סטודנטיות ותושבים בהילסדייל, מישיגן, על המפגש עם עב"ם ב-1966

במרץ 1966 הפכה העיירה השלווה הילסדייל שבמישיגן למוקדה של אחת מפרשות העב"מים המרתקות והשנויות במחלוקת ביותר בהיסטוריה האמריקאית. האירוע החל כאשר עשרות סטודנטיות במעונות של קולג' הילסדייל, יחד עם תושבים מקומיים ואנשי חוק, דיווחו על עצמים זוהרים ובלתי מזוהים המרחפים מעל אזורי הביצות הסמוכים. העדויות תיארו כדורי אור בוהקים ששינו צבעים ותמרנו בשמי הלילה באופן שאינו תואם שום כלי טיס מוכר באותה תקופה. העדויות המצולמות והקוליות של הנשים הצעירות שחזו במחזה מעניקות הצצה נדירה לתחושות הבלבול והיראה שאחזו בקהילה המקומית באותם רגעים גורליים. הפרשה קיבלה תפנית דרמטית כאשר ד"ר ג'יי אלן היינק, אסטרונום בכיר ויועץ מדעי של חיל האוויר האמריקאי במסגרת "פרויקט הספר הכחול" (Project Blue Book), נשלח לחקור את המקרה. בתום חקירה קצרה שספגה ביקורת רבה, סיפק היינק את ההסבר המפורסם והמושמץ ביותר בתולדות האופולוגיה: "גז ביצות" (Swamp Gas). לפי טענתו, ריקבון של חומר אורגני בביצות יצר פליטת גזים שהציתו הבזקי אור פוספורצנטיים, מה שגרם לעדי הראייה להאמין כי הם חוזים בכלי טיס חוצני. ההסבר הזה התקבל בבוז מוחלט על ידי הסטודנטיות והתושבים, שחשו כי הרשויות מנסות לטייח אירוע בעל חשיבות חסרת תקדים. הסערה הציבורית בעקבות אירועי הילסדייל לא נעצרה במישיגן, אלא הגיעה עד למסדרונות הממשל בוושינגטון. חבר הקונגרס דאז ומי לימים יהפוך לנשיא ארצות הברית, ג'רלד פורד, תבע הסברים רשמיים ודרש להקים ועדת חקירה פומבית בנושא העב"מים, בטענה שהציבור האמריקאי ראוי לתשובות טובות יותר מ"גז ביצות". עדותן של הסטודנטיות מהילסדייל נותרה עד היום עמוד תווך בתיעוד ההיסטורי של המפגשים מהסוג השלישי, והיא מייצגת רגע מכונן שבו האזרח הקטן התייצב מול הממסד המדעי והצבאי בדרישה לחשיפת האמת על מה שבאמת מתרחש בשמיים שלנו.

תמלול הסרטון