אני חושב שיש כאן טיוח" יו"ר הוועדה הצבאית של נאט"ו על סודיות ה-UFO

במשך עשורים רבים, נושא העב"מים (UAPs) נדחק לשולי התודעה הציבורית כתיאוריית קונספירציה חסרת בסיס, אך כאשר דברים נאמרים מפיו של אדמירל הצי לורד היל-נורטון, קשה מאוד להתעלם מהם. כמי שכיהן בתפקיד הרם ביותר בברית נאט"ו – יו"ר הוועדה הצבאית – וכראש מטה ההגנה של בריטניה, היל-נורטון החזיק בגישה לסודות השמורים ביותר בעולם המערבי. עדותו אינה נשענת על שמועות, אלא על ניתוח קר ומפוכח של אירועים חריגים במרחב האווירי, אותם הוא מגדיר לא רק כתעלומה מדעית, אלא כעניין של ביטחון לאומי מהדרגה הראשונה. הטיוח הממסדי עליו מדבר היל-נורטון אינו מאמץ מקרי, אלא מדיניות מכוונת של הסתרה שהחלה, לטענתו, עוד באמצע המאה ה-20. בלב הטיעון שלו עומדת הסתירה המובנית שבין הדיווחים המקצועיים של טייסים צבאיים ואנשי מכ"ם לבין הכחשותיהם הגורפות של משרדי ההגנה. הוא גורס כי הממשלות המערביות, ובראשן ארצות הברית, מצויות במלכוד: הודאה בקיומם של כלי טיס בעלי יכולות הנשגבות מהבנתנו תחשוף את חוסר האונים של מערכי ההגנה הנוכחיים. לפיכך, הבחירה ב"טיוח" היא כלי לשמירה על יציבות וסדר ציבורי, גם במחיר של הסתרת האמת על מקומנו ביקום. הקשר המרתק ביותר שמעלה לורד היל-נורטון נוגע לאירועי יער רנדלשם – ה"רוזוול של בריטניה" – שם נצפו עצמים בלתי מזוהים בקרבת בסיסים המאחסנים נשק גרעיני. העובדה שדמות בדרגתו הצבאית מטילה את כובד משקלה על חקירת המקרים הללו, מעניקה לגיטימציה חסרת תקדים למה שמכונה היום "חשיפה" (Disclosure). נאומו מחדד את התפיסה כי הציבור אינו מקבל את התמונה המלאה, וכי קיימת מציאות מקבילה של טכנולוגיה ואינטראקציות שנותרת חסויה תחת סיווגים ביטחוניים מחמירים, הרחק מעין הציבור והביקורת הפרלמנטרית. צפייה בדבריו של היל-נורטון מאפשרת הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הביטחונית הגבוהה ביותר. הוא מציב שאלות נוקבות על דמוקרטיה ועל זכותו של הציבור לדעת, ומדגיש כי החיפוש אחר האמת בנושא העב"מים אינו עניין לחובבי מדע בדיוני בלבד, אלא חובה מוסרית של הנהגת העולם. קריאתו לשקיפות מהדהדת עד היום בבתי הנבחרים ברחבי העולם, כשהיא מזכירה לנו שגם בעידן המודרני, ישנם סודות שנותרים חבויים עמוק בתוך המנגנונים הצבאיים החזקים ביותר עלי אדמות.

תמלול הסרטון