למה אנחנו לא משגרים פסולת גרעינית לחלל?

לוח השנה החדש של "עידן האדם" לשנת 12,023 כבר כאן! תוכלו להשיג אותו בקישור: https://kgs.link/calendar. המשלוחים זמינים לכל רחבי העולם. השנה אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע מרתק אל תוך המיקרוקוסמוס – עולם שלם של פלאים זעירים שמחכה להתגלות. סקרנים? היכנסו לחנות שלנו לפרטים נוספים. בכל הנוגע לאנרגיה גרעינית, אחת השאלות המרתקות והנפוצות ביותר היא: אם הפסולת כל כך מסוכנת ותישאר רדיואקטיבית במשך עשרות אלפי שנים, למה פשוט לא להעמיס אותה על טיל ולשגר אותה הרחק מכדור הארץ, היישר אל תוך השמש? על פניו, מדובר בפתרון מושלם לבעיה שאין לה כרגע פתרון קבע אידיאלי על פני האדמה, אך כשצוללים לעומק הפיזיקה והלוגיסטיקה, התמונה הופכת למורכבת ומסוכנת הרבה יותר. הסיבה הראשונה והעיקרית היא הסיכון הכרוך בשיגור. למרות התקדמות הטכנולוגיה, טילים עדיין סובלים משיעור כשל מסוים. תקלה בזמן השיגור שתוביל לפיצוץ של טיל נושא פסולת גרעינית באטמוספירה עלולה לגרום לאסון סביבתי חסר תקדים, ולהפיץ חומרים רדיואקטיביים על פני שטחים עצומים באמצעות זרמי הרוח. בנוסף, העלות הכלכלית של שיגור קילוגרם אחד לחלל היא עצומה, ובהתחשב באלפי הטונות של פסולת גרעינית שנאגרת מדי שנה ברחבי העולם, מדובר בפרויקט שאינו בר-ביצוע מבחינה תקציבית. מעבר לכך, קיימת הבעיה הפיזיקלית של המסלול. כדי להשליך משהו לתוך השמש, עלינו לבטל את המהירות העצומה שבה כדור הארץ נע סביבה (כ-30 קילומטרים בשנייה). בניגוד למה שרבים חושבים, הרבה יותר קל "לברוח" ממערכת השמש מאשר ליפול לתוך מרכזה. לכן, עד שנמצא דרך בטוחה וזולה יותר לכבוש את החלל, הפסולת הגרעינית שלנו תישאר כאן, קבורה עמוק בבטן האדמה במתקני אחסון מבוצרים, מחכה לדורות הבאים שימצאו לה פתרון קבע.

תמלול הסרטון