הנאום של אליזבת קלארר במרכז לחקר האור בצפון קרוליינה

בשנת 1983, באולם הוועידות של "מרכז המחקר לאור" (Light Center) שבצפון קרוליינה, ניצבה אליזבת קלארר בפני קהל מרותק כדי לחלוק את אחת העדויות יוצאות הדופן ביותר בתולדות האופולוגיה המודרנית. קלארר, מטאורולוגית בהכשרתה מדרום אפריקה, לא הייתה רק "עדה" למפגש מהסוג השלישי; היא טענה למערכת יחסים מתמשכת, פיזית ורוחנית, עם ישות חוצנית בשם אקון, המגיע מכוכב הלכת "מטון" שבמערכת אלפא קנטאורי. בנאומה זה, היא פורשת את משנתה הפילוסופית והמדעית, כפי שהועברה לה לטענתה על ידי תרבות מתקדמת הגבוהה מהאנושות באלפי שנים של התפתחות. התיעוד הנדיר חושף את דמותה הכריזמטית והמשכנעת של קלארר, שסירבה לאורך חייה לסגת מגרסתה גם מול ביקורת נוקבת. היא מתארת בפירוט את הטכנולוגיה המניעה את כלי הטיס החוצניים – טכנולוגיה המבוססת על תנודות אופטיות ואנרגיה מגנטית, וטוענת כי המפתח להבנת היקום אינו טמון במכניקה גסה אלא בהבנת ההרמוניה שבין חומר לרוח. עבור קלארר, החוצנים אינם פולשים או יצורים זרים ומאיימים, אלא "אחינו מהכוכבים" הדואגים לעתידו של כדור הארץ לנוכח האיומים הגרעיניים והאקולוגיים שיצר האדם. מעבר לסיפור האישי על לידת בנה המשותף עם אקון על כוכב הלכת מטון, הנאום נוגע בשאלות קיומיות המעסיקות את האנושות עד היום: האם אנו לבד ביקום? וכיצד תשפיע חשיפה רשמית של ציוויליזציות זרות על התודעה האנושית? קלארר מציעה חזון של שלום עולמי ואחדות קוסמית, תוך שהיא מדגישה את חשיבות העלאת רמת האנרגיה והתודעה של המין האנושי ככרטיס כניסה לקהילה הבין-כוכבית. חשיבותו ההיסטורית של תיעוד זה נעוצה ביכולתו להעביר את האווירה הרוחנית והמדעית של שנות ה-80 בקהילת חוקרי העב"מים. בתקופה שבה הנושא נחשב לטאבו מוחלט, קלארר הצליחה לסחוף אחריה אלפים ולהפוך לסמל של תקווה עבור אלו המאמינים כי האמת נמצאת אי שם בין הכוכבים. דבריה במרכז בצפון קרוליינה מהווים עדות חיה לתקופה שבה הגבולות בין מדע בדיוני למציאות החלו להיטשטש, ומזמינים את הצופה לבחון מחדש את מקומנו במארג הקוסמי.

תמלול הסרטון