סואץ: הצי הצהוב שנלכד במלחמת ששת הימים

זהו סיפורו המופלא והבלתי יאומן של "הצי הצהוב" – קבוצה של 14 אוניות משא ממדינות שונות שנלכדו ללא הכנה מוקדמת בלב תעלת סואץ עם פרוץ מלחמת ששת הימים ביוני 1967. מה שהחל כחסימה זמנית של עורק השיט המרכזי בעולם בעקבות הטבעת ספינות ומיקוש התעלה על ידי מצרים, הפך לאחד האירועים המוזרים ביותר בתולדות הימאות המודרנית. האוניות, שנשאו מטען מגוון שכלל הכל מחומרי גלם ועד בקר וצעצועים, מצאו את עצמן תקועות במימי ה"אגם המר הגדול" במשך לא פחות משמונה שנים תמימות. במהלך השנים הארוכות הללו, כשהן מוקפות במדבר סיני מצד אחד ובמצרים מהצד השני, פיתחו צוותי האוניות הווי ייחודי ומערכת חברתית עצמאית לחלוטין. כדי לשרוד את הבידוד והשעמום בלב אזור המלחמה, הקימו המלחים את "אגודת האגם המר הגדול". הם חלקו ביניהם מזון, ציוד ואספקה, ואף קיימו פעילויות חברתיות וספורטיביות יוצאות דופן, כולל "אולימפיאדת האגם המר" שנערכה במקביל למשחקים האולימפיים במקסיקו סיטי ב-1968. האוניות הפכו ליישות מדינית בזעיר אנפין, ואף הנפיקו בולים משלהן שהוכרו על ידי רשויות הדואר בחלק מהמדינות. השם "הצי הצהוב" ניתן לקבוצה בשל הצטברות חול המדבר הצהבהב שכיסה את סיפוני האוניות והפך לחלק בלתי נפרד מנוף התעלה. המצב הסטטי הזה נמשך עד לשנת 1975, רק לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים וחתימת הסכמי הפרדת הכוחות, אז נוקתה התעלה ממוקשים ומכשולים ונפתחה מחדש לשיט בינלאומי. מתוך 14 האוניות שנלכדו ב-1967, רק שתיים היו מסוגלות להפליג בכוח המנוע של עצמן בחזרה לנמלי הבית, בעוד האחרות נגררו משם כזכר דומם לתקופה שבה הפוליטיקה העולמית עצרה את הזמן מלכת בלב המדבר. הסרט שלפניכם צולל אל נבכי ההיסטוריה של המצור הארוך ביותר בתולדות הספנות, בוחן את ההשלכות הכלכליות של חסימת התעלה על הכלכלה העולמית, ומביא את עדויותיהם של האנשים שהפכו בעל כורחם לתושבי קבע על נתיב מים שהפך למלכודת של חול וחלודה. זהו סיפור על הישרדות, יצירתיות אנושית ועל המפגש המרתק בין סכסוך גאו-פוליטי מדמם לבין אחווה ימית שחוצה גבולות ולאומים.

תמלול הסרטון