מה זה מוות? פרק 6 בתיאוריות המציאות
המוות הוא התעלומה הגדולה מכולן. האם זה הסוף המוחלט, או שיש משהו מעבר? בחינה סקפטית של חוויות סף מוות, תודעה קוונטית, ומה המדע באמת יודע (או לא יודע).
טוב, בואו נדבר על הנושא הכי כבד שיש, השאלה שאף אחד לא באמת רוצה לשאול אבל כולם חושבים עליה. מה קורה אחרי שמתים? זאת אומרת, מה זה בכלל מוות? זה פשוט כיבוי אורות, סוף הסיפור, או שיש איזה פרק המשך שאף אחד לא סיפר לנו עליו? כולם הולכים לשם בסוף, אבל משום מה, אף אחד לא חוזר כדי לספר איך היה. או שאולי יש כאלה שכן חזרו, או לפחות הציצו וחזרו מהדלת. וזה, חברים, המקום שבו הסיפור מתחיל להסתבך. כי ברגע שאתה מתחיל לחפש תשובות, אתה מוצא יותר ויותר שאלות. האם יש פה קונספירציה קוסמית של שתיקה? או שפשוט אין מה לספר?.
מבחינה רפואית, התשובה די יבשה ומשעממת. מוות קליני מוגדר כשהלב מפסיק לפעום והנשימה נעצרת. מוות מוחי, השלב הבא, הוא כשהמוח מפסיק להראות פעילות חשמלית. מבחינת המדע הרשמי, זהו. נגמר. המחשב כבה, אין חשמל, אין כלום. זאת ההגדרה הפשוטה, הנקייה, שלא משאירה מקום לספקולציות. אבל האם המציאות כל כך פשוטה? יש שיגידו שההגדרה הזו מתארת רק את הגוף, את המכונה, אבל מתעלמת לגמרי מהנהג, מהתודעה. זה כמו להגיד שמחשב שבור הוא פשוט גוש פלסטיק ומתכת, בלי להתייחס לכל המידע שהיה עליו.
ופה נכנסות לתמונה "חוויות סף המוות", ה NDEs. יש אלפי, אם לא מיליוני, דיווחים מתועדים של אנשים שהיו במצב של מוות קליני וחזרו לחיים. והסיפורים שלהם דומים באופן מחשיד. רבים מתארים ריחוף מעל הגוף שלהם, צפייה בצוות הרפואי מנסה להחיות אותם. אחר כך, יש את המנהרה המפורסמת עם האור בקצה. מפגש עם ישויות אור, או עם קרובי משפחה שנפטרו. ותחושה חזקה של שלווה ואהבה שאין לה תחליף. לפי הטענות, האנשים האלה לא הרגישו פחד, אלא חזרו עם הבנה חדשה על החיים. השאלה היא, האם אלו באמת הצצות לעולם הבא?
הסקפטיים, וכדאי להקשיב להם, מציעים הסברים הרבה יותר ארציים. לטענתם, כל החוויה הזו היא תוצר של המוח הגוסס. כשהמוח לא מקבל מספיק חמצן, הוא יכול לייצר הזיות מורכבות. המדענים מדברים על שחרור של כימיקלים כמו אנדורפינים או אפילו די אמ טי (DMT), חומר פסיכדלי חזק שהמוח לכאורה יכול לייצר בעצמו ברגעים קיצוניים. לפי הגישה הזו, מנהרת האור היא תוצאה של כשל במערכת הראייה, והתחושה הטובה היא סוג של מנגנון הגנה כימי של המוח לפני הכיבוי הסופי. זה הסבר הגיוני, אולי הגיוני מדי.
אבל אז מגיע הקלף הקוונטי. בשנים האחרונות, כמה פיזיקאים ומדענים רציניים התחילו לשחק עם רעיון פרוע. מה אם התודעה שלנו היא לא רק תוצר של פעילות חשמלית במוח? מה אם היא תופעה קוונטית? תיאוריה אחת, שנקראת Orch-OR, של סר רוג