לשמוע ריח ולטעום מילים: המדע של סינסתזיה עם מרי ג'יין ספילר

האם אי פעם חוויתם את הצבע של המספר חמש, או שמא הרגשתם את המרקם הקטיפתי של צליל כינור? עבור רובנו, חמשת החושים פועלים בנתיבים נפרדים ומקבילים, אך עבור אנשים החווים "סינסתזיה" (עירוב חושים), הגבולות הללו מטושטשים ומעורבבים. בהרצאה מרתקת זו שנערכה במוסד המלכותי (Royal Institution), החוקרת מרי ג'יין ספילר לוקחת אותנו למסע אל תוך המוח האנושי כדי להבין כיצד תפיסת המציאות שלנו נבנית, ומה קורה כאשר החיווט העצבי יוצר חיבורים בלתי שגרתיים בין גירויים שונים. סינסתזיה אינה הפרעה או מחלה, אלא תופעה נוירולוגית מרתקת המופיעה אצל כ-4% מהאוכלוסייה. היא מתרחשת כאשר גירוי בחוש אחד מעורר באופן אוטומטי ולא רצוני חוויה בחוש אחר. קיימים עשרות סוגים של סינסתזיה: החל מ"כרומסטזיה", שבה צלילים ומוזיקה מתורגמים לצבעים וצורות המופיעים מול העיניים, ועד לסינסתזיה של "טעם-לקסיקלי", שבה מילים מסוימות מעוררות תחושת טעם ספציפית על הלשון. לאורך ההיסטוריה, אמנים ויוצרים רבים כמו וסילי קנדינסקי ודיוויד בואי העידו כי הסינסתזיה הייתה מקור בלתי נדלה ליצירתיות שלהם, וסייעה להם לראות את העולם בדרכים ששאר האנשים אינם יכולים לדמיין. במהלך הסקירה המדעית, ספילר חושפת כיצד חקירת הסינסתזיה מספקת למדענים הצצה נדירה למנגנוני המוח שאחראים על עיבוד מידע. מתברר שכולנו נולדים עם רמה מסוימת של קישוריות-יתר בין אזורי החושים במוח, אך תהליך ה"גיזום העצבי" בשלבי ההתפתחות המוקדמים מפריד ביניהם אצל רובנו. אצל סינסתזים, הקישורים הללו נותרים פעילים, מה שמעלה שאלות פילוסופיות ומדעיות עמוקות: האם המציאות שאנו חווים היא אכן "אובייקטיבית", או שהיא רק פרשנות סובייקטיבית של חיווט המוח שלנו? ההרצאה צוללה לעומק המחקרים העדכניים ביותר בתחום, ובוחנת האם ניתן "ללמוד" סינסתזיה או האם מדובר בתכונה גנטית בלבד. זהו דיון מרחיב אופקים שמאתגר את כל מה שחשבנו שאנו יודעים על הקשר שבין הראייה, השמיעה, הטעם והריח, ומזמין אותנו לתהות כיצד העולם היה נראה (או נשמע, או נטעם) לו רק היינו משנים מעט את החיווט הפנימי שלנו.

תמלול הסרטון