Tempora — GCHQ Mastering the Internet
גלו את פרויקט "טמפורה" של בריטניה: כיצד GCHQ שאף "לשלוט באינטרנט" על ידי יירוט תעבורת רשת גלובלית דרך כבלים תת-ימיים.
רקע
ביוני 2013, בעוד העולם המודיעיני והציבורי עדיין סוער מחשיפת תוכנית PRISM של הסוכנות לביטחון לאומי בארצות הברית (NSA), הפנה העיתון "הגרדיאן" את הזרקור לעבר בעלת בריתה הקרובה ביותר, בריטניה. מתוך הארכיון העצום שהדליף אדוארד סנודן, צץ ועלה מסמך שחשף תוכנית בריטית רחבת היקף, שאפתנית ופולשנית אף יותר ממקבילתה האמריקאית הידועה. מדובר היה בפרויקט "טמפורה" (Tempora), חוד החנית של מטה התקשורת הממשלתי הבריטי (GCHQ) במאמציו "לשלוט באינטרנט" – כפי שנכתב בכותרת המסמך עצמו.
תוכן המסמך
המסמך, שכותרתו המלאה "Tempora — GCHQ Mastering the Internet", הציג תמונה מדהימה של יכולות איסוף המודיעין הבריטי. הוא תיאר מערכת שאפתנית המחוברת ישירות לכבלי התקשורת התת-ימיים העשויים סיבים אופטיים, המהווים את עמוד השדרה של האינטרנט העולמי. מעצם מיקומה הגאוגרפי, בריטניה היא צומת מרכזי שדרכו עוברת כמות אדירה של תעבורת רשת בין צפון אמריקה, אירופה ושאר העולם. פרויקט טמפורה ניצל עובדה זו עד תום.
על פי המתואר, GCHQ יירט ושמר כמויות עצומות של מידע הזורם בכבלים אלה במערכת "אוגר" (buffer) רבת-עוצמה. המערכת פעלה בשתי רמות:
- אחסון תוכן מלא: המערכת שמרה את התוכן המלא של התקשורת – לרבות תוכן של הודעות דואר אלקטרוני, היסטוריית גלישה, מסרים מיידיים ושיחות – לתקופה של עד שלושה ימים.
- אחסון מטא-דאטה: במקביל, המערכת שמרה את נתוני-העל (מטא-דאטה) – מי דיבר עם מי, מתי, מהיכן ולאיזו תקופה – למשך שלושים יום.
המסמך התגאה בכך שבשנת 2012, טמפורה כבר טיפלה ביותר מ-600 מיליון "תקשורות טלפוניות" ביום וחיברה בין יותר מ-200 כבלים, שכל אחד מהם נשא 10 ג'יגה-ביט של מידע בשנייה. היקף האיסוף היה חסר תקדים, והמסמכים הדגישו את השותפות ההדוקה עם ה-NSA, שקיבלה גישה מלאה למאגרי המידע העצומים שנאספו על ידי הבריטים. למעשה, GCHQ אסף מידע רב יותר ממה שיכל לנתח בעצמו, והשותפות עם ה-NSA נועדה למצות את הפוטנציאל המודיעיני האדיר הגלום בו.
חשיפה ופרסום
הדיווח על פרויקט טמפורה פורסם על ידי "הגרדיאן" ב-21 ביוני 2013. החשיפה גרמה לטלטלה עזה, שכן היא הבהירה כי מעקב ההמונים אינו נחלתה הבלעדית של ארצות הברית. היא חשפה כי סוכנות מודיעין של דמוקרטיה מערבית ותיקה בנתה מערכת שמטרתה ליירט ולנתח חלק ניכר מתעבורת האינטרנט העולמית, תוך איסוף מידע על מיליוני אזרחים חפים מפשע, הן בבריטניה והן מחוצה לה, ללא חשד ספציפי. שם הקוד הלטיני "טמפורה" ("הזמנים") קיבל משמעות אירונית, כסמל לעידן שבו הזכות לפרטיות נשחקה כמעט כליל.
השלכות
השלכות חשיפת טמפורה היו מרחיקות לכת. ראשית, היא ערערה מן היסוד את האמון בין אזרחים לממשלות במדינות דמוקרטיות, והדגימה כיצד טכנולוגיה יכולה לאפשר פיקוח המוני בהיקף שבעבר היה נחלתם של משטרים טוטליטריים בלבד. שנית, היא העלתה שאלות נוקבות לגבי המסגרת החוקית והפיקוח הפרלמנטרי על פעולות GCHQ. התברר כי התוכנית פעלה תחת פרשנויות סודיות של חוקים קיימים, הרחק מעינו של הציבור. שלישית, החשיפה פגעה ביחסים הבינלאומיים, כאשר מדינות רבות הבינו כי תעבורת האינטרנט של אזרחיהן ועסקיהן נשאבת ומתועדת על ידי סוכנות ביון בריטית. הפרויקט הפך לאחד מסמליה הבולטים של מדינת המעקב בעידן הדיגיטלי, והצית דיון עולמי על האיזון הראוי בין ביטחון לאומי לזכויות אדם ופרטיות.
מקור: דיווחים פומביים על הדלפות סנודן (2013–2014)





