דלג לתוכן הראשי

    חטיפת העב"מ של סקוטלנד - תקרית A70 מ-1992

    18:26 17.8.2024 עדויות🇮🇱 תורגם לעברית

    תיאור

    מקרה חטיפת העב"מ הראשון שדווח רשמית בסקוטלנד מ-1992 עם העדויות של גארי ווד וקולין רייט.

    כותרת מקורית

    Scotland A70 UFO Abduction Incident 1992

    Scotland's first officially reported UFO abduction case from 1992, featuring witnesses Garry Wood and Colin Wright.

    תמלול הסרטון

    לסרטון זה אין כתוביות זמינות ביוטיוב.

    ניתן ליצור תמלול מקורב באמצעות AI על בסיס פרטי הסרטון.

    סרטונים קשורים

    עדויות אסירי ציון – המחתרות 2018 חלק 01
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    עדויות אסירי ציון – המחתרות 2018 חלק 01

    בסרטון מרתק זה, המהווה חלק מסדרת תיעוד והיסטוריה, אנו צוללים אל נבכי זיכרונותיהם של אלו שחירפו את נפשם למען הקמת המדינה – אסירי המחתרות ואסירי ציון. העדויות המובאות כאן משרטטות תמונה חיה וכואבת של המאבק העיקש נגד המנדט הבריטי ושל הנחישות היהודית בארץ ישראל לפני קום המדינה ב-1948. דרך סיפורים אישיים שטרם סופרו, הצופה נחשף למחיר האישי הכבד ששילמו הלוחמים והלוחמות, לשהות בבתי הכלא המנדטוריים כמו כלא עכו וכלא נצרת, ולמסירות הנפש שאפיינה דור שלם של פורצי דרך. הרקע ההיסטורי של שנת 1948 עומד במרכז התיעוד, כשהוא מציג את המתח הבלתי פוסק שבין לידה לתקומה לבין אסון ומלחמה. זוהי תקופת "התקומה והקטסטרופה", רגע בזמן שבו גורלות הצטלבו על רקע תום המנדט הבריטי ופרוץ מלחמת העצמאות. העדויות בסרטון שופכות אור על פעילותן של המחתרות השונות – ההגנה, האצ"ל והלח"י – ועל האופן שבו שיתוף הפעולה והמאבקים הפנימיים עיצבו את דמותו של צה"ל ושל החברה הישראלית בראשית דרכה. מעבר לערך ההיסטורי, הסרטון נוגע בסוגיות זהות עמוקות. אסירי ציון, שחלקם הגיעו ממדינות רחוקות תחת רדיפות פוליטיות, משתפים בתחושת השליחות שהניעה אותם לפעול גם בתנאים של חוסר ודאות מוחלט. התיעוד משחזר רגעים של הקרבה, גבורה אנושית, וגם את המורכבות הפוליטית המלווה את הנרטיב של 1948 עד ימינו. זהו מסמך אנושי חשוב המאפשר להבין לא רק "מה קרה", אלא מה הרגישו האנשים שהיו שם, במעבה השטח ובתוך תאי המעצר. צפייה בפרק זה היא הזדמנות יוצאת דופן להיחשף לחומרי ארכיון, ראיונות עומק וניתוח היסטורי המעניק זווית חדשה על האירועים שהובילו להכרזת העצמאות. הסדרה, בהפקתו ובעריכתו של נהדי לזר, מבקשת לשמר את הזיכרון הקולקטיבי ולתת קול לגיבורים האלמונים שסיפורם הוא סיפורה של המדינה כולה. בין אם אתם חובבי היסטוריה מושבעים ובין אם אתם מחפשים להבין טוב יותר את שורשי הסכסוך והתקומה באזורנו, מדובר בצפיית חובה מרגשת ומעוררת מחשבה.
    10.4.2026
    עדותה של רבקה יוסלבסקה במשפט אייכמן
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    עדותה של רבקה יוסלבסקה במשפט אייכמן

    אחת העדויות המצמררות והזכורות ביותר ממשפטו של אדולף אייכמן בירושלים ב-1961 הייתה עדותה של רבקה יוסלבסקה. בקול רועד אך צלול, גוללה יוסלבסקה בפני בית המשפט והעולם כולו את סיפור הישרדותה הבלתי נתפס מגיא ההריגה בפוצ'אפ שבבלארוס. היא תיארה בפירוט מחריד כיצד הובלו יהודי העיירה אל בורות הירי, ביניהם בתה הקטנה, הוריה ואחיותיה, וכיצד היא עצמה נורתה ונפלה אל תוך קבר האחים בעודה בחיים, כשהיא קבורה תחת גופות יקיריה עד שהצליחה לזחול החוצה מתוך התופת. משפט אייכמן לא היה רק הליך משפטי נגד אחד מאדריכלי "הפתרון הסופי", אלא נקודת מפנה היסטורית בחברה הישראלית ובזיכרון השואה הגלובלי. לראשונה, ניתנה הבמה לניצולים לספר את סיפורם האישי בגוף ראשון, מה שהפך את המשפט למסע קולקטיבי של עיבוד טראומה. עדותה של יוסלבסקה הפכה לסמל של ה"פלנטה האחרת", מושג שהטביע הסופר ק. צטניק באותו משפט, והמחישה את האכזריות הבלתי נתפסת של יחידות הרצח (האיינזצגרופן) שפעלו בשטחי מזרח אירופה. הסרט התיעודי שלפנינו מביא תיעוד נדיר וחיוני מתוך אולם הדיונים, המשלב את דברי העדים עם צילומי ארכיון ומבט מעמיק על דמותו של אדולף אייכמן – האיש שאחראי על הלוגיסטיקה של הרצח ההמוני. אייכמן, שישב בתוך תא הזכוכית המפורסם, ניסה להציג עצמו כ"בורג קטן" במערכת שרק מילא פקודות, אך העדויות החיות, כמו זו של רבקה יוסלבסקה, חשפו את המציאות המבעיתה שמאחורי הבירוקרטיה של המוות. צפייה בעדות זו היא חובה לכל מי שמבקש להבין את עומק הזוועה ותעצומות הנפש של הניצולים. זהו מסמך היסטורי מרגש המנציח את זכרם של הקורבנות ומזכיר לנו את החשיבות של "לזכור ולא לשכוח". הסרט מציג את המשפט שהוציא את הצדק לאור והגדיר מחדש את המושג "פשעים נגד האנושות", תוך שהוא נותן פנים ושם למיליונים שהושמדו.
    10.4.2026
    עדויות של הרס ושיבה באל-עראקיב
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    עדויות של הרס ושיבה באל-עראקיב

    הסרט תיעודי המרתק שלפניכם צולל אל עומק הסוגיה המורכבת של הכפר אל-עראקיב, נקודת יישוב שהפכה לסמל של מאבק, עמידות וזהות בלב הנגב. דרך עדויות ויזואליות וארכיטקטורה פורנזית (Forensic Architecture), הסרט חושף את ההיסטוריה השזורה בנוף המדברי, ובוחן כיצד זיכרון קולקטיבי וקשר עמוק לאדמה מצליחים לשרוד גם אל מול גלים בלתי פוסקים של הרס ופינויים חוזרים ונשנים. זהו סיפור על אנשים המסרבים לוותר על מורשת אבותיהם, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים וחברתיים כדי לתעד ולשמר את נוכחותם במרחב. מעבר להיבט המקומי, הסרט מרחיב את היריעה ובוחן את תופעת ה"כפרים הנסתרים" – אותם יישובים שאינם מופיעים על מפות רשמיות אך פועמים בחיים, תרבות ומסורת ארוכת שנים. בתיעוד מרהיב באיכות 4K, אנו נחשפים לאורח חיים כפרי וייחודי, כזה שלעיתים רבות נמחק מהשיח הציבורי או נותר שקוף בעיני הממסד. הסרט מציג את המתח המתמיד בין הפיתוח המודרני לבין אורחות חיים מסורתיים, ומעלה שאלות נוקבות על זכויות קניין, היסטוריה שבעל-פה והקשר הבלתי ניתן לניתוק בין אדם לבין פיסת האדמה עליה נולד. ההפקה הייחודית משלבת ניתוח מדעי מסקרן יחד עם צילומים עוצרי נשימה, ומציעה נקודת מבט רב-שכבתית על המציאות הגיאופוליטית והחברתית באזור. משימוש בצילומי לוויין וניתוח טופוגרפי ועד לראיונות אישיים עם התושבים, הצופים מוזמנים למסע המערער על התפיסות המקובלות לגבי המרחב הישראלי והאזורי. זהו מסע בעקבות ה"בלתי נראה", המנסה להעניק קול לאלו שקולם הושתק תחת דחפורי ההרס, ולשרטט מחדש את מפת הזיכרון והשיבה של קהילות הנלחמות על הכרת הראות שלהן. לסיום, הסרט נוגע באוניברסליות של המאבק על הבית. בין אם מדובר בנגב ובין אם בכפרים מרוחקים באזורים אחרים בעולם, השאיפה לשמור על שורשים ועל זהות תרבותית אל מול כוחות של שינוי ודיכוי היא נושא המהדהד בכל חברה אנושית. דרך התיעוד המוקפד, הצופה נחשף לא רק לכאב ההרס, אלא גם לתקווה ולנחישות של אלו שבוחרים לשוב ולהקים את חייהם מחדש, פעם אחר פעם, על חורבות העבר.
    10.4.2026
    ליסה קריסטין: עדות מצולמת לעבדות מודרנית
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    ליסה קריסטין: עדות מצולמת לעבדות מודרנית

    במשך למעלה משנתיים, יצאה הצלמת ההומניטרית עטורת הפרסים, ליסה קריסטין, למסע מטלטל ומסוכן ברחבי הגלובוס. המשימה שלה הייתה ברורה אך כמעט בלתי אפשרית: לחשוף באמצעות עדשת המצלמה את פניה החבויים של העבדות המודרנית. בתיעוד חסר פשרות, קריסטין מביאה אל קדמת הבמה את סיפורם של מיליוני בני אדם השקופים לעיני החברה – החל מפועלים הנמקים במחצבות הלבנים הלוהטות של הודו ונפאל, ועד לדייגים וילדים המשועבדים במכריי זהב מסוכנים באפריקה. המונח "עבדות בת זמננו" עשוי להישמע לרבים כנחלת העבר, אך המציאות אותה חושפת קריסטין ב-TED 2012 היא סטירת לחי מעוררת. לפי הערכות של ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, כיום חיים בעולם עשרות מיליוני בני אדם בתנאי עבדות – מספר הגבוה בהרבה מכל תקופה אחרת בהיסטוריה האנושית, כולל תקופת סחר העבדים הטרנס-אטלנטי. עבדות זו אינה מתבטאת תמיד בשלשלאות ברזל פיזיות, אלא בשעבוד חוב, סחר בבני אדם וכפייה אלימה, המשאירים את הקורבנות כלואים במעגל של עוני וניצול מחפיר. במסגרת עבודתה עם הארגון "Free the Slaves", קריסטין הצליחה להסתנן למקומות שבהם זרים אינם רצויים, כשהיא מחביאה את ציוד הצילום שלה ומסתכנת במאסר או באלימות. התמונות שהיא מציגה אינן רק יצירות אמנות ויזואליות; הן עדויות מרשיעות ונוקבות שנועדו להסיר את מעטה האדישות הגלובלית. כל פריים מספר סיפור על אובדן חירות, אך גם על חוסן אנושי בלתי נתפס, ומאלץ את הצופה לתהות על המחיר האנושי האמיתי של המוצרים והמשאבים המניעים את הכלכלה המודרנית. סרטון זה אינו רק תיעוד של סבל, אלא קריאה דחופה לפעולה. ליסה קריסטין משתפת בחוויות האישיות שעברה במהלך הצילומים – מהריחות והחום הכבד ועד למבטים בעיניהם של האנשים שפגשה. היא מדגישה כי הידיעה היא הצעד הראשון לשינוי, וכי ברגע שהעולם יראה את המציאות הזו בבירור, לא ניתן יהיה עוד להפנות את המבט הצידה. זהו מסע מצולם אל תוך החשכה, במטרה להצית אור של תקווה וחירות עבור אלו שקולם הושתק.
    10.4.2026
    עדויות: חיילי צה"ל מדברים על האינתיפאדה - סרטו של עידו סלע
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    עדויות: חיילי צה"ל מדברים על האינתיפאדה - סרטו של עידו סלע

    הסרט "עדויות", בבימויו של עידו סלע, הוא מסמך קולנועי ותיעודי מטלטל החודר אל לב לבה של הדילמה המוסרית והקיומית של חיילי צה"ל במהלך האינתיפאדה הראשונה. הסרט, שהופק במקור עבור ערוץ 4 הבריטי (Channel 4) בשנת 1993, מביא אל המסך קולות גלויים וחשופים של חיילים המשרתים בשטחים, רגע לפני שהסכמי אוסלו שינו את פני המציאות הגיאופוליטית באזור. דרך מונולוגים אישיים ומפגשים ישירים, הסרט חושף את השחיקה, האובדן והתסכול הנלווים למפגש היומיומי עם אוכלוסייה אזרחית במצב של מרד. האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בדצמבר 1987, הציבה את צה"ל בפני אתגר חסר תקדים. הצבא, שהוכשר למלחמות קלאסיות מול צבאות סדירים, מצא את עצמו מתמודד עם "מלחמת אבנים", הפגנות המוניות ופעולות של מרי אזרחי. "עדויות" מצליח ללכוד את הדיסוננס שחוו החיילים - צעירים בשנות העשרים לחייהם - שנאלצו לתמרן בין חובתם הצבאית לבין הערכים עליהם גדלו. הסרט אינו מסתפק בתיאור המאורעות, אלא צולל לעומק ההשפעות הפסיכולוגיות של השליטה הצבאית על הנפש הישראלית. הפקתו של הסרט כפרויקט עצמאי עבור גוף שידור בינלאומי אפשרה לסלע חופש אמנותי וביקורתי רב. בתקופה שבה השיח הציבורי בישראל היה נתון תחת צנזורה ביטחונית ומתחים פוליטיים עזים, "עדויות" הציע מבט נדיר, כמעט ללא פילטרים, על המתרחש בסמטאות עזה ובכפרי הגדה המערבית. הסרט משלב צילומי שטח תיעודיים יחד עם ראיונות עומק, ויוצר פסיפס אנושי המורכב מכאב, כעס וחיפוש אחר משמעות בתוך מציאות של סכסוך דמים מתמשך. מעבר לערכו ההיסטורי כעדות לימי האינתיפאדה, הסרט נותר רלוונטי גם היום, כשהוא מעלה שאלות נוקבות על מחיר הכיבוש ועל האחריות האישית של הפרט בתוך המערכת הצבאית. זהו מסע קולנועי אל תוך הישראליות המורכבת, המציג את הפצעים הפתוחים של החברה ומבקש מהצופה לא להסיט את המבט מהמציאות המורכבת של חייהם של הלוחמים בשטח. הסרט מוגש בעברית בליווי כתוביות באנגלית, מה שהופך אותו לנגיש לצופים ברחבי העולם המבקשים להבין את שורשי הסכסוך ואת השפעתו על דורות של ישראלים.
    10.4.2026
    עדות זונדרקומנדו מאושוויץ על הקאפו קמינסקי
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    עדות זונדרקומנדו מאושוויץ על הקאפו קמינסקי

    עדותו המצמררת של ניצול השואה שלפניכם שופכת אור על אחת הדמויות האפופות ביותר במסתורין וביראה בלב הגיהנום של מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו: הקאפו קמינסקי. קמינסקי כיהן כראש ה"זונדרקומנדו" – אותן יחידות כפייה של אסירים יהודים שאולצו לעבוד במתקני ההשמדה ובמשרפות. דרך עיניו של העד, אנו נחשפים למורכבות הבלתי נתפסת של החיים והמוות בצל המשרפות, ולדמותו של אדם שתמרן בין חובתו האכזרית לבין ניסיונות הישרדות והתנגדות תחת שלטון ה-SS. הזונדרקומנדו היו בבחינת "נושאי הסוד" של המכונה הנאצית; הם ראו את הזוועות מקרוב יותר מכל אדם אחר ונגזר עליהם לחיות בבידוד משאר האסירים. קמינסקי עצמו זכור בהיסטוריוגרפיה של המחנה לא רק כבעל סמכות, אלא כדמות מרכזית שהייתה מעורבת בניסיונות התארגנות של המחתרת בתוך מחנה ההשמדה. הסרטון מציג תיאור ראשוני ונטול פילטרים על הדינמיקה בין הקאפו לבין פקודיו, על רגעי החסד המעטים ועל האכזריות הבלתי נמנעת שאפיינה את המציאות הקיצונית של בירקנאו. מעבר לסיפורו האישי של קמינסקי, העדות חושפת פרטים היסטוריים חשובים על תפקוד המשרפות ועל המבנה החברתי הפנימי של האסירים. היא מעלה שאלות מוסריות כבדות משקל על מושג "האזור האפור" שטבע פרימו לוי – אותו מרחב שבו הגבולות בין קורבן לתליין מטשטשים תחת לחץ של טרור מוחלט. הצופה מוזמן למסע אל תוך הזיכרון הקולקטיבי, המשלב בין כאב אישי לעובדות היסטוריות על המרד הגדול של הזונדרקומנדו באוקטובר 1944, אירוע שבו קמינסקי מילא תפקיד משמעותי ושנוי במחלוקת. תיעוד זה הינו נדבך קריטי בשימור זיכרון השואה, המעניק פנים ושמות לאלו שנאלצו לחיות בלב הטרגדיה האנושית הקשה ביותר. זוהי הזדמנות נדירה לשמוע מקור ראשון על האיש שהנהיג את האסירים בנורא מכל, ועל הניסיונות לשמור על צלם אנוש בעולם שבו המוות היה המציאות היחידה. העדות משמשת לא רק כזיכרון היסטורי, אלא כצוואה המזהירה אותנו מפני תהומות הרוע האנושי ומעלה על נס את עוז הרוח של אלו שניסו להתנגד, גם כשהכול נראה אבוד.
    10.4.2026
    שוברים שתיקה: סיום אירוע הקראת העדויות
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    שוברים שתיקה: סיום אירוע הקראת העדויות

    הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הוואנה, עיר שקפאה בזמן, אך רוחשת חיים תחת עול של תנאים קיצוניים ומחסור תמידי. בעוד התיירים המערביים רואים בבירה הקובנית מוזיאון חי של מכוניות וינטג' וארכיטקטורה קולוניאלית מתפוררת, המציאות היומיומית של המקומיים רחוקה מלהיות גלויה לעין. בסרט דוקומנטרי זה אנו חודרים אל השכונות הצפופות שבהן המאבק להישרדות הוא אמנות של ממש, ובוחנים כיצד הפכה קובה לאי של ניגודים בלתי אפשריים בין האידיאולוגיה המהפכנית לבין הצורך המיידי בפת לחם ותרופות. הסרט חושף את "הצד האפל" של קובה, אותו צד שהשלטונות וספרי ההדרכה מנסים להסתיר. לאורך העשורים האחרונים, מאז קריסת ברית המועצות ועד להידוק הסנקציות הכלכליות, חווה העם הקובני משברים הומניטריים שקטים. העוני בהוואנה אינו רק חומרי; הוא מתבטא בתשתיות קורסות, הפסקות חשמל ממושכות ותורים אינסופיים למוצרי יסוד. השאלה המרכזית שעולה היא כיצד הרוח האנושית מצליחה לשמור על אופטימיות וחיוניות בתוך מרחב שבו החופש מוגבל והעתיד לוט בערפל. המצלמה מלווה משפחות מקומיות שנאלצות לאלתר כל פתרון – מתיקון מכשירי חשמל ישנים ועד למסחר בשוק השחור – רק כדי לצלוח את היום. מעבר להיבט הכלכלי, הדוקומנטרי מעמיק בהקשר ההיסטורי והפוליטי שעיצב את הוואנה המודרנית. ממהפכת 1959 ועד לימינו, קובה נותרה אחת המובלעות הקומוניסטיות האחרונות בעולם, מצב שיצר נתק תרבותי וטכנולוגי עמוק משאר חצי הכדור המערבי. המעבר המרתק שבין ההדר של העבר לבין הריקבון של ההווה מייצר מסמך אנושי מטלטל על כוחה של חברה המנסה להגדיר את עצמה מחדש, תוך כדי שהיא נלחמת על זהותה ועל זכויות היסוד שלה תחת משטר נוקשה. זהו סיפור על חוסן, על הקרבה ועל המציאות החבויה בסמטאות הצרות של הוואנה. הצטרפו למסע אל תוך המערכות החברתיות המורכבות של האי, וגלו מה קורה כשמסירים את המסכה התיירותית ופוגשים את האנשים שבאמת חיים את המהפכה – יום אחר יום, ללא ודאות, אך עם עוצמה פנימית בלתי רגילה.
    10.4.2026
    ארכיון סרטי שפילברג - עדויות ממשפט אייכמן
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    ארכיון סרטי שפילברג - עדויות ממשפט אייכמן

    ארכיון הסרטים היהודי על שם סטיבן שפילברג מציג תיעוד היסטורי מטלטל ויוצא דופן: "עדויות ממשפט אייכמן". סרט זה מרכז אלומת אור עוצמתית על אחד האירועים המכוננים ביותר בתולדות מדינת ישראל והעם היהודי בעת החדשה. בשנת 1961, בירושלים, ניצב אדולף אייכמן, מאדריכלי "הפתרון הסופי", בפני בית המשפט. היה זה הרגע שבו, לראשונה על אדמת ריבונות יהודית, ניתנה לניצולים הבמה להשמיע את קולם ולהטיח את זוועות השואה אל מול פני העולם כולו. האוסף התיעודי שלפנינו מביא לקט נבחר של עדויות מפתח מתוך חודשי המשפט הארוכים. העדויות אינן רק מסמך משפטי, אלא פסיפס אנושי מצמרר של הישרדות, אובדן וגבורה. דרך דבריהם של העדים, הצופים נחשפים למנגנון ההשמדה הנאצי כפי שנחווה מבפנים – מהגטאות ועד למחנות המוות. חשיבותו של התיעוד טמונה ביכולתו להפוך את המספרים הבלתי נתפסים של קורבנות השואה לסיפורים אישיים, שמות ופנים, ובכך הוא מהווה נדבך קריטי בשימור הזיכרון הקולקטיבי. מעבר לערך ההיסטורי, המשפט נחשב לנקודת מפנה חברתית בישראל. עד לאותה עת, ניצולים רבים חשו צורך לשתוק או להצניע את עברם. הופעתם על דוחן העדים שברה את "חומת השתיקה" ואפשרה לחברה הישראלית להתחיל ולעבד את הטראומה הלאומית. הסרט מאפשר לצופים כיום לחזור אל אותם רגעים דרמטיים בבית העם, לצפות בשפת הגוף של העדים ולשמוע את הרעד בקולם, תוך הבנת ההקשר הרחב של המאבק לצדק היסטורי. החומרים המובאים כאן הם חלק ממאמץ רב-שנים של ארכיון שפילברג לשמר ולהנגיש חומרים דוקומנטריים נדירים. הצפייה בעדויות אלו היא חובה לכל מי שמבקש להעמיק בחקר השואה, בהבנת המערכת המשפטית הישראלית ובתהליכי בניית הזהות של מדינת ישראל בראשית ימיה. זהו מסע בזמן אל תוך אחת השעות הגורליות ביותר, שבהן הצדק לא רק נעשה, אלא גם נראה ונשמע למרחקים.
    10.4.2026
    ליאור עמיחי: מראה שחורה - עדויות חיילים מהשטחים, 1.1.17
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    ליאור עמיחי: מראה שחורה - עדויות חיילים מהשטחים, 1.1.17

    בפרק זה של "מראה שחורה", ליאור עמיחי צולל אל עומק המציאות המורכבת ביהודה ושומרון דרך עיניהם של אלו שנמצאים בחזית הלחימה והחיכוך היומיומי: חיילי צה"ל. הסרטון מביא עדויות מצמררות וישירות מהשטח, המשרטטות תמונה נוקבת של השפעת השירות הצבאי בשטחים על נפש הלוחמים, על המוסר האישי ועל החברה הישראלית כולה. מדובר במסמך אנושי מרתק המנסה לקלף את שכבות ההגנה והסיסמאות, ולהציג את הדילמות האתיות איתן מתמודדים צעירים בני 18 בסיטואציות של שליטה אזרחית וביטחונית. העדויות המוצגות בתיעוד זה נוגעות בנקודות הרגישות ביותר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הן מתארות את השגרה של מחסומים, פשיטות ליליות ומפגשים טעונים עם האוכלוסייה המקומית, רגעים שבהם הקו שבין משימה ביטחונית הכרחית לבין אובדן צלם אנוש הופך לעיתים למטושטש. דרך הסיפורים האישיים, נחשף הפער שבין האימונים בבסיס לבין המציאות האפורה והשוחקת של השטחים, מציאות שמלווה את החיילים שנים רבות לאחר שפשטו את המדים. מעבר להיבט האישי, הסרטון מעלה שאלות נוקבות על ה"מראה" שהחברה הישראלית מציבה לעצמה. האם אנחנו מוכנים להקשיב למה שיש ללוחמים לספר ברגע שהם חוזרים הביתה? השם "מראה שחורה" אינו מקרי; הוא מרמז על השתקפות מעוותת ואפלה של המציאות, כזו שלעיתים קרובות אנחנו מעדיפים להתעלם ממנה. הראיונות חושפים לא רק את האירועים עצמם, אלא את התהליכים הנפשיים שעוברים על החיילים – החל מתחושת השליחות, דרך הקהות הרגשית ועד לחרטה או לצורך לפרוק את המטען הכבד. תיעוד זה מהווה נדבך חשוב בהבנת ההיסטוריה העכשווית של מדינת ישראל והדינמיקה בשטחים. זהו צפיית חובה לכל מי שמבקש להבין את המחיר האנושי של הסכסוך, מעבר לכותרות החדשות ולפרשנויות הפוליטיות. ליאור עמיחי מצליח ליצור מרחב שבו הקולות מהשטח נשמעים בצורה נקייה, כנה ובלתי מתפשרת, ומזמין את הצופים למסע של התבוננות פנימית בחברה הישראלית ובערכיה.
    10.4.2026
    עדות לטבח 1945 בלוב | רינה ברדה, כפר זנזור
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    עדות לטבח 1945 בלוב | רינה ברדה, כפר זנזור

    בעדות מצמררת ומרגשת זו, רינה ברדה לוקחת אותנו חזרה אל ימיו האפלים של נובמבר 1945 בכפר זנזור שבלוב. דרך זיכרונותיה האישיים, נחשף סיפור הגבורה והשכול של קהילה יהודית עתיקת יומין שנקלעה לגל של אלימות אכזרית. הפוגרומים של שנת 1945 היוו נקודת מפנה טרגית בתולדות יהודי לוב, כאשר במשך חמישה ימי דמים נרצחו למעלה מ-140 יהודים, מאות נפצעו, ובתי כנסת ורכוש רב הועלו באש בטריפולי ובסביבתה, כולל בכפר זנזור. הרקע להידרדרות הביטחונית היה שילוב נפיץ של התחזקות הלאומיות הערבית בהשפעת הליגה הערבית, תעמולה אנטי-ציונית חריפה, והתערערות הסדר הציבורי תחת המנהל הצבאי הבריטי ששלט באזור לאחר תבוסת כוחות הציר במלחמת העולם השנייה. העדות של רינה אינה רק מסמך היסטורי, אלא צוואה חיה לזכרם של אלו שלא שרדו ולחוסן הנפשי של הניצולים, שבחרו למרות הכל להקים את חייהם מחדש ולשמור על מורשתם העשירה. סרטון זה הופק על ידי מרכז "אור שלום" – המרכז לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב, הפועל ללא לאות כדי להבטיח שסיפורי הקהילה המפוארת הזו לא יישכחו. דרך פרויקטים של תיעוד בעל פה, מחקר וחינוך, המרכז מאיר את התרומה התרבותית והדתית של יהדות לוב, החל מימיהם של חכמי לוב ועד לעלייה הגדולה וההשתלבות בבניית מדינת ישראל. אנו מזמינים אתכם להאזין לעדות, ללמוד על פרק חשוב וכואב זה בהיסטוריה היהודית, ולהצטרף אלינו בשימור הזיכרון הלאומי. הבנת העבר היא המפתח להבנת חוסנו של עם ישראל והמשכיותו לאורך הדורות, גם מול הגלים הקשים ביותר של רדיפה.
    10.4.2026
    עדויות מיכאל בר־און
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    עדויות מיכאל בר־און

    מפגש מרתק עם עדותו יוצאת הדופן של מיכאל בר און, המביא אל קדמת הבמה סיפורים וחוויות המהלכים על התפר שבין המציאות הגלויה לנסתר. לאורך השנים, דמויות כדוגמת בר און סיפקו הצצה לעולמות של מסתורין, החל מתופעות על-טבעיות ועד לאירועים היסטוריים ורוחניים המעוררים שאלות עמוקות על טבעו של היקום ותפקידנו בתוכו. עדות זו אינה רק רצף של זיכרונות, אלא ניסיון לפענח את הצפנים המורכבים של הקיום האנושי אל מול הבלתי נודע. בסרטון זה, המלווה בדבריו של הרב זמיר כהן, נבחנות העדויות מזווית המשלבת בין תפיסה רוחנית-יהודית לבין ניתוח עובדתי. השילוב בין המקורות העתיקים לבין עדויות מודרניות יוצר מארג מרתק שמטרתו להעניק לצופים הבנה רחבה יותר על הקשר שבין המדע, האמונה והתופעות שנותרו ללא הסבר מדעי מניח את הדעת. במהלך הדיון עולים נושאים הקשורים להשגחה, גורל ואירועים יוצאי דופן ששינו את חייהם של המעורבים בהם מן הקצה אל הקצה. עבור חובבי היסטוריה, מדע ומסתורין, עדותו של בר און מהווה נדבך נוסף בחיפוש אחר האמת. במרוצת העשורים האחרונים, עדויות מסוג זה הפכו לבסיס למחקרים רבים בתחומי הפאראפסיכולוגיה והתאולוגיה, כשהן מעלות מחדש את השאלה הנצחית: האם אנו לבד, ומהן האנרגיות הפועלות מאחורי הקלעים של ההיסטוריה האנושית? הסרטון מזמין אתכם למסע של סקרנות ומחשבה מעמיקה על כל מה שמעבר לנתפס בחושים. אנו מזמינים אתכם לצפות בתיעוד המיוחד, לבחון את הראיות ולהעמיק בסיפור שלוקח אותנו אל מעבר לגבולות המוכר. זהו מפגש בין עבר להווה, בין שמיים לארץ, המציע נקודת מבט חדשה ומרעננת על המציאות המקיפה אותנו.
    10.4.2026
    איילת קידר: עדויות צוותי הרפואה ב-7 באוקטובר
    ללא כתוביות
    🇮🇱 עברית

    איילת קידר: עדויות צוותי הרפואה ב-7 באוקטובר

    ביום הכואב והקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל, ה-7 באוקטובר 2023, עמדו צוותי הרפואה בקו הראשון של הלחימה וההצלה. פרויקט "עדויות צוותי הרפואה" מביא אל המסך את סיפוריהם הבלתי יאומנו של הרופאים, האחיות, הפרמדיקים והחובשים שמצאו את עצמם בלב התופת, נלחמים על חיי אדם תחת אש ובתוך חוסר ודאות מוחלט. עדותה של איילת קידר היא נדבך משמעותי בפסיפס הגבורה הזה, המשרטט את קורותיהם של אלו שלא היססו לרגע למלא את תפקידם המוסרי והמקצועי תחת תנאים בלתי אפשריים. התיעוד של איילת קידר חושף את הרגעים הראשונים של השבת השחורה, מהרגע שבו הופעלו האזעקות ועד לזרימה הבלתי פוסקת של פצועים בדרגות חומרה קשות. בתי החולים ומרכזי המיון בדרום הארץ, וכך גם צוותי המענה הראשוני בשטח, נאלצו להתמודד עם היקפי נפגעים הגדולים פי עשרה ופי מאה מכל תרחיש אימה שתרגלו בעבר. עדות זו אינה רק סיפור על טיפול רפואי, אלא עדות על חוסן נפשי, קבלת החלטות גורליות בשבריר שנייה ותיאור של הדינמיקה האנושית בנקודת הקיצון שבין חיים למוות. פרויקט העדויות נועד לשמר את הזיכרון הלאומי ולתת כבוד לגיבורים השקטים במדים הלבנים. מעבר לתיאור הזוועות, העדות של קידר מדגישה את הרוח הישראלית ואת הסולידריות יוצאת הדופן שנוצרה בין המטפלים למטופלים. דרך עיניה, אנו נחשפים למורכבות של הטיפול בטראומה המונית, למתח שבין הפחד האישי למחויבות המקצועית, ולצורך לעבד את המראות הקשים תוך כדי המשך העבודה הסיזיפית להצלת חיים. סרטון זה מהווה חלק מארכיון היסטורי רחב המנסה לתעד כל זווית של אירועי שבעה באוקטובר. עבור הדורות הבאים, עדויות כאלו הן צוואה חיה הממחישה כיצד בתוך האפלה הגדולה ביותר, התגלו ניצוצות של אנושיות וגבורה עילאית. זהו מסמך חובה לכל מי שמבקש להבין לעומק את עוצמתו של המערך הרפואי בישראל ואת המחיר האישי והקולקטיבי ששילמו אלו שהקדישו את חייהם להצלת אחרים.
    10.4.2026

    עוגיות ופרטיות 🍪

    אנו משתמשים בעוגיות לשיפור החוויה שלך

    למידע נוסף ראו את מדיניות הפרטיות