Five Eyes

חמש העיניים: ברית מודיעין סודית של אוסטרליה, ארה"ב, בריטניה, קנדה וניו זילנד, המשלבת כוחות למעקב גלובלי.

~8 min readMay 6, 2026 · 10:01 AM

Listen to article

Speed1.0x

חמש העיניים (Five Eyes, או FVEY) היא ברית מודיעין של מדינות האנגלוספירה, הכוללת את אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, הממלכה המאוחדת וארצות הברית. מדינות אלו הן צד להסכם UKUSA הרב-צדדי, אמנה לשיתוף פעולה משותף במודיעין אותות (סיגינט). באופן בלתי רשמי, המונח "חמש העיניים" יכול להתייחס לקבוצת סוכנויות המודיעין של מדינות אלו. מקור המונח הוא בקיצור של הערת סיווג "לעיני אוסטרליה/קנדה/ניו זילנד/בריטניה/ארה"ב בלבד" (AUS/CAN/NZ/UK/US Eyes Only), שנועדה להגביל את תפוצת המידע.

שורשיה של ברית "חמש העיניים" נעוצים בפגישות לא רשמיות וחשאיות שהתקיימו במהלך מלחמת העולם השנייה בין מפענחי צפנים בריטים ואמריקאים, עוד לפני כניסתה הרשמית של ארצות הברית למלחמה. הברית הפכה לרשמית בתקופה שלאחר המלחמה עם חתימת הסכם UKUSA בשנת 1946. ככל שהמלחמה הקרה העמיקה, הסדר שיתוף המודיעין התגבש תחת מערכת המעקב "אשלון" (ECHELON) בשנות ה-60. מערכת זו פותחה על ידי "חמש העיניים" כדי לנטר את התקשורת של ברית המועצות והגוש המזרחי, וכיום היא משמשת למעקב אחר תקשורת ברחבי העולם כולו. הברית הרחיבה את יכולות המעקב שלה במהלך המלחמה העולמית בטרור, תוך מתן דגש רב על ניטור האינטרנט. הברית התפתחה למנגנון מעקב גלובלי חזק, המסתגל לתחומים חדשים כמו טרור בינלאומי, מתקפות סייבר וסכסוכים אזוריים עכשוויים.

פעילותה של הברית, שלעיתים קרובות אפופה בחשאיות, עמדה מדי פעם במוקד ביקורת ציבורית בשל השלכותיה על הפרטיות וחירויות האזרח, ועוררה דיונים ואתגרים משפטיים. בסוף שנות ה-90 נחשף קיומה של מערכת "אשלון" לציבור, מה שהצית דיון סוער בפרלמנט האירופי, ובמידה פחותה, גם בקונגרס האמריקאי ובפרלמנט הבריטי. אדוארד סנודן, עובד קבלן לשעבר ב-NSA, תיאר את "חמש העיניים" כ"ארגון מודיעין על-לאומי שאינו כפוף לחוקים המוכרים של מדינותיו". הדלפות בעשור השני של המאה ה-21 חשפו כי מדינות הברית ריגלו אחר אזרחיהן ושיתפו ביניהן את המידע שנאסף, אם כי המדינות החברות טוענות כי הדבר נעשה באופן חוקי.

"חמש העיניים" נחשבת לאחת מבריתות הריגול המקיפות ביותר. מאחר שהמודיעין המעובד נאסף ממקורות מרובים, המידע המשותף אינו מוגבל למודיעין אותות (SIGINT) ולעיתים קרובות כולל מודיעין צבאי (MILINT), מודיעין אנושי (HUMINT) ומודיעין חזותי (GEOINT). הברית נותרה מרכיב מפתח במערך המודיעין והביטחון של כל אחת מהמדינות החברות בה, ומעניקה להן יתרון אסטרטגי בהבנת אירועים גלובליים ובתגובה אליהם.

ארגונים

הטבלה להלן (שאינה מובאת כאן) מספקת סקירה כללית של רוב סוכנויות "חמש העיניים" החולקות נתונים ביניהן.

היסטוריה

מקורות (1941–שנות ה-50)

מקורותיה הלא-רשמיים של ברית "חמש העיניים" היו פגישות חשאיות בין מפענחי צפנים בריטים ואמריקאים במרכז פיצוח הצפנים הבריטי בבלצ'לי פארק (Bletchley Park) בפברואר 1941, עוד לפני כניסתה של ארה"ב למלחמה. התיעוד הראשון לפגישות אלו הוא רישום ביומנו של אליסטר דניסטון, ראש בלצ'לי פארק, מפברואר 1941, שבו נכתב "ה-Y-ים מגיעים!" ("The Ys are coming!"), כאשר "Ys" מתייחס ל"יאנקים" (Yanks - כינוי לאמריקאים). ברישום מתאריך 10 בפברואר נכתב "ה-Y-ים הגיעו". גורמי מודיעין בריטים ואמריקאים חלקו מידע סודי ביותר, לרבות העובדה שהבריטים פיצחו את צופן האניגמה הגרמני, ושהאמריקאים פיצחו את צופן "פֶּרְפֶּל" (Purple) היפני. במשך שארית המלחמה, דמויות מפתח כמו דניסטון ומומחה פיצוח הצפנים אלן טיורינג נסעו הלוך ושוב عبر האוקיינוס האטלנטי. היחסים הלא-רשמיים שנוצרו לצורכי מודיעין אותות בתקופת המלחמה התפתחו להסכם רשמי חתום עם תחילת המלחמה הקרה.

את הברית הרשמית ניתן לייחס לאמנה האטלנטית מאוגוסט 1941, שהתוותה את מטרות בעלות הברית לעולם שלאחר המלחמה. ב-17 במאי 1943, ממשלות בריטניה וארה"ב חתמו על "הסכם מודיעין התקשורת הבריטי-אמריקאי", הידוע גם כהסכם BRUSA, כדי להקל על שיתוף הפעולה בין מחלקת המלחמה של ארה"ב לבין "בית הספר הממשלתי לקוד וצופן" הבריטי. ב-5 במרץ 1946, שתי הממשלות הפכו את ההסכם החשאי לרשמי תחת השם "הסכם UKUSA", המהווה בסיס לכל שיתוף פעולה במודיעין אותות בין ה-NSA ו-GCHQ עד ימינו.

הסכם UKUSA הורחב וכלל את קנדה ב-1948, ואחריה את נורווגיה (1952), דנמרק (1954), מערב גרמניה (1955), אוסטרליה וניו זילנד (1956). מדינות אלו השתתפו בברית כ"צדדים שלישיים". עד שנת 1955, גרסה חדשה יותר של הסכם UKUSA הכירה רשמית במעמדן של שאר מדינות "חמש העיניים" בהצהרה הבאה: "בשלב זה, רק קנדה, אוסטרליה וניו זילנד ייחשבו למדינות חבר העמים הבריטי המשתפות פעולה עם UKUSA".

המלחמה הקרה

במהלך המלחמה הקרה, GCHQ (מטה התקשורת הממשלתי הבריטי) וה-NSA (הסוכנות לביטחון לאומי האמריקאית) שיתפו מודיעין על ברית המועצות, סין ומספר מדינות במזרח אירופה שכונו "אקזוטיות". במהלך עשורים רבים פותחה רשת המעקב "אשלון" כדי לנטר את התקשורת הצבאית והדיפלומטית של ברית המועצות ובעלות בריתה בגוש המזרחי.

1953: ה-SIS (שירות המודיעין החשאי הבריטי, MI6) וה-CIA תכננו במשותף את הפלת ראש ממשלת איראן, מוחמד מוסאדק.
1955-1975: במהלך מלחמת וייטנאם, מפעילים אוסטרלים וניו זילנדים באזור אסיה-פסיפיק פעלו לתמיכה ישירה בארצות הברית, בעוד שמפעילי GCHQ שהוצבו בהונג קונג הבריטית הופקדו על ניטור רשתות ההגנה האווירית של צפון וייטנאם.
1961: ה-SIS וה-CIA תכננו במשותף את ההתנקשות במנהיג העצמאות הקונגולזי, פטריס לומומבה, במבצע שאושר על ידי נשיא ארה"ב היוצא דווייט אייזנהאואר שנה קודם לכן.
1973: שירות המודיעין החשאי האוסטרלי (ASIS) וה-CIA ארגנו יחד את הפלת נשיא צ'ילה, סלבדור איינדה.
שנות ה-70: במשך חמש שנים לפחות, קצין בכיר בשם איאן ג'ורג' פיקוק, ששירת ביחידת הריגול הנגדי של ASIO (ארגון הביון והביטחון האוסטרלי), גנב מסמכי מודיעין מסווגים ביותר ששותפו עם אוסטרליה ומכר אותם לברית המועצות.
1982: במהלך מלחמת פוקלנד, קיבלה בריטניה נתוני מודיעין מבנות בריתה ב"חמש העיניים", וכן מצדדים שלישיים כמו נורווגיה וצרפת.
1989: במהלך ההפגנות בכיכר טיאננמן, ה-SIS וה-CIA השתתפו ב"מבצע ציפור צהובה" (Operation Yellowbird) לחילוץ מתנגדי משטר מסין.

חשיפת רשת "אשלון" (1972–2000)

לקראת סוף המאה ה-20, חברות "חמש העיניים" פיתחו את רשת המעקב "אשלון" למערכת גלובלית המסוגלת לאסוף כמויות אדירות של תקשורת פרטית ומסחרית, כולל שיחות טלפון, פקסים, דואר אלקטרוני ותעבורת נתונים אחרת. המידע של הרשת הגיע מיירוט ערוצי תקשורת כמו שידורי לוויין ורשתות טלפוניה ציבוריות.

שניים ממנגנוני איסוף המידע של "חמש העיניים" הם תוכנית PRISM ומערכת האיסוף Upstream. תוכנית PRISM אוספת מידע משתמשים מחברות טכנולוגיה כמו גוגל, אפל ומיקרוסופט; בעוד שמערכת Upstream אוספת מידע ישירות מתקשורת אזרחית בזמן שהיא עוברת דרך תשתיות כמו סיבים אופטיים. התוכנית נחשפה לראשונה לציבור ב-1972 כאשר אנליסט תקשורת לשעבר ב-NSA דיווח למגזין Ramparts שהסוכנות פיתחה טכנולוגיה "שיכולה לפצח את כל הצפנים הסובייטיים".

בכתבה משנת 1988 במגזין New Statesman תחת הכותרת "מישהו מאזין", חשף העיתונאי דאנקן קמפבל את קיומה של "אשלון", הרחבה של הסכם UKUSA למודיעין אותות גלובלי. הכתבה פירטה כיצד פעולות ההאזנה לא שימשו רק לאינטרסים של "ביטחון לאומי", אלא נוצלו באופן קבוע לריגול תעשייתי בשירות אינטרסים עסקיים אמריקאיים.

ב-1996, העיתונאי הניו זילנדי ניקי הייגר סיפק תיאור מפורט של "אשלון" בספרו "כוח סודי – תפקידה של ניו זילנד ברשת הריגול הבינלאומית". הפרלמנט האירופי ציטט את הספר בדו"ח משנת 1998. ב-16 במרץ 2000, הפרלמנט קרא להחלטה בנוגע ל"חמש העיניים" ורשת "אשלון", שקראה ל"פירוק מוחלט של אשלון". שלושה חודשים לאחר מכן, הקים הפרלמנט האירופי ועדה זמנית לחקירת רשת המעקב. עם זאת, לטענת מספר פוליטיקאים אירופאים, הנציבות האירופית הכשילה את החקירות הללו.

המלחמה בטרור (מאז 2001)

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר במרכז הסחר העולמי ובפנטגון, חברות "חמש העיניים" הגדילו משמעותית את יכולות המעקב שלהן כחלק מהמלחמה העולמית בטרור.

במהלך התקופה שקדמה למלחמת עיראק, התקשורת של פקח הנשק של האו"ם, הנס בליקס, נוטרה על ידי "חמש העיניים". במקביל, סוכנים בריטים האזינו למשרדו של מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן. תזכיר של ה-NSA פירט תוכניות להגברת המעקב אחר משלחות האו"ם של שש מדינות, כחלק מקמפיין "תרגילים מלוכלכים" ללחוץ עליהן להצביע בעד שימוש בכוח נגד עיראק.
ה-SIS וה-CIA יצרו שותפות מעקב עם מנהיג לוב, מועמר קדאפי, כדי לרגל אחר מתנגדי משטר ליביים במערב, בתמורה לאישור להשתמש בלוב כבסיס ל"הסגרות מיוחדות" (extraordinary renditions).
החל מ-2010, לסוכנויות הקשורות ל"חמש העיניים" יש גישה גם ל-SIPRNet, הגרסה המסווגת של האינטרנט של ממשלת ארה"ב.
ב-2013, מסמכים שהודלפו על ידי אדוארד סנודן חשפו את קיומן של תוכניות מעקב רבות המופעלות במשותף על ידי "חמש העיניים", ביניהן:
- PRISM: מופעלת על ידי ה-NSA יחד עם GCHQ ומינהל האותות האוסטרלי (ASD).
- XKeyscore: מופעלת על ידי ה-NSA בתרומות של ה-ASD וה-GCSB (לשכת ביטחון התקשורת הממשלתית של ניו זילנד).
- Tempora: מופעלת על ידי GCHQ בתרומות של ה-NSA.
- MUSCULAR: מופעלת על ידי GCHQ וה-NSA.
- STATEROOM: מופעלת על ידי ה-ASD, CIA, CSE (המוסד לביטחון תקשורת הקנדי), GCHQ וה-NSA.

התחרות עם סין (מאז 2018)

ב-1 בדצמבר 2018, הרשויות בקנדה עצרו את מנג וואנז'ו, בכירה בחברת וואווי (Huawei), בנמל התעופה הבינלאומי של ונקובר, לצורך הסגרתה לארה"ב באשמת הונאה וקשירת קשר. סין הגיבה במעצרם של שני אזרחים קנדים. פרשנים ראו בעימות זה את תחילתו של התנגשות ישירה בין ממשלת סין לממשלות ברית "חמש העיניים". בחודשים שלאחר מכן, ארה"ב הגבילה חילופי טכנולוגיה עם סין. התקשורת דיווחה כי אירועים אלה נתפסו בבייג'ינג כ"מאבק... המתנהל מול ברית המודיעין הוותיקה בעולם".

החל מ-2019, חברי פרלמנט אוסטרלים ומזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו דחקו בבריטניה לא להשתמש בטכנולוגיית וואווי ברשת ה-5G שלה. ב-2021, ממשלת בריטניה הודיעה כי היא זונחת את התוכניות להשתמש בטכנולוגיית ה-5G של וואווי.

בנובמבר 2020, ברית "חמש העיניים" מתחה ביקורת על כללי הפסילה שהטילה סין על מחוקקים נבחרים בהונג קונג.

באפריל 2021, שרת החוץ של ניו זילנד, ננאיה מהוטה, הצהירה כי ניו זילנד לא תאפשר לברית "חמש העיניים" להכתיב את יחסיה הדו-צדדיים עם סין, וכי המדינה חשה אי-נוחות מהרחבת סמכויותיה של הברית. בתגובה, ממשלת אוסטרליה הביעה דאגה כי ולינגטון מערערת על מאמצים קולקטיביים להיאבק במה שנתפס כתוקפנות סינית. ראש ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן, חזרה על דבריה של מהוטה, וציינה כי בעוד ניו זילנד עדיין מחויבת לברית, היא לא תשתמש ברשת כנקודת התקשורת הראשונה שלה בעניינים שאינם נוגעים לביטחון. לאחר הבחירות הכלליות בניו זילנד ב-2023, שר החוץ וסגן ראש הממשלה החדש, וינסטון פיטרס, הבטיח שיתוף פעולה הדוק יותר עם שותפות "חמש העיניים". על פי "האקונומיסט" ו"פורין פוליסי", מדיניות החוץ של ניו זילנד תחת הממשלה החדשה התרחקה מסין לטובת יחסים קרובים יותר עם שותפותיה המסורתיות בברית.

בסוף אפריל 2021, ה"גלובל טיימס" דיווח כי המשרד לביטחון המדינה של סין יעקוב אחר עובדים של חברות וארגונים.

מקור: ויקיפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/Five_Eyes

#סנודן #NSA #ריגול #הדלפות #מודיעין