FISA Amendments Act of 2008

חוק תיקוני חוק המעקב אחר מודיעין זר משנת 2008 (באנגלית: FISA of 1978 Amendments Act of 2008, ידוע גם בקיצור FAA) הוא חוק של הקונגרס האמריקאי שתיקן את חוק המעקב אחר מודיעין זר (FISA). חוק זה שימש כבסיס החוקי לתוכניות מעקב שנחשפו על ידי אדוארד סנודן בשנת 2013, ובהן תוכנית PRISM.

רקע

בסוף שנת 2005, חשף עיתון ה"ניו יורק טיימס" כי הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) מבצעת האזנות סתר ללא צו בית משפט. על פי דיווחים, תוכנית זו הופסקה בינואר 2007. עד שנת 2008, הוגשו כארבעים תביעות נגד חברות טלקומוניקציה על ידי קבוצות ואנשים פרטיים, בטענה שממשל בוש פיקח באופן בלתי חוקי על שיחות הטלפון או הודעות הדואר האלקטרוני שלהם.

חוק המעקב אחר מודיעין זר (FISA) קובע כי ביצוע מעקב אלקטרוני בכוונה תחילה במסגרת תפקיד רשמי, או חשיפה ושימוש במידע שהושג ממעקב כזה בידיעה שהוא לא אושר על פי חוק, מהווים עבירה פלילית. העונש על עבירה זו הוא קנס של עד 10,000 דולר, עד חמש שנות מאסר, או שניהם. בנוסף, "חוק האזנות הסתר" (Wiretap Act) אוסר על כל אדם ליירט, לחשוף או להשתמש באופן בלתי חוקי בשיחות טלפון או בתקשורת אלקטרונית, והעונש על כך הוא קנס, עד חמש שנות מאסר, או שניהם.

פרק VII

חוק התיקונים ל-FISA הוסיף לחוק המקורי פרק חדש, "פרק VII", שהכיל הוראות דומות, אך לא זהות, להוראות "חוק הגנת אמריקה משנת 2007" (Protect America Act of 2007), שתוקפו פג מוקדם יותר בשנת 2008. ההוראות החדשות בפרק VII נועדו לפוג ב-31 בדצמבר 2012, אך יומיים לפני מועד זה, הסנאט האמריקאי האריך את תוקפן בחמש שנים נוספות. הארכה זו חידשה את סמכות הממשל האמריקאי לנטר תקשורת אלקטרונית של זרים הנמצאים מחוץ לגבולות ארה"ב. בינואר 2018, החוק הוארך בשש שנים נוספות.

סעיף 702: אנשים שאינם אזרחי ארה"ב

סעיף 702 מתיר לתובע הכללי ולראש המודיעין הלאומי לאשר במשותף איסוף מודיעין המכוון לאנשים שאינם אזרחי ארה"ב, אשר על פי הערכה סבירה נמצאים מחוץ לארצות הברית.

הכוונה ב"כוונה" (Targeting) היא שאזרחי ארה"ב או אנשים הנמצאים בארה"ב אינם יכולים להיות היעד המכוון של איסוף המידע. מטרת האיסוף חייבת להיות השגת "מידע מודיעיני זר", כהגדרתו בחוק ה-FISA. עם זאת, אין פירוש הדבר שלא ניתן לאסוף תקשורת של אזרחי ארה"ב. תקשורת כזו עשויה להיאסף בנסיבות מסוימות במה שמכונה "איסוף אגבי" (incidental collection), למשל כאשר אזרח אמריקאי מתקשר עם אדם שאינו אזרח המהווה יעד למעקב.

סעיף 702(b) קובע מספר מגבלות על איסוף המידע:

• אין למקד את המעקב בכוונה באדם שידוע בעת האיסוף כי הוא נמצא בתוך ארצות הברית.
• אין למקד את המעקב בכוונה באדם הנמצא מחוץ לארה"ב, אם מטרת המעקב היא למעשה לפקח על אדם מסוים וידוע הנמצא בתוך ארה"ב.
• אין למקד את המעקב בכוונה באזרח אמריקאי הנמצא מחוץ לארה"ב.
• אין לאסוף בכוונה תקשורת כלשהי, כאשר השולח וכל הנמענים המיועדים ידועים בעת האיסוף כנמצאים בתוך ארה"ב.
• האיסוף חייב להתבצע באופן העולה בקנה אחד עם התיקון הרביעי לחוקת ארצות הברית.

אישורים תחת סעיף 702 ניתנים על בסיס שנתי. ישנם כמה הבדלים מהליך ה-FISA המסורתי תחת "פרק I" של החוק. האישורים ניתנים על פי קטגוריות של מידע העונה להגדרה של "מידע מודיעיני זר", כגון טרור בינלאומי, השגת נשק להשמדה המונית ונושאים נוספים. סעיף 702 מסמיך תוכניות מעקב זרות של ה-NSA, כמו PRISM ופעילויות איסוף נתונים מוקדמות יותר שאושרו תחת "תוכנית המעקב של הנשיא" משנת 2001.

בית המשפט למעקבי מודיעין זר (FISA Court) קבע כי ה-FBI השתמש במזהים של 16,000 איש לצורך חיפושים במאגרי המידע, למרות שהצליח להצדיק מבחינה חוקית רק שבעה מהם על בסיס צורכי מודיעין זר או אכיפת חוק. נמצאו שאילתות חיפוש שלא היה סביר שיניבו מידע מודיעיני זר או ראיות לפשע, כגון חיפושים לבדיקת מהימנות של מקור פוטנציאלי, מועמדים למשטרה המקומית, סטודנטים שהשתתפו ב"אקדמיה קולגיאלית", ואנשים שביקרו במשרדי ה-FBI. בית המשפט ציין מקרים נוספים של אי-עמידה בתנאי החוק.

סעיף 704: אזרחי ארה"ב מחוץ לארצות הברית

סעיף 704 מאפשר לבית המשפט למעקבי מודיעין זר לאשר מעקב המכוון לאזרחי ארה"ב הנמצאים מחוץ למדינה, במטרה להשיג מידע מודיעיני זר. בניגוד לסעיף 702, סעיף 704 דורש צו ספציפי מבית המשפט. הממשל טוען כי זוהי "הגנה נוספת לאזרחי ארה"ב שלא הייתה קיימת לפני חקיקת ה-FAA".

היסטוריה חקיקתית

• 20 ביוני 2008: החוק עבר בבית הנבחרים של ארה"ב ברוב של 293 מול 129.
• 26 ביוני 2008: הצבעה בסנאט נדחתה עקב פיליבסטר שהובילו הסנאטורים ראס פיינגולד וכריס דוד. פיינגולד טען שהחוק מאיים על חירויות האזרח בארה"ב; דוד טען שהענקת חסינות רטרואקטיבית לחברות התקשורת תערער את שלטון החוק.
• 9 ביולי 2008: התיקון שהציע דוד, שקרא לבטל את פרק II (הוראות החסינות), נדחה ברוב של 66 מול 32. החוק עצמו הועבר להצבעה ואושר ברוב של 69 מול 28.
• 10 ביולי 2008: הנשיא ג'ורג' ו. בוש חתם על הצעת החוק והפך אותה לחוק.
• 12 בספטמבר 2012: בית הנבחרים הצביע ברוב של 301 מול 118 להאריך את תוקף חוק תיקוני FISA בחמש שנים.
• 28 בדצמבר 2012: הסנאט הצביע ברוב של 73 מול 23 להאריך את תוקף החוק עד 31 בדצמבר 2017.
• 30 בדצמבר 2012: הנשיא ברק אובמה חתם על הארכת החוק.
• 18 בינואר 2018: הסנאט אישר הארכה של שש שנים לסעיף 702.
• 19 בינואר 2018: הנשיא דונלד טראמפ חתם על החוק המאריך את התוקף (S. 139).
• 20 באפריל 2024: הנשיא ג'ו ביידן חתם על חוק (H.R. 7888) המאריך את תוקף סעיף 702 בשנתיים נוספות.

הוראות החוק

החוק כולל, בין היתר, את ההוראות הבאות:

• אוסר על מדינות בודדות בארה"ב לחקור, להטיל סנקציות או לדרוש גילוי מידע מחברות תקשורת ששיתפו פעולה עם הממשל.
• מעניק חסינות לחברות תקשורת מפני תביעות בגין שיתוף פעולה עם הרשויות.
• מסיר את הדרישה לתיאור מפורט של המידע או הרכוש המהווים יעד למעקב, אם יש יסוד סביר להניח שהיעד נמצא מחוץ למדינה.
• מאריך את משך הזמן המותר למעקב ללא צו מ-48 שעות לשבעה ימים, בתנאי שבית המשפט של FISA מקבל הודעה ובקשה בנושא.
• מתיר לראש המודיעין הלאומי ולתובע הכללי לאשר במשותף, לתקופות של שנה, מעקב אלקטרוני ללא צו המכוון לאדם זר הנמצא מחוץ למדינה.
• דורש אישור מבית המשפט של FISA כדי לכוון האזנות סתר לאמריקאים הנמצאים מחוץ למדינה.
• אוסר על הכוונת מעקב לאדם זר במטרה להאזין לשיחות או לדוא"ל של אמריקאי ללא אישור בית משפט.
• מאפשר לבית המשפט של FISA 30 יום לבחון מחדש צווים קיימים לפני חידושם.
• דורש מהמפקחים הכלליים של כל סוכנויות המודיעין המעורבות ב"תוכנית המעקב של הנשיא" להשלים סקירה מקיפה ולדווח על ממצאיהם בתוך שנה.

השלכות

ההוראות בחוק המעניקות חסינות לחברות התקשורת ששיתפו פעולה עם הממשל, יצרו מכשול משמעותי בפני תביעות משפטיות רבות שמטרתן הייתה לחשוף ולהתמודד עם ניצול לרעה לכאורה של סמכות ופעילויות בלתי חוקיות של הממשל הפדרלי.

החוק גם מאפשר לממשל לבצע מעקב אחר "אזרח אמריקאי הנמצא מחוץ לארה"ב, כאשר יש יסוד סביר להניח שהוא סוכן של מעצמה זרה", לתקופה של עד שבוע (168 שעות) ללא צו, וזאת בהשוואה ל-48 שעות שהיו מותרות לפני כן.

תביעת ה-ACLU

ביום שבו נכנס החוק לתוקף, הגיש האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU) תביעה נגדו. התביעה הוגשה בשם קואליציה רחבה של עורכי דין, ארגוני זכויות אדם, ארגוני עובדים, גופים משפטיים וגופי תקשורת, אשר עבודתם, הנשענת על תקשורת חסויה, עלולה להיפגע מהחוק החדש. התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי של המחוז הדרומי של ניו יורק, טענה כי חוק ההאזנות מפר את זכויות חופש הביטוי והפרטיות המעוגנות בתיקון הראשון והרביעי לחוקה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בטענה שהתובעים לא יכלו להוכיח את טענותיהם, אך במרץ 2011, בית המשפט לערעורים הפך את ההחלטה והחזיר את התיק לדיון.

מקור: ויקיפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/FISA_of_1978_Amendments_Act_of_2008