו״ם ומדבר על הצורך בהגנה על פרטיות בעידן הדיגיטלי. שר החוץ הצרפתי זימן את שגריר ארצות הברית לשיחת נזיפה. ובו בזמן, במרתפים של ה DGSE, אנליסטים עסוקים באריזת דיסקים קשיחים מלאים במידע עליכם ועלי, ושולחים אותם לחבריהם בפורט מיד, מרילנד. הצביעות פשוט בלתי נתפסת. הצרפתים לא היו קורבן פסיבי של ה NSA. הם היו שותפים פעילים.

איך אנחנו יודעים את כל זה? בזכות איש אחד, אדוארד סנודן. כל המידע על תכנית LUSTRE הגיע מהמסמכים שהדליף. בלעדיו, היינו ממשיכים לחיות באשליה שצרפת נלחמה על הפרטיות שלנו. סנודן הראה לנו את האמת המרה, שבעולם המודיעין, אינטרסים גוברים על עקרונות. אתם מוזמנים לחקור עוד מסמכים מהארכיון שלו אצלנו באתר, תחת הקטגוריה /category/snowden-archive.

השאלה המתבקשת היא למה שהצרפתים יעשו את זה? למה לוותר על הריבונות שלהם ולשתף פעולה בריגול המוני אחרי אזרחים, כולל שלהם? התשובה, כמו תמיד, היא המלחמה בטרור. הדיל היה פשוט. הצרפתים העבירו נתונים גולמיים מהכבלים התת ימיים שעוברים בשטחם, ובתמורה קיבלו גישה ליכולות הטכנולוגיות והגלובליות העצומות של ה NSA. זה הסכם שבו שני הצדדים מרוויחים, והאזרח הקטן מפסיד.

הסיפור של LUSTRE הוא לא מקרה יחיד. הוא חושף אמת עמוקה על עולם הצללים. לסוכנויות כמו ה NSA, ה DGSE או אפילו המוסד שלנו יש יותר במשותף אחת עם השנייה מאשר עם הציבור שאותו הן אמורות לשרת. יש להן תרבות משותפת, שפה משותפת, ומטרה משותפת. והמטרה הזו היא איסוף מידע. כמה שיותר, על כמה שיותר אנשים, בכל מחיר.

אני חושב על יוסי, החבר שלי. הוא היה קורא את זה ואומר לי, 'נו, מה חדש? ככה עובד העולם'. אולי הוא צודק. אולי העולם באמת מתנהל על ידי בריתות חשאיות ואינטרסים אפלים, בזמן שאנחנו מתעסקים בכותרות היומיות. הם סומכים על זה שנהיה עסוקים מדי, עייפים מדי, מכדי לשאול שאלות קשות.

אז אני כאן כדי לבקש מכם בדיוק את זה. תשאלו שאלות. אל תקבלו את הנרטיב הרשמי כתורה מסיני. חפשו את הסתירות, את הצביעות, את מה שמסתתר בין השורות. המידע נמצא שם, אם רק מחפשים אותו. העולם אכן מורכב, והאמת היא אף פעם לא פשוטה. אם הנושאים האלה מעניינים אתכם, ואני מקווה שכן, אתם מוזמנים להמשיך לחקור במאמרים הנוספים שלנו באתר. תוכלו למצוא אותם בעמוד הראשי של /articles.