משפט קסטנר - בין הצלה לשיתוף פעולה

משפט קסטנר נחשב עד היום לאחת הפרשות המטלטלות והשנויות במחלוקת ביותר בתולדות מדינת ישראל הצעירה. הדיון האקדמי שלפנינו צולל אל עמקי הסוגיה המורכבת של ישראל קסטנר, מי שהיה ממנהיגי יהדות הונגריה בזמן השואה, ועומד על קו התפר הדק והכואב שבין ניסיונות הצלה נואשים לבין האשמות קשות בשיתוף פעולה עם הנאצים. הדיון בוחן כיצד הפך משפט דיבה אזרחי לכתב אישום היסטורי ומוסרי נגד הנהגת היישוב ונגד הניצולים שניסו בכל מחיר להציל את אחיהם מהתופת. במרכז הפרשה עומדת השאלה המוסרית המהדהדת: האם המשא ומתן שניהל קסטנר עם אדולף אייכמן, שהוביל ליציאתה של "רכבת ההצלה" עם 1,684 יהודים, היה מעשה גבורה או שמא עסקה עם השטן שהשתיקה את זעקתם של המונים שנשלחו לאושוויץ? המשפט, שהחל בשנת 1954 בעקבות דברים שכתב מלכיאל גרינוולד, הידרדר במהירות למסע האשמות ציבורי שהסתיים בקביעתו המהדהדת של השופט בנימין הלוי כי קסטנר "מכר את נשמתו לשטן". פסיקה זו לא רק חרצה את גורלו הציבורי של קסטנר, אלא גם הובילה בסופו של דבר להירצחו בלב תל אביב בשנת 1957. הסרטון מציג ניתוח מעמיק של מומחים מתחומי ההיסטוריה, המשפט והחברה, המנתחים את השפעת המשפט על עיצוב זיכרון השואה בישראל. המשתתפים דנים בהקשר ההיסטורי של יהדות הונגריה בשנת 1944, במניעים הפוליטיים שליוו את המשפט ובשינוי שחל בנרטיב הלאומי לאורך השנים – מהוקעתו של קסטנר כבוגד ועד לניסיונות מאוחרים יותר להבין את המורכבות הבלתי אפשרית שבה פעל. זהו מסע מרתק אל תוך הפצעים המדממים של החברה הישראלית, הנע בין צדק משפטי לאמת היסטורית. קהל הצופים מוזמן להיחשף למסמכים, עדויות ופרשנויות חדשות השופכות אור על אחת הדמויות האניגמטיות ביותר בהיסטוריה הציונית. האם קסטנר היה קורבן של נסיבות קרות ואכזריות, או שמא פעל מתוך יוהרה שעלתה בחיי אדם? הדיון האקדמי של אוניברסיטת תל אביב מציע מבט נטול פניות על הפרשה ומנסה להשיב על השאלה: האם ניתן בכלל לשפוט את המוסר של אלו שחיו בתוך חשיכה מוחלטת?

תמלול הסרטון