כשפים, מגדר ומרקסיזם | פילוסופי טיוב

ההיסטוריה המודרנית נוטה להציג את המעבר מהפיאודליזם לקפיטליזם כתהליך של קדמה טכנולוגית ונאורות, אך בתוך הצללים של המהפכה הזו מסתתר פרק אלים ואפל הידוע כ"ציד המכשפות". המפגש המרתק בין פילוסופיה מרקסיסטית לתיאוריה מגדרית חושף כי הרדיפות הללו לא היו תוצר של אמונות טפלות גרידא, אלא כלי פוליטי וכלכלי אסטרטגי. דרך ניתוח מעמיק של המבנים החברתיים באירופה של המאות ה-16 וה-17, אנו מגלים כיצד הכנעת גוף האישה והדרתה מהמרחב הציבורי היוו תנאי הכרחי לצבירת ההון הראשונית ולשינוי פני הכלכלה העולמית. אחת הטענות המרכזיות בדיון זה, הנשענת בין היתר על עבודתה של החוקרת סילביה פדריצ'י, היא ש"המכשפה" הפכה למושג המייצג כל התנגדות לסדר החברתי החדש. נשים שהחזיקו בידע רפואי קהילתי, מיילדות, או כאלו שחיו באופן עצמאי מחוץ למבנה המשפחתי הפטריארכלי, סומנו כאיום על המדינה והכנסייה. תהליך זה לא רק הוביל להשמדה פיזית של רבבות, אלא יצר חלוקת עבודה מגדרית חדשה: הגברים נדחקו לעבודה בשכר בבתי החרושת, בעוד עבודת הבית והטיפול של הנשים הפכה לשקופה, ללא תגמול, וכפופה לשליטה גברית מוחלטת כחלק ממנגנון הייצור. החיבור בין כשפים למרקסיזם מציע נקודת מבט רדיקלית על האופן שבו אידיאולוגיה מעצבת את המציאות הפיזית שלנו. בעוד שהמרקסיזם הקלאסי התמקד במאבק המעמדות במפעלים, התיאוריה המודרנית מרחיבה את היריעה אל "הייצור מחדש" של החיים עצמם. הבנת הרקע ההיסטורי של רדיפת המכשפות מאפשרת לנו לפענח סוגיות בוערות בימינו – החל מהשליטה על זכויות רבייה ועד למעמד העבודה הבלתי מוחשית בעידן הדיגיטלי. זהו מסע פילוסופי שבין המדורה לבין המאזן הכספי, החושף כיצד המיתוסים של העבר ממשיכים לעצב את יחסי הכוח של ההווה.

תמלול הסרטון