המקרה הכי מוזר שחקרתי: ז'אק ואלה על נחיתת העב"ם בוואלנסול, 1965

כשמדובר בחקר תופעת העב"מים, שמו של ד"ר ז'אק ואלה עולה כדמות המרתקת והמכובדת ביותר בתחום. האסטרופיזיקאי ומדען המחשב הצרפתי, שהיווה את ההשראה לדמותו של המדען בסרטו של סטיבן ספילברג "מפגשים מהסוג השלישי", מקדיש עשורים מחייו לניתוח מדעי של אירועים בלתי מסבירים. בשיחה אינטימית ומרתקת זו, ואלה חושף מהו המקרה המטריד והמשכנע ביותר בו נתקל במהלך הקריירה הענפה שלו: המפגש בוואלנסול, צרפת, שהתרחש בבוקר ה-1 ביולי 1965. האירוע החל בשדה לבנדר שליו בדרום צרפת, כאשר חקלאי מקומי בשם מוריס מאסה הבחין בחפץ דמוי ביצה שנחת בשטחו. מאסה, שחשב תחילה כי מדובר במסוק צבאי, התקרב למקום ונדהם לגלות שתי דמויות נמוכות בעלות ראשים גדולים ובגדים אפורים צמודים. המפגש לא היה רק חוויה ויזואלית; מאסה דיווח כי שותק במקומו על ידי מכשיר קטן שהחזיקו היצורים, בעוד שהם בחנו את השטח לפני שהמריאו במהירות עצומה והותירו אחריהם שקע עמוק בקרקע וצמחי לבנדר שהתייבשו ומתו באופן מסתורי. החשיבות של מקרה וואלנסול נובעת מהשילוב הנדיר בין עדות אמינה של אדם ישר לבין ראיות פיזיקליות מוצקות בשטח. ואלה מדגיש כיצד הקרקע באתר הנחיתה נותרה עקרה וקשיחה כבטון במשך שנים רבות לאחר מכן, דבר המצביע על שימוש באנרגיה לא מוכרת או קרינה מייננת. זהו אינו רק סיפור על "אנשים קטנים וירוקים", אלא מקרה בוחן המציג את המורכבות הפיזיקלית וההשפעה הפסיכולוגית העמוקה של המפגש על העד, שנאלץ להתמודד עם לעג חברתי למרות הראיות המוחשיות בשטח. בעדותו, ואלה אינו מסתפק בתיאור העובדות היבשות, אלא צולל אל השאלות הפילוסופיות והמדעיות שעולות מתוך המקרה. הוא בוחן את תופעת העב"מים לא רק כטכנולוגיה חוצנית פוטנציאלית, אלא כמערכת בקרה המשפיעה על התודעה האנושית ועל התרבות שלנו בדרכים שאנו רק מתחילים להבין. הסקירה של ואלה על אירועי 1965 מזכירה לנו שגם בתוך עולם המדע המודרני, קיימות תעלומות שחומקות מכל הסבר קונבנציונלי ומותירות אותנו פעורי פה אל מול הבלתי ידוע.

תמלול הסרטון