קנוניית לינקולן: היומן, המומיה והבריחה של ג'ון וילקס בות

רצח הנשיא אברהם לינקולן בתיאטרון פורד ב-14 באפריל 1865 נותר אחד האירועים המכוננים והטראומטיים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. בעוד הגרסה הרשמית קובעת כי המתנקש, ג'ון וילקס בות', נלכד ונורה למוות באסם בוירג'יניה 12 ימים לאחר הרצח, תיאוריות קונספירציה עיקשות מציעות תרחיש חלופי ומצמרר. לפי טענות אלו, המצוד המפורסם הסתיים בטעות בזיהוי או בטיוח מכוון, בעוד השחקן הכריזמטי והקנאי לדרום הצליח להימלט מרשת הביטחון הפדרלית ולחיות תחת זהות בדויה במשך עשורים נוספים. בלב התעלומה עומד יומנו האישי של בות', שנמצא על גופתו של האיש שנורה באסם. כאשר נחשף היומן לציבור, התגלה כי חמישה דפים קריטיים נתלשו ממנו – דפים שהיו עשויים לחשוף רשת של משתפי פעולה בדרגים הגבוהים ביותר בוושינגטון. חסרונם של הדפים הזין את החשד כי הרצח לא היה יוזמה פרטית של קבוצת קושרים זוטרה, אלא חלק ממהלך פוליטי רחב בהרבה, שנועד לזעזע את יסודות האיחוד המשוקם. השאלה מי נהנה ממותו של לינקולן ומי ביקש להשתיק את הראיות ממשיכה להעסיק היסטוריונים וחוקרי מז"פ גם כיום. אחד הפרקים המוזרים והמטרידים ביותר בפרשה עוסק ב"מומיה של בות'". בתחילת המאה ה-20, אדם בשם דייוויד אי. ג'ורג' התאבד באוקלהומה, אך לפני מותו התוודה כי הוא הוא ג'ון וילקס בות'. גופתו עברה תהליך חניטה מקצועי והפכה למיצג נודד בירידים ברחבי ארצות הברית, כאשר בעליה טענו כי המאפיינים הפיזיים והצלקות על הגופה תואמים במדויק לאלו של המתנקש המפורסם. הסיפור על הגופה החנוטה שנדדה בדרכים מעלה תהיות קשות על היכולת של הממשל האמריקאי לאמת את מותו של האויב הציבורי מספר אחת באותה תקופה. חקירת הקנוניה מחייבת צלילה אל תוך עולם של מרגלים, בוגדים וסודות מדינה שליוו את סיום מלחמת האזרחים. דרך בחינת העדויות המדעיות, ניתוח כתבי יד ובדיקת הנתיבים האפשריים שבהם יכול היה בות' להימלט, נחשפת תמונה מורכבת של אומה המנסה לאזן בין הצורך בצדק לבין הפחד מהאמת. האם ג'ון וילקס בות' אכן שילם בחייו מיד לאחר הפשע, או שמא הסיפור שסופר לדורות של אמריקאים הוא רק כיסוי למחדל מודיעיני או לקנוניה מורכבת ששינתה את פני ההיסטוריה?

תמלול הסרטון